זַמְזוּמִית מְצוּיָה (Bellevalia flexuosa Boiss) הוא גאופיט (צמחי בצל, פקעת, קני שורש או שורשים עבים) ממשפחת השושניים או האספרגיים. הוא נמנה על צמחי בתות ים-תיכוניות.

תכונה מיוחדת: צבע הפרחים לפני הפתחם לבן, ורוד או לילך. צבע המאבקים סגול או ארגמן.

זמזומית מצויה בעמק האלה - שבט תשע"ה - מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים


על זמזומית[עריכה | עריכת קוד מקור]

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
זמזומית (Bellevalia) היא סוג במשפחת האספרגיים. במיון ישן נמנה הסוג עם משפחת השושניים הסוג כולל בין היתר את המינים האלה:

  • זמזומית מצויה (Bellevalia flexuosa)
  • זמזומית מפושקת (Bellevalia longipes)
  • זמזומית איג (Bellevalia eigii)
  • זמזומית החרמון (Bellevalia Hermonis)
  • זמזומית סגולה (Bellevalia trifoliata).

הסיסטמטיקה של הסוג נחשבת קשה במיוחד, והיא נחקרה רבות על ידי הבוטנאית הישראלית נעמי פיינברון-דותן. כיום עדיין קיימים בישראל וסביבותיה מספר [טקסונים של זמזומית שמעמדם הסיסטמטי אינו ברור.

על הקשר בינה לבין הסחלב[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתוך: אמוץ דפני ונעם עביצל "מכותרת ועד צמרת- 200 מלים על 200 צמחים" צילום: נעם עביצל...

פרחיו של מין סחלב זה מתחפשים לאלו של הזמזומית המצויה. הדמיון הוא בצבעים ובדגם שיוצרים הכתמים. הנקודות הסגולות שעל שפית פרחי הסחלב הן חיקוי לאבקנים הסגולים של הזמזומית. הסחלב המצויר מצוי רק בצפון ישראל ותמיד בנוכחות זמזומית. שניהם פורחים באותה עונה ומספר הפרחים הפתוחים הנישאים על כל צמח, משני המינים, דומה. הדמיון האופטי אינו רק מנקודת המבט האנושית והוכח, באמצעות צילום המחקה את רגישות עין הדבורה, הדבורים, ככל הנראה, אינן מבחינות בין שני מיני הפרחים, ולכן הן מבקרות בשניהם. הסחלב רמאי אינו מציע כל גמול מזון לדבורים עבור שירותי ההאבקה, את הגמול מקבלות הדבורים בפרחי הזמזומית, המציעה צוף לדבורה המתבלבלת בין המקור לבין החיקוי.

רמאות מסוג זה מסתמכת על העיקרון הסטטיסטי של "אמא כואבת לי הבטן" ,כלומר שקר תדיר אינו עובד ומבוסס על מערכת תקשורת של אמינות והוא חשוף ללמידה. כאשר בשטח נתון יש הרבה סחלבים ומעט זמזומיות, הרמייה מתגלית בהקדם והדבורים נמנעות, עד מהרה, מלבקרם. כאשר יש מעט רמאים והרבה זמזומיות, קשה יותר לדבורים לגלות את הרמייה, והתוצאה היא ביקורים ויצירת פירות רבים יותר אצל הרמאי. הלקח הוא שרמאים מצליחים יותר כאשר הם במיעוט, אך כשהם רבים גדולים הסיכויים לגלות אותם. מאחר שתדירות הביקור בסחלב נמוכה נערכו תצפיות בדבורים שביקרו בפרחי זמזומית. חלק מהדבורים נשאו גושי אבקה (אבקיות) של הסחלב, שקל לזהותן, זו עדות שהן ביקרו בו קודם וקרוב לודאי גם היו שותפות להאבקתו. .

מתוך: אמוץ דפני ונעם עביצל "מכותרת ועד צמרת- 200 מלים על 200 צמחים" וצאת פרדס. חיפה לרכישה: contact@pardes.co.il

על אודות הספר: http://www.pardes.co.il/…

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.