אני ה' רופאך[]
מתוך שיעורו של הרב מוטי אלון'
שיעור בחצור – 29/4/2014 כט' בניסן תשע"ד – ערב ר"ח אייר. אייר ראשי תיבות "אני ה' רופאך". הרב נבנצל אומר שהמילים "כי אני ה' רופאך" שיכות לחודש אייר. איך? כי זה נאמר במרה. ומתי הגיעו לשם? בכ"ד ניסן. כי בכ"א הם היו בשביעי של פסח – והם הלכו שלושת ימים ולא מצאו מים – אז הגיעו למרה בכ"ד.
איזה יום בשבוע היה כ"ד? יום שבת. כי י' ניסן היה שבת הגדול. וביום חמישי היה ליל הסדר. אז שביעי של פסח הוא ביום רביעי – ואז שלושה ימים זה שבת. ואז שבת – זה שבת מברכים של אייר. זה הברקה של הרב נבנצל אבל צריך להבין את זה לעומק.
כל החודש אתה משועבד ועובר כלי כלי , ועניינו של חודש אייר הוא הגבורה. ר"ח אייר הוא תמיד בל'
בניסן – שתמיד הוא מלא –הוא תמיד סיום הגבורה ותחילת התפארת. כי רק לאחר שסיימנו את
הגבורה אפשר להיכנס לאייר.
בכ"ד ניסן – הגענו למרה - ולא יכולנו לשתות מים ממרה כי מרים הם. הגענו למרה עם רכוש גשמי
עצום –ואז חז"ל אומרים שזה שלושה ימים בלי מים - בלי התורה - לכן משה תיקן להם קריאה
בתורה. כמו שהקוצקר אומר שכל המציאות הייתה מרה –לא רק המים. הקב"ה מלמד את משה רבנו
את היסוד של איך מהפכים את המר למתוק. "זהו סוד הרפואה - להפך מר במר" - - זו ההתוועדות
של שבת מברכים - להראות איך הקב"ה יכול לסדר את הכול – אבל אני צריך לעשות את ההכנות.
הקב"ה יכול להביא מים, אבל אני צריך להמתיק. ואפשר להמתיק גם את המר, וגם מי שטמא יש לו
פסח שני. ניסן זה חסד ואייר זה גבורה. חסד זה התפשטות, וגבורה זה צמצום. גבורה זה להגיע
למקומות הכי נמוכים ולראות שגם לשם השכינה יכולה להגיע.
באייר מתמודדים עם המשנאים והאוייבים. – אבל הכול זה להכין את הכלים - להופעת ה'. כאן . – "כי אני ה' רופאך". רק מתוך חסד וגבורה מגיעים לכוח הזה שנקרא תפארת. הפגישה עם עמלק חייבת להתרחש בחודש הזה – כי זה ההבנה שעם עמלק יש מפגש גם עם משה – למעלה, וגם למטה עם יהושע.
לכן זה החודש השלם של הספירה - כי בכול יום התקדמות.
ספירה זה ללטש את האבן (מלשון ספיר) עד שהיא תהייה כלי מוכן . בשבת מברכים אייר מתחילים את אני ה' רופאך. וכל בסיס ההרפואה הוא היכולת שלי לקבל את זה שאני חולה - ולהאמין שאני בעזרת הרופא והקב"ה – יכול לרפא.
חודש אייר – אחריך נרוצה[]
מזל חודש אייר - השור
הרב מוטי אלון ציין כי בחודש אייר, הוא חודש זיו, נחנך בית המקדש הראשון, לאמר:""חודש זיו הוא החודש השני" (מלכים א פרק ו פסוק א)", אולי בראש חודש. במקור הוזכרה גם יציאת מצרים :"וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית.. (שם ,א').
גם המן החל לרדת בחודש השני:"וַיִּסְעוּ, מֵאֵילִם, וַיָּבֹאוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר-סִין, אֲשֶׁר בֵּין-אֵילִם וּבֵין סִינָי--בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. .. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא. ואז נקבע לא להותיר עד הבוקר ואין ללקוט את המן בשבת.
בשלהי חודש אייר חלה מלחמת עמלק. נעבור לשנה השנייה לצאת בני ישראל מארץ מצרים ואז , לפי החישוב, נחנך המשכן ואז באים את משה רבינו ה"טמאים" שלא יכלו לעשות הפסח ואז הציווי לעשות "פסח שני" וגם זה בחודש אייר:"ט וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי-יִהְיֶה-טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, לַיהוָה. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם--יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים, יֹאכְלֻהוּ(במדבר,ט',ט)
וכעבור שבוע החל המסע לארץ ישראל:"וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי--בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ; נַעֲלָה, הֶעָנָן, מֵעַל, מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" (במדבר,י',י'). אם נחזור, הסתבר כי גם מפקד בני ישראל בוצע באייר, לאמר:"בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"(שם,א',א')
אפשר להאזין להמשך השיעור בקישור לעיל