המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

אל-ראעי, נכבש באוקטובר 48 על ידי חטיבת גבעתי מידי עבד-אל-נאצר. חפירות במקום בוצעו ב 2016 על ידי יוסי גרפינקל והתגלה ישוב מתקופת הברזל 2א, עם ממצאים דומים לקיאפה. ראו בהמשך קישור להרצאה ביוטיוב על סיכום החפירות (עמוד ענן)

מתוך דו"ח רשות העתיקות[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפתחו שני שטחי חפירה (B ,A; כ-250 מ"ר; איורים 1, 2) בגבעה בגדה הדרומית של נחל לכיש, במקומות שבהם הובחנו שרידי בנייה על פני השטח. התגלו בעיקר שרידי בנייה איתנה מתקופות הברזל 1 ו-2, גדרות מהתקופה העות'מאנית וכן חרסים מתקופות אלה: הברונזה התיכונה, הברזל 1 ו-2, הפרסית-ההלניסטית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית. האתר (כ-17 דונם) נמצא בין השפלה הגבוהה לשפלה הנמוכה והוא חולש על שטח רב לכיוון החוף במערב, הרי חברון וירושלים במזרח ומרשה ותל גודד בצפון (איור 3). הגבעה שולטת על דרך ראשית המקשרת בין מישור החוף לשפלת יהודה ולגב ההר. נראה שמיקומו של האתר התאים לשמש מוצב קידמי של הערים ששכנו בתל לכיש. האתר לא נחפר עד כה, אך הוא נסקר כמה פעמים בעבר (Conder and Kitchener 1883:380; דגן 1992: אתר 197; רישיון מס' 437/2013-S).המקור

G-90,-G-26-1.jpg


מפת האתר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפה חורבת אל ראעי.png

סרטון הסבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

חורבת_אל_ראעי_אתר_מתקופת_הברזל_בשפלת_יהודה_-_פרופ'_יוסף_גרפינקל_וסעד_גנור

חורבת אל ראעי אתר מתקופת הברזל בשפלת יהודה - פרופ' יוסף גרפינקל וסעד גנור

הרצאתם של פרופ' יוסף גרפינקל וסעד גנור, חורבת אל ראעי: אתר מתקופת הברזל בשפלת יהודה, במסגרת הכנס חידושים בחקר ירושלים, שהתקיים בינואר 2017 לאתר המחלקה: http://lisa.biu.ac.il/

סרטון נוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]

תגלית_ארכאולוגית_-_נמצאה_עיר_צקלג_,_מקום_המקלט_של_דוד_המלך_!!!

תגלית ארכאולוגית - נמצאה עיר צקלג , מקום המקלט של דוד המלך !!!

יוסף גרפינקל משייך את חרבת אל ארעי לעיר המוזכרת בתנ"ך צקלג בעיר צקלג מתרחשים אירועים חשובים ומרכזיים בהיסטוריה של עם ישראל אכיש מלך גת נותן לדוד הנמלט משאול מקום מקלט בעיר זו. מצקלג יוצא דוד בדרכו לחברון להפוך למלך יוסף גרפינקל וסער גנור חשפו עיר פלישתית ו כמה בתים יהודאים שיתכן ובהם התגורר המלך דוד. היסטוריה הקמה לתחייה !!! לנגד עיננו באים אל הפרופסורים #צקלג #גרפינקל #מקרא #ארכאולוגיה #באיםאלהפרופסורים #קיאפה Related books: The Forgotten Kingdom: The Archaeology and History of Northern Israel https://amzn.to/2XT54Nw The Quest for the Historical Israel: Archaeology and the History of Early Israel https://amzn.to/2XYDWwE David and Solomon: In Search of the Bible's Sacred Kings and the Roots of the Western Tradition https://amzn.to/2Y4Ksx6 The Rise of Ancient Israel https://amzn.to/2Y5FMH3 What Did the Biblical Writers Know and When Did They Know It? https://amzn.to/2O6I1dw #מקרא# תנ"ך #Israel #excavation #Jerusalem #history

קנקן גדול[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאלו נמצאו כ-20 באתר.

קנקן פלישתי.png

נחשפה צקלג המקראית משלחת מחקר של האוניברסיטה העברית, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קווארי בסידני אוסטרליה חשפו ||| האתר, מימי דוד המלך, נחשף ליד קרית גת ||| עפ"י הסיפור המקראי, דוד התגורר בצקלג כשנמלט משאול המלך, ומצגלג עלה להימשח למלך בחברון ||| באתר הקדום מלפני 3,000 שנה, נחשפו עשרות כלי חרס כשהם שלמים ||| כל הפרטים והסיפור בהמשך…

האם נמצאה צקלג המקראית?

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה, מאמינים שגילו ליד קרית גת את העיר הפלשתית הנודעת מסיפורי המקרא. צקלג מוזכרת בספר שמואל א' ובספר שמואל ב' מספר רב של פעמים בהקשר לדוד. על פי הסיפור המקראי, אכיש מלך גת נתן לדוד להתגורר בצקלג כשנמלט משאול המלך, ומצקלג יצא דוד להימשח למלך בחברון. בצקלג אף התרחש, לפי הכתובים, אירוע דרמטי, במהלכו פשטו העמלקים, נוודי המדבר, על העיר, תוך שהם לוקחים בשבי נשים וילדים.


חורבת אל-ראעי - סקירה יפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

החפירה, שהחלה בשנת 2015 באתר חורבת אל-ראעי שבשפלת יהודה – בין קרית גת ללכיש, נערכה בשיתוף פעולה של פרופ' יוסף גרפינקל, ראש המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סער גנור מרשות העתיקות ופרופ' קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה. במימון החפירה השתתפו ג'ואי סילבר מירושלים, אהרון לוי מניו ג'רסי, ומשפחת רוט ויצחק ואקיל מסידני. מאז החלה החפירה ועד היום נערכו שבע עונות חפירה, ונחפרו שטחים גדולים – כ-1,000 מ"ר, מהם עולה התגלית החדשה מימי דוד.

השם צקלג יוצא דופן באוצר השמות של ארץ ישראל מכיוון שאינו שם כנעני-שמי מקומי, אלא שם פלשתי, שניתן לעיר על ידי אוכלוסייה זרה, שהיגרה לארץ ישראל מאזור יוון. עד היום, הועלו הצעות לזיהוי צקלג במספר אתרים, כגון בתל חליף ליד קיבוץ להב, בתל שרע בנגב המערבי, בתל שבע, ועוד. אולם, לדברי החוקרים, "בכל האתרים הללו לא נמצא רצף יישובי, הכולל גם ישוב פלשתי וגם ישוב מימי דוד. בחורבת אל-ראעי, לעומת זאת, נמצאו מאפיינים של שתי האוכלוסיות גם יחד".

צקלג הפלישתית - באתר נמצאו עדויות להתיישבות מימי הפלשתים, מהמאות 11-12 לפנה"ס: נחשפו מבני אבן רחבי ידיים ומאסיביים, ובהם ממצאים האופייניים לתרבות הפלשתית. ממצא מיוחד שנתגלה, הן קערות ונר – מנחות שהונחו מתחת לרצפות המבנים מתוך אמונה שאלה יביאו מזל טוב בהקמת המבנה. בנוסף, נמצאו כלי אבן וכלי מתכת. ממצאים דומים מתקופה זו, התגלו בעבר בחפירות אשדוד, אשקלון, עקרון וגת, הערים של סרני הפלישתים.

צקלג הישראלית - מעל לשרידי היישוב הפלשתי התגלה יישוב כפרי מתקופת המלך דוד- תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. היישוב בא לקיצו בשריפה עזה, שהחריבה את המבנים. עשרות כלי חרס שלמים נמצאו בחדרים השונים. כלים אלה, זהים לאלו שנמצאו בעיר היהודאית המבוצרת של חורבת קיאפה שהתגלתה בשפלת יהודה ומזוהה עם שעריים המקראית. בדיקה בשיטת פחמן 14 מתארכות את אתר חורבת אל-ראעי לתקופת דוד המלך.

המגוון הגדול של כלי החרס מעיד על חיי היום-יום בימי דוד. במהלך החפירה התגלו כמויות גדולות של קנקנים, בינוניים וגדולים, אשר שימשו לאגירת שמן ויין. כן נמצאו כלים להגשת מזון, פכים וקערות, אשר היו מעוטרים בצבע אדום, ובסגנון שנקרא "מירוק פרוע", האופיני לימי דוד

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.