(בעקבות שיעורו של הרב דניאל שילה מקדומים)

רבי משה בן מכיר - על פרשת העקידה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פרשת העקידה 1.png
על פרשת העקידה 12.png

הקשר בין אברהם אבינו לבין הפלישתים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Cquote2.svg וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃

כג וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ׃
כד וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃
כהוְ הוֹכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־אֹדוֹת֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ׃
כו וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם־אַתָּ֞ה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיּֽוֹם׃
כז וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃
כח וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃
כט וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה׃
ל וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃
לא עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃
לב וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קָם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל־אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים׃ (בראשית, כ"א, כ"ב-ל"ב

Cquote1.svg

ויהי אחר הדברים האלה

Cquote2.svg

א וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃
ב וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃(בראשית, כ"ב, א'-ב')

Cquote1.svg

דברי הרשב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויהי אחר הדברים האלה - כל מקום שנאמר: אחר הדברים האלה מחובר אל הפרשה שלמעלה. אחר הדברים האלה שהרג אברם המלכים אמר לו הקב"ה: אל תירא אברם מן האומות. ויהי אחר הדברים האלה, שנולד יצחק ויוגד לאברהם לאמר כו' ובתואל ילד את רבקה. וכן אחר הדברים האלה שהגיד מרדכי על בגתן ותרש גדל המלך אחשורוש את המן שרצה להרוג את מרדכי והועיל לו מה שהציל את המלך ונתלה המן. אף כאן אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם ונתן לו שבע כבשות הצאן וחרה אפו של הקב"ה על זאת, שהרי ארץ פלשתים ניתן לאברהם וגם ביהושע מטילים על ערי חמשת סרני פלשתים גורל בכלל גבול ישראל והקב"ה ציוה עליהם לא תחיה כל נשמה לכן -
והאלהים נסה את אברהם - קנתרו וצערו, כדכתיב: הנסה דבר אליך תלאה. על נסותם את ה'. מסה ומריבה בחנני ה' ונסני. כלומר: נתגאיתה בבן שנתתי לך לכרות ברית ביניכם ובין בניהם. ועתה לך והעלהו לעולה וראה מה הועילה כריתות ברית שלך! וכן מצאתי אח"כ במ' של שמואל: ויהי ארון ה' בארץ פלשתים שבעה חדשים. כתב: את שבע כבשות הצאן תקח מידי. אמר לו הקב"ה את נתת לו שבע כבשות, חייך, שבניו עושים שבע מלחמות עם בניך ונוצחין אותן. דבר אחר: חייך, שבניו הורגים שבע צדיקים מבניך ואלו הן: שמשון, חפני, ופנחס, שאול, ושלשה בניו. דבר אחר: חייך שבניו מחריבים שבע משכנות, ואלו הן: אהל מועד, וגלגל, נוב, ושילה, וגבעון, ובית עולמים תרין. דבר אחר: שארון מחזר בשדה פלשתים שבעה חדשים.

ספר מסילת ישרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אברהם, הוא אברהם האהוב לקונו עד שהכתוב אמר עליו (ישעיה מא, ח): אברהם אוהבי, לא פלט מן הדין מפני דברים קלים שלא דקדק בהם. על שאמר (בראשית טו, ח) "במה אדע", אמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך (בר"ר מד, יח). על שכרת ברית עם אבימלך בלא ציוויו של מקום, (בר"ר נד, ד) אמר לו הקב"ה חייך שאני משהא בשמחת בניך שבעה דורות.(פרק ד')

תגובת הרב יואל בן נון[עריכה | עריכת קוד מקור]

עקידת יצחק לזרעו.jpg
עקידת יצחק לזרעו 2.jpg

"העמק דבר"[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת רבי נפתלי צבי יהודה ברלין , הנצי"ב מוולוז'ין
ויהי אחר הדברים האלה. - ברור שיש שייכות פרשה זו לפרשה הקודמת לה. דבלא זה לא שייך לשון אחר הדברים האלה. אבל אופן השייכות מבואר בפירש רש“י בשם אגדה דסנהדרין )פט,ב( אבל א"כ הוא רחוק בזמן זה מזה. לפי הקבלה שיצחק היה בן ל"ז בשעת העקדה. ויש מפרשים שהוא עונש על הברית שכרת עם אבימלך. וגם זה אינו סמוך בזמן שהרי עסק הברית היה בעת ההיא של יצחק וגירוש ישמעאל. ובאמת יש מחלוקת במדרש אם אחר סמוך ואחרי מופלג או להפך. ונראה פירוש אחר הדברים האלה, אחר כל המאמרים והדיבורים שהיה בין הקב"ה ובין אברהם. והגביהו לאט לאט מעלה מעלה מתחלה ברכו בא"י וזרע כאפר הארץ. ואח"כ ברבוי בנים ככוכבי השמים היינו בני אדם גדולי ערך. ואח"כ ברכו בעת מילה שיהיה אב המון גוים. שיהיה בכחו להכיר שם אלוה עולם גם לאומות העולם שיהיו מכונים בשם גוים ולא יתגיירו לגמרי, ועדיין היה חסר עוד פרט אשר יבואר. ואחר כל הדברים היה עניין עקידה שבזה נשלם גדלות של אברהם אבינו וזרעו מה שא"צ עוד יותר ומשם והלאה שוב לא דבר הקב"ה עמו. ולא היה עוד עניין והוספה על התכלית הנרצה

כי ירא אלהים אתה- זה המאמר נפלא. והלא כבר נודע אפי' לכל אדם אשר אברהם ירא ואוהב את ה' על צד היותר אפשר, ואדרבה מזה המעשה לבד לא היה ההוכחה הזקה על שהוא ירא תמיד את , אחר שבידו להמית גם בלי הקרבת אברהם. והרי מלך ב"ד אם יגזור על אדם לשחוט את בנו אי אפשר להתעקש בזה. אחרי שיודע שביד המלך להמית את שניהם האב והבן. אלא עניין הנסיון היה בשני דברים. חדא. שאם מלך צוה על אדם הדיוט שאין לו הכרה ודברים עם המלך לשחוט את בנו, פשיטא שאין לו מה לעשות כי אם לילך ולעשות כדבר המלך, אבל אם יאמר לאוהבו אשר רגיל עמו הרבה. לעשות דבר נפלא כזה, פשיטא שלא יתאפק מלשאול את המלך מדוע ואיך, ואולי ישנה הרצון. כך היה אפשר באברהם שהיה אוהבו של הקב"ה, ומצא לבו לבקש על סדום הרבה, והנה בבוא לפניו גזרה כזו על בנו שהוא כנפשו לא דבר מאומה, והלך ועשה בלי שום שאלה והתמהמהות. ואין זה כמו שהיה אוהב נפלא רק היה עליו פחד ה' כמו אחד האדם, ובדבר שנוגע לנפשו לא דבר מאומה, והוא רבותא נפלאה. ועיין מה שכתבתי בספר דברים ד' י'.

לא חשכת וגו' ממני. זהו רבותא שנית. ואעם על ואל תעש לו מאומה. כי אם היה מצוה הקב"ה לשחוט ולהרוג את בנו, הלא רוצה ואינו רוצה היה מוכרח לעשות, אבל בצווי ה' להעלות לעולה, ואין עולה אלא לרצון, כדכתיב לרצונכם, וא"כ אם היה מצד ההכרח לא היה יצחק מתקדש לעולה, והיה רשאי אח"כ להטיל בו מום. אבל כאשר היה אברהם עושה באהבה ברצון גמור עד שנתקדש לעולה, וא"כ לא חשך ממנו. ומשום הכי הזהירו שלא יעשה בו מום.

על ספר דברים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אשר ילמדון ליראה אותי וגו׳. בשביל זה אני מופיע בשפע רב על כולם כדי שיהא מצויר תמיד מורא שמים בלבם. וכמו שאמר משה ס״פ יתרו ולבעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. וביארנו שם אפי׳ באם לא תחטאו ולא יהיה לכם מורא העונש מכ״מ יהי׳ מורא שמים וגדולתו מושרש בלבבם. וזהו דבר ה׳ למשה ליראה אותי כל הימים אשר הם חיים על האדמה. אפי׳ בשעה שאינם חוטאים. ובל״ז הפי׳ אינו מובן הלשון אשר הם חיים. פשיטא שלא במתים דבר והזהיר. אלא הכונה אפי׳ בשעה שהם דבקים בה׳ באהבה וכמש״כ לעיל ד׳. מכ״מ יהי׳ גם מורא ופחד ה׳ עליהם. וכמש״כ בס׳ בראשי׳ כ״ב י״ב דזהו הכונה דכתיב גבי א״א עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה יע״ש:(דברים, ד',י')

לאהבה וליראה את שמך. וישם בליבנו אהבתו ויראתו ד

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.