Family Wiki
Advertisement

זכרון לדר' שלמה אומברטו נכון - הרצאות לזכרו

זכרון_לדר'_שלמה_אומברטו_נכון_ופעילותו_לעליית_פרנצס_קתלין

זכרון לדר' שלמה אומברטו נכון ופעילותו לעליית פרנצס קתלין

הרצאה_44_-_16-06-2021_ד"ר_שלמה_אומברטו_נכון_-_האיש_ופועלו_מפי_אבשלום_פלבר_ופרופ'_דוד_קאסוטו

הרצאה 44 - 16-06-2021 ד"ר שלמה אומברטו נכון - האיש ופועלו מפי אבשלום פלבר ופרופ' דוד קאסוטו

הרצאה מקבילה

מבוא[]

דר' נכון ארגן את עליית פרנסיס קתלין, בה עלו במרץ 1945 לארץ ישראל, 900 יהודים ששהו באיטליה. הוא נשלח לרומא מטעם הסוכנות היהודית וביוזמת ממשלת בריטניה, אחרי שנמצאו 900 סֶרטִיפִיקָטים אשרת עלייה לארץ ישראל - כנראה על מנת למתן את הלחץ על ממשלת בריטניה שנדרשה לאפשר את עליית שארית הפליטה לארץ ישראל.

לי הייתה הזכות להימנות על הקבוצה. וכך יכולנו לנסוע לארץ ישראל בצורה מכובדת ורגועה ולזכות בקבלת פנים לבבית בנמל חיפה - דבר שלא זכו לו רובם של ניצולי השואה. חיברתי הרצאה זו לזכרו. אציג את עצמי: דניאל ונטורה נולד בשנת 1936 בוונציה. אבי, יצחק מרדכי, נולד בפיסא (בכתיב היהודי) - היה מיוצאי גלות ספרד. אימי,חנה מרים לבית טראצ'ינה הי"ד נודלה ברומא כנראה הוא מיהודי איטליה "המקוריים", אשר התגוררו ברומא וסביבותיה מימי בית שני. אנו ארבע אחים: שולמית מרים קרצנר ז"ל מקרית שמואל, שאול בן תורה - שינה את שם המשפחה לשם המקורי, היה בצוות הניולי של בית ספר תיכון בעפולה. היום, בגיל 91 ב"בית בכפר" בכפר סבא. היה לי אח צעיר עמנואלה שנפטר ממחלה באיטליה בטרם עלייתו ארצה.

רעייתי,רבקה לבית כהנא ואני גרים בהתנחלות קדומים ליד שכם כ-35 שנה. יש לנו ארבע בנים: דפנה לוי, מורה מגבעת שמואל, עמי, מכונאי, ממעון בדרום הרי חברון וחיים צבי מחב"ד בני ברק. בני הקטן אייל נפטר ממחלה שהי בן 20 שנה. יש לנו נכדים ונינים ברחבי ארץ ישראל.

אני גימלאי, למעלה מעשרים שנה, אחרי עבודה של למעלה מ-40 שנה בבנק לאומי. היום אני לומד בכולל משכן בנימין ליד ישיבת קדומים וכותה להנאתי רשימות, תחילה לויקיפדיה העברית ולאחר מכן לויקיפדיה הפרטית שלי. תחומי כתחבתי: יהדות, ארץ ישראל ויהדות איטליה (למעלה ממאה ערכים) - סך הכל הגעתי כמעט לעשר אלפים ערכים. מקווה להמשיך בעתיד במסלול זה.

ליבורנו - המולדת של דר' נכון[]

  • עד למאה ה-15 הייתה ליבורנו כפר דייגים. בשנת 1421 אנשי פירנצה הקימו בו נמל קטן שיהיה מתחרה לנמל פיזה.
  • לאחר שנת 1500, הדוכס הגדול לבית מדיצ'י הביא לגידול הדמוגרפי והמסחרי של ליבורנו והזמין את אדריכל לתכנן את העיר, כך שהייתה מהחדשות מערי איטליה.
  • בשנת 1618 הייתה נמל חשוב באגן הים התיכון. לעיר הגיעו אנוסי ספרד ופורטוגל, וכן מהגרים מספרד, מיוון, מגרמניה ומטורקיה
  • להם הוענקו זכויות רבות. ביניהם:
  1. מעבר חופשי להם ולסחורותיהם במשך 25 שנה. והיה אם תווצר אי-הבנה, המהגרים יוכלו לעזוב את העיר, עם כל רכושם.
  2. המעבר החופשי, כלל גם מי שנאשם בפשעים כמו כפירה בנצרות, דבר שנגע במיוחד לעניינם של האנוסים.
  3. חופש תנועה, הובטח לכלל הסוחרים, אשר היו יוצאים ובאים בין נמלי אגן הים התיכון.
  4. ביטול חובת ענידת הטלאי ליהודים.
  5. הם הורשו לגור בכל חלקי העיר ולא חויבו לגור בשכונה מסויימת בניגוד למצב באחדות מהקהילות היהודיות בטוסקנה ( למשל: פירנצה וסיינה).
  6. ליהודים ניתן אוטונומיה שיפוטית בתחום האזרחי ואפילו בתחום הפלילי.
  7. פטור ממיסים לעשר שנים.
  8. ולא פחות חשוב: הרשות לנסוע במרכבות, לשאת נשק ולהעסיק בביתם גם לא-יהודים

בסיכומו של דבר, יהודי ליבורנו נהנו מהזכויות האזרחיות כמו שאר תושבי דוכסות טוסקנה.

חיים יוסף אזולאי - החיד"א

היהודים פיתחו גם את ענף הדפוס בעיר, והיא הפכה לאחד ממרכזי הספר העברי. נוסח סידורי דפוס ליבורנו נמצאים בשימוש בבתי הכנסת עד היום.
בעיר בקרו ושהו  חכמי ורבני ירושלים וארם צובא. הם שהו בה לצורכי כתיבה ולימוד בצוותא. עם הרבנים נימנו:רבי חיים יוסף דוד אזולאי - ה"חיד"א" ורבי אליהו בן-אמוזג.
באמצע המאה ה-18  הגיעה אוכלוסיית היהודים לשיא - 7,000 תושבים - כעשירית מאוכלוסיית העיר. במאה ה-19 ירדה קהילת ליבורנו ירדה מגדולתה. 
בעיר היה בית הכנסת הספרדי הגדול ביותר באירופה (אחרי בית הכנסת באמסטרדם.) הוא נהרס במלחמת העולם השנייה בהפצצה אווירית. במקומו נבנה בית כנסת  קטן ממדים ובו דגם של בית הכנסת הגדול.
בתקופת השואה נספו 90 מיהודי העיר. כיום מונה הקהילה היהודית בעיר כ-600 חברים. בעיר היו ארבעה בתי קברות יהודיים עתיקים.

הציונות ביהדות ליברנו[]

בשנת 1924 התקיים בעיר הכינוס הרביעי של הסתדרות ציוני איטליה

Advertisement