זלזלת הקנוקנות

זלזלת הקנוקנות - ביער ריחן - זוהה בעזרת פורום צמחי בר של תפוז

נוף השמורה - כולל זלזלת הקנוקנות בנוכחות בולטת - אדר תשע"ב

זלזלת הקנוקנות (Clematis cirrhosa) הוא מטפס רב-שנתי, נשיר-קיץ, שכיח למדי בארץ ממשפחת הנוריתיים.

זיהוי:צמח מטפס, המשתרג על סלעים ועצים, פרחיו גדולים וצבעם קרם. הם תלויים כפעמונים להגן על אברי הרביה של הפרח מפני הגשם.

"אחד ממטפסי החורש בחבל הים התיכוני והיחיד בארץ הפורח באמצע החורף. הזלזלת מטפסת ומשתרגת בחורש הסבוך על עצים גבוהים ונמוכים ובין גדרות.- אתר רשות שמורות הטבע

הפריחה

פורח בראשית החורף, דצמבר– ינואר, כאשר מעטים מאוד הפרחים בנוף. פרחיו גדולים ומשולשלים מטה כפעמונים, אולי הם מגינים בכך על האבקנים. מפני רטיבות. (ראו תמונות למטה לאחר גשם)

תפוצה

זלזלת הקנוקנות גדל בצפון הארץ בבתי-גידול טבעיים. לצמח גזע מרכזי עבה ומעוצה, המסתעף לענפים מעוצים אף הם ומגיע לגובה של מספר מטרים. המקור:מייק לבנה פרח השדה.

שימושים

ברפואה העממית של הערבים בארץ-ישראל הוא משמש בעיקר כמעורר כוח הגברא. שימושים נוספים: לריפוי מורסות, כוויות,טחורים ופצעים פתוחים. המקור: מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"מאת: נסים קריספיל

תמונות מקדומים

פארק הצנירים כסלו תשע"ה

זלזלת

הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו

זלזלת (Clematis) הוא צמח ממשפחת הנוריתיים, ובו כ-300 מינים.

רוב מיני הזלזלת מטפסים מעוצים, הנפוצים באזורים סובטרופיים ואקלים ממוזגב אירופה, אסיה ואמריקה. לפרחי הזלזלת גביע דמוי כותרת ולעתים גם אבקנים דמויי כותרת, אך כותרת אמיתית חסרה. האבקנים והשחלות רבים, השחלות מתפתחות לפרי מזוג אגוזית בעל עמוד עלי ארוך מאד הנותר על הפרי עם הבשלתו.

בארץ ישראל מצויים שני מינים של זלזלת: זלזלת הקנוקנות (לעיל) וזלזלת מנוצה. מינים נוספים נפוצים בגינות נוי.