מלפנים,_כאשר_ידעתי_כל_איש_אחזו_פלצות_מקול_הקורא_"קודש_אלול!"—_רבי_ישראל_מסלנט,_,_הרב_מרדכי_ברלין

מלפנים, כאשר ידעתי כל איש אחזו פלצות מקול הקורא "קודש אלול!"— רבי ישראל מסלנט, , הרב מרדכי ברלין

בחודש אלול נשמע קול שופר כל בוקר לאחר תפילת שחרית צילם:Olve Utne ויקישיתוף

גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בבית אלפא. מזל חודש אלול "בתולה". מזלו של חודש אלול הוא בתולה וגם לכך יש אסמכתא במקורות הקושרת את הכינוי בתולה עם ערך התשובה: "שובי בתולת ישראל - שובי אל עריך אלה" (ירמיהו לא, כ).פרק זה בירמיהו גם משמש כהפטרה ביום ב' של ראש השנה. צילם:Talmoryair

הרב שרגא סימונס כתב על ה"אלף-בית" של חודש אלול
החודש האחרון בלוח השנה היהודי, הוא למעשה החשוב מכולם – הוא משמש כמסלול המראה, לעבר פסגת החגים הבאים אחריו. אילו היית מועמד למשפט שתאריכו כבר ידוע, ובמשפט זה ייקבעו עתידך הכלכלי, הבריאותי והקיומי. כמה זמן היית מקדיש להכנות לקראתו? האם היית מסתפק ביום אחד? אולי יומיים? ודאי שלא, ברור שהיית מתכונן אליו במשך שבועות, זמן רב ככל שיינתן לך. בראש השנה כל אדם עומד למשפט על מעשיו, ביום זה יקבע אם הוא יזכה לסיים שנה זו בחיים, או חס וחלילה לא. האם תהיה פרנסתו ברווח ובכבוד או שלא. האם יהיה בריא או חולה... כל אלה ועוד נושאים רבים ומגוונים בעלי חשיבות עליונה, נקבעים בראש השנה.

אלול הוא הזמן בו אנו עוצרים, לוקחים צעד אחד לאחור ומתבוננים. אלול – החודש המסתיים בראש השנה, נותן הזדמנות לפתוח בתהליך של התבוננות פנימית אינטנסיבית, בבחינה מחודשת של מטרת החיים ובהתקרבות יומיומית אל הקדוש ברוך הוא. זהו הזמן האידיאלי לבחינת תכלית החיים, להבדיל מזרימה אקראית תוך צבירת ממון ורדיפה אחר כבוד. אלול הוא הזמן בו אנו עוצרים, לוקחים צעד אחד לאחור ומתבוננים. אנו בוחנים את עצמנו במבט אובייקטיבי, ביקורתי וכן, כפי שנהגו היהודים לעשות מימים ימימה בדרכם אל תכלית השלמות האישית.

ארבע האותיות שמרכיבות את המילה "אלול" מהוות ראשי תיבות לפסוק משיר השירים (פרק ו' פס' ג') "אני לדודי ודודי לי" (המילה "דודי" בלשון המקורות משמעותה – אהובי). מלים אלה מסכמות את מערכת היחסים בין הקדוש ברוך הוא לעמו.במלים אחרות, החודש הקודם לראש השנה הוא הזמן בו יוצא הקב"ה לקראתנו, על מנת ליצור עבורנו סביבה נוחה להתעוררות ולתשובה.

תקופה של 40 יום - נחזור כ-3,000 שנה לאחור, אל מדבר סיני. האלוקים מצווה את עשרת הדברות, העם סוגד לעגל הזהב, ומשה רבנו מתחנן בכל כוחו לפני האלוקים שיחוס על עמו – ישראל. ביום הראשון של אלול, משה עולה אל הר-סיני, וארבעים יום מאוחר יותר – ביום שעתיד להפוך ליום הכיפורים – הוא יורד חזרה אל העם, עם לוחות הברית השניים. חודש אלול פותח תקופת התעלות בת 40 יום, ששיאה מגיע ביום הקדוש ביותר – הוא יום הכיפורים. גם עבורנו, חודש אלול פותח תקופת התעלות בת 40 יום, ששיאה מגיע ביום הקדוש ביותר – הוא יום הכיפורים. מדוע דווקא 40? ארבעים הוא מספר של התנקות והיטהרות. המבול שהתחיל תקופה חדשה בזמנו של נוח, נמשך 40 יום, והמקווה (אגן ההיטהרות היהודי המסורתי) מכיל 40 סאה (יחידות מידה) של מים. אלול מהווה הזדמנות אדירה להתעלות. בתקופה זו רבים מאתנו מגבירים את לימודי התורה והמוסר שלהם ומדקדקים יותר בשמירת המצוות. רבים הם אלה העורכים חשבון נפש יום-יומי ועושים מאזן של מעשים טובים מול עברות.

התעוררות בתפילה - מהיום השני של חודש אלול, נוהגים בני עדות אשכנז לתקוע בשופר בכל בוקר לאחר התפילה. וזאת על מנת להתעורר לקראת ימי הדין המתקרבים. קול "בכיית" השופר מדרבן אותנו לנצל את חודש אלול להתעלות רוחנית ולצמיחה אישית ככל האפשר. כמו כן, אנחנו מוסיפים לתפילות באלול, את מזמור כז' בתהילים, הן בתפילת שחרית והן בתפילת ערבית. במזמור זה קורא דוד המלך: "אחת שאלתי... אותה אבקש – שִׁבתי בבית ה' כל ימי חיי" אנחנו מתמקדים בשילוב נוכחותו של הקב"ה בחיינו, ושואפים לחזק את הקשר שלנו עם הנצח והאין-סוף הנפלא.

סליחות - האשכנזים נוהגים לומר "סליחות" החל מהשבת שלפני ראש השנה. ה"סליחות" הן סדרת תפילות מיוחדת שמטרתן לפתוח את סגור ליבנו ולעורר רחמי שמיים. אם ראש השנה חל בתחילת השבוע, מתחילים לומר "סליחות" בליל שבת בשבוע הקודם. הספרדים נוהגים לומר "סליחות" מראש חודש אלול. בהכנות לראש השנה, אותו האלוקים שברא אותנו עם לב טהור ונקי, אותו האלוקים שנתן לנו הזדמנות בעולמו, נותן לנו הזדמנות נוספת אם "פספסנו" את הראשונה. לאחר חטא העגל, משה רבנו ביקש מהקב"ה שיראה לו את הדרך בה הוא מנהיג את העולם. תשובתו של האלוקים ידועה ומוכרת בשם "שלוש עשרה מידות של רחמים", המתארות את סבלנותו של הקב"ה. בהכנות לראש השנה, אותו האלוקים שברא אותנו עם לב טהור ונקי, אותו האלוקים שנתן לנו הזדמנות בעולמו, נותן לנו הזדמנות נוספת אם "פספסנו" את הראשונה. ה"סליחות" נאמרות במניין של עשרה. אם אין אפשרות להגיע למניין, יש לאומרן ביחידות, תוך השמטת הקטעים בשפה הארמית וי"ג המידות.

לסיום, ההיבט החשוב ביותר של חודש אלול, הוא יצירת תכנית לחיים, משום שכאשר היום הגדול יגיע, וכל אחד מאיתנו יתייצב אל מול בורא העולם לבקש עוד שנה, רצוי שנדע מה בעצם אנחנו מבקשים!

לדוד ה' אורי וישעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:לדוד ה' אורי וישעי

עידו_פורטל_-_לדוד_ה'_אורי_וישעי_בהופעה_ברותם

עידו פורטל - לדוד ה' אורי וישעי בהופעה ברותם

עידו פורטל - לדוד ה' אורי וישעי בהופעה ברותם

לדוד_ה'_-_LeDavid_Hashem

לדוד ה' - LeDavid Hashem

לדוד ה' - LeDavid Hashem


א לְדָוִד: ה', אוֹרִי וְיִשְׁעִי--מִמִּי אִירָא;
יְהוָה מָעוֹז-חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד.
ב בִּקְרֹב עָלַי, מְרֵעִים-- לֶאֱכֹל אֶת-בְּשָׂרִי:
צָרַי וְאֹיְבַי לִי; הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
ג אִם-תַּחֲנֶה עָלַי, מַחֲנֶה-- לֹא-יִירָא לִבִּי:
אִם-תָּקוּם עָלַי, מִלְחָמָה-- בְּזֹאת, אֲנִי בוֹטֵחַ.
ד אַחַת, שָׁאַלְתִּי מֵאֵת-ה'-- אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ:
שִׁבְתִּי בְּבֵית-יְהוָה, כָּל-יְמֵי חַיַּי;
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם-ה', וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
ה כִּי יִצְפְּנֵנִי, בְּסֻכֹּה-- בְּיוֹם רָעָה:
יַסְתִּרֵנִי, בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ; בְּצוּר, יְרוֹמְמֵנִי.
ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי, עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ, זִבְחֵי תְרוּעָה;
אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה, לַה'.
ז שְׁמַע-ה' קוֹלִי אֶקְרָא; וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
ח לְךָ, אָמַר לִבִּי--בַּקְּשׁוּ פָנָי; אֶת-פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ.
ט אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי-- אַל תַּט-בְּאַף, עַבְדֶּךָ:
עֶזְרָתִי הָיִיתָ; אַל-תִּטְּשֵׁנִי וְאַל-תַּעַזְבֵנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.
י כִּי-אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי; וַה' יַאַסְפֵנִי.
יא הוֹרֵנִי ה', דַּרְכֶּךָ: וּנְחֵנִי, בְּאֹרַח מִישׁוֹר--לְמַעַן, שׁוֹרְרָי.
יב אַל-תִּתְּנֵנִי, בְּנֶפֶשׁ צָרָי: כִּי קָמוּ-בִי עֵדֵי-שֶׁקֶר, וִיפֵחַ חָמָס.
יג לוּלֵא--הֶאֱמַנְתִּי, לִרְאוֹת בְּטוּב-ה': בְּאֶרֶץ חַיִּים.
יד קַוֵּה, אֶל-ה': חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-ה'.

לדוד ה' אורי וישעי הוא מזמור בספר תהילים [1] שמתחילים לומר לקראת סוף התפילה:בשחרית ובמעריב, החל מראש-חודש אלול עד הושנע-רבה. המקור למנהג הוא בתלמידי האר"י, ולכן לא מוזכר המנהג בשו"ע שקדם להם בשני דורות.

מנהג זה מוזכר במשנה ברורה, ושם נאמר: "ונוהגים במדינתנו מראש חודש אלול עד יום הכיפורים לומר בכל יום אחר גמר התפילה "לדוד ה' אורי וכו'" בוקר וערב,... ואנו נוהגים לומר עד שמיני עצרת ועד בכלל". אכן זה נכון בחו"ל שם נהוג לשבת בסוכה גם בשמיני עצרת, שכן רק למחרת [2] הוא שמחת תורה. בישראל לא יושבים בסוכה בשמיני עצרת, ולכן אנו אומרים "לדוד ה'" רק עד הושענא רבה כולל.

על פי המדרש, כל חגי תשרי נרמזים במזמור: אורי - זהו ראש השנה בו אנו זוכים לראות את אור ה' המתגלה בעולם. ישעי - זהו יום הכיפורים שהוא יום הישועה והכפרה בו אנו גואלים את עצמנו מהחטאים. מסוכות - "כי יצפני בסכה", ולכן אנו אומרים את המזמור עד לסיום הישיבה בסוכה: בארץ לפני שמיני עצרת ובחו"ל עד לאחר שמיני עצרת. היכן נרמז חודש אלול? בסוף המזמור "לולא האמנתי", בהיפוך אותיות – אלול.

המקור:משיעורים שהעביר במודיעין סגן-אלוף אבנר גולדמן ז"ל - הובא בשבועון לשבת שבתון לכל משפחה יהודית - לשבת פרשת ראה תשע"א

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. כ"ז
  2. היום התשיעי
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.