מזל דגים, חודש אדר, פרט מפסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי צילם:Almog

ראש חודש אדר יהיה השנה בימים חמישי וששי. ב"אוצר ישראל" - האנציקלופדיה היהודית הראשונה שיצאה בראשית המאה ה-20 בניו-יורק נכתב שם החודש באשורית הוא אדארו. אדר הוא החודש הי"ב לחשבון החודשים והששי לחשבון השנה. מזלו: מזל דגים. יש בו כ"ט ימים או ל' יום אם הוא "אדר א".
מתי שקדשו את החודש לפי הראיה היו שלוחי בית דין יוצאים מירושלים להודיע לבני הגולה מתי קדשו את החודש כדי לקבוע את ימי הפורים.


כגודל האחדות גודל השמחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בס"ד
מאת: הרב דב ביגון

משנכנס אדר מרבים בשמחה. ובראש חודש אדר שחל בשבת קורין בפרשת שקלים (מגילה כט א) השנה מקדימים לקרוא את פרשת שקלים בשבת שלפני ראש חודש). בחודש אדר אנו מרבים בשמחה על הנסים והנפלאות שעשה השי"ת לאבותינו ולנו "בימי מרדכי ואסתר כשעמד עליהם המן הרשע שביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו והשיבות לו גמולו בראשו" (מתוך התפילה).

חז"ל קושרים את הנסים והנפלאות הללו לתרומת מחצית השקל, שהרי גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן הרשע לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים עליהם שקלים לשקליו (מגילה). ריבוי השמחה על הנסים מתחבר עם שמחת האחדות שמתגלה במצוות תרומת מחצית השקל לקורבנות-הציבור, שהיו נותנים מראש חודש ניסן בזמן שבית המקדש היה קיים. כולם היו נותנים בשווה לקופה: "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל". כאשר ישנה אחדות בישראל, שורה גם השמחה בישראל. וזה מביא שהשי"ת עושה לנו נסים ונפלאות כדברי אסתר למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים" (מגילת אסתר ד טז).

נכון לעכשיו, אחדות ישראל מתגלה בארץ ישראל ובמדינת ישראל "גוי אחד בארץ" - בארץ הם גוי אחד. בגלות הם בבחינת "עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" (מגילת אסתר ג ח). האחדות מתבטאת גם בקופה הציבורית של המדינה, דהיינו בתקציב המדינה. במשפחה בריאה, ניהול הקופה המשפחתית צריך להיות ביחד, מתוך הבנה והערכה הדדית וכמובן תוך התחשבות בצרכי המשפחה. דבר זה מאפשר לחיות בבטחון ובשמחה. אולם כאשר אין הבנה והסכמה כיצד לנהל את הקופה המשפחתית, נגרם חוסר אמון, חוסר בטחון, מתח, כעסים ועצבות. כך גם הקופה הלאומית, דהיינו תקציב המדינה, צריך להתנהל מתוך הבנה והסכמה לאומית רחבה, תוך התחשבות ורגישות לחלשים ומעוטי היכולת שדווקא אותם יש לחזק ולעודד כשם שנאמר על השי"ת "ד' שומר את גרים יתום ואלמנה יעודד", ומתוך שתרבה האחדות, תגדל השמחה. מהמצפה לישועה השלמה.

(מתוך העלון לפרשת השבוע "באהבה ובאמונה - פרשת משפטים תשע"ג)


שמחת המקדש בחודש אדר[עריכה | עריכת קוד מקור]

(בעקבות שיעורו של הרב יאיר הס במשכן בנימין ליד ישיבת קדומים
אירועים אחדים במקדש התרחשו בחודש אדר:

  • רבי חנינא אומר, באחד באדר הי' נגמרה מלאכת המשכן - ואימתי נאמר לו למשה לעשות את המשכן, ביום הכפורים... ועשו את המשכן בחדוה ובשמחה. ולכמה חדשים נגמרה מלאכת המשכן. רבי שמואל בר נחמן אמר, בשלשה חדשים נגמרה מלאכת המשכן, תשרי, מרחשון, כסליו. והיה מונח ומפורק טבת ושבט ואדר. והעמידוהו באחד בניסן, שנאמר, ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד. רבי חנינא אומר, באחד באדר הי' נגמרה מלאכת המשכן(מדרש תנחומא, פקודי, י"א)
  • ימי המילואים החלו בכ"ג אדר ובא' אדר שולמו (סדר עולם פ"ז)
  • בחודש אדר נקראות פרשיות השבוע בקריאת התורה.
  • חנוכת בית המקדש השני - "וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְנָה, עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר--דִּי-הִיא שְׁנַת-שֵׁת, לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא.(ספר עזרא, ו, ט"ו)
  • הורדוס חנך את בית המקדש המשופץ בג' אדר ב' (ותודה לירחון סגולה - גיליון אדר תשע"ב - על המידע)
  • ה"שפת אמת" דן במשמעות "משנכנס אדר מרבים בשמחה" - השמחה היא על השקלים שהביאו למקדש והשמחה שלוותה בכך : במשכן "האנשים על הנשים", בימי בית ראשון (דברי הימים א' כ"ט) וכן בימי בית שני.

מהי נקודת השמחה לחודש מלא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מוטי אלון בשיעור שניתן בירושלים כך משנכנס אדר מרבין בשמחה

"אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה"[תענית דף כט]

ה"מגן אברהם" דן במצוות זכור (אשר עשה לך העמלק) וזה רק אחד ממצוות זכור, כמו: יום השבת, מרים הנביאה (כדי שלא לדבר לשון הרע) ועוד. אנו מחוייבים עליהם מהתורה, איך אנו מזכירים אותם ? בקריאת שמע יש מקומות שעש לכוון - למשל בתפילת "אהבת עולם" יש לכוון למתן תורה.

מצוות העמלק היחידה שקבעו לה קריאה תורה, אפילו בתור חובה. צריך לכוון במיוחד. אין מצוות זכור אחרת שיש לכוון. התשובה של "מגן אברהם" היא כח שבת זוכרים ביום השבת, מתן תורה בחג השבועות ואילו לגבי מרים הנביאה - הרי הוא מעשה של גנאי ולכן מעדיפים לא לתת לזה הזדמנות מיוחדת.

הרב מוטי אלון מעלה את השאלה למה יש צורך בשבת זכור הרי זוכרים את העמלק בחג-הפורים. המצווה כוללת: זכירה ומחיקה. היום אין חובה על הפרט למחות את עמלק. ודווקא לכך יש איזכור מיוחד. החובה היא על המלך. נותרה רק הזכירה של העמלק ולזה יש משמעות יותר מאשר שאר "הזכירות" : מצוות שבת וקריאת התורה.

הקביעה "משנכנס אדר מרבין בשמחה" קשורה להתנהגות בחודש אב, כלומר הבכורה היא להתנהגות: ממעטים בשמחה. בחודש אב די בעשרת הימים הראשונים. אשר לחודש אדר, חז"ל אומרים שכל החודש נועד לשמחה. נשארת השאלה, למה בפורים השמחה היא גדולה. מה עוד, שהתוצאה היא שעדיין עם ישראל נשאר בגלות.

תראו איך נראה הסיכום של המגילה, הקשר בינו לבין תולדות עם ישראל עובר דרך "דברי הימים למלכי פרס ומדי " - זה הסיפור ! :

Cquote2.svg וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אחשרש (אֲחַשְׁוֵרֹשׁ) מַס עַל-הָאָרֶץ, וְאִיֵּי הַיָּם. וְכָל-מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ, וּגְבוּרָתוֹ, וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי, אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים, לְמַלְכֵי, מָדַי וּפָרָס. כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו--דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ Cquote1.svg

להאזנה

ימים חשובים בחודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • באחד באדר היו מכריזין בימים שבית המקדש היה על מכונו על השקלים: המטרה שיהיו מעות מבית האוצר לקראת השנה המתחילה בא' ניסן וכן על הכלאים.
  • ז' אדר - יום פטירת משה רבינו. לפי חז"ל באותו יום נולד ומת. במאה ה-17 נהגו לקבוע בארצות:טורקיה, איטליה וצפון אירופה להתענות בו ולקרות תיקונים מיוחדים שחיבר ר' שמואל אבוהב רב בונציה. ומשם נתפשט המנהג בין החסידים ואנשי מעשה.

אנשי החברה קדישא נוהגים לצום בז' באדר, יום לידת ופטירת משה, כסמל להתאבלות על כל אותם מתים שמקום קבורתם לא נודע וככפרה על פגיעה בכבוד הנפטרים שאולי לא נהגו בהם כשורה.
בימינו הונהג גם כהזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע

  • ט' אדר - היום בו נחלקו בית שמאי ובית הלל.
  • היוםי"א אדר - יום תל-חי - בו נפלו שמונה השומרים על תל חי, על שמם נקראת העיר "קריית שמונה"
  • י"ג אדר - יום ניקנור - בו נצחו המכבים את המצביא היווני
  • י"ד, ט"ו על פורים באתר ויקישיבה
  • כ' אדר - חוני המעגל התפלל על עצירת הגשמים.
  • כ"ח אשר - בטלה גזירת ממלכת יוון שאסרה על לימוד תורה וברית מילה
  • כ"ט אדר - עזרא הסופר עלה מבבל לארץ ישראל
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.