עריכת הדף "חורבת אל כום"

[[File:Jarvis Lecture on Christianity & Culture Part 2|thumb|300px|left|הרצאה של ויליאם דוור על הנושא: Dr. William G. Dever presents a lecture titled "Did God Have a Wife? Archaeology and Folk Religion in Ancient Israel," for the 16th Annual Jarvis Lecture on Christianity & Culture, presented by theובה הוא מציג את ממצאיו בתל - בדקה ה-3 - אם לא ניתן לצפות העתק את הקישור לyou tube]]
----



{| class="wikitable" border="1"
|
{{#display_map: 

|centre=31.534716, 34.966564
|zoom=17
|width=350
|height=300
|type=hybrid
|controls=pan,zoom,streetview,type
}}
<!-- Below is old deprecated code of map 
<googlemap width="350" height="300"
lat="31.534716" lon="34.966564"
zoom="17">31.534716, 34.966564
width="350" height="300"
</googlemap>
-->
|
{{#display_map: 

|centre=31.534716, 34.966564
|zoom=9
|width=350
|height=300
|type=terrain
|controls=pan,zoom,streetview,type
}}
<!-- Below is old deprecated code of map 
<googlemap width="350" height="300"
lat="31.534716" lon="34.966564"
type="terrain"
zoom="9">31.534716, 34.966564
</googlemap>
-->
|-
|align="center"|
מבט מקרוב
|align="center"|
מבט מעל
|}

'''האתר  (Khirbet el-Kôm) נמצא מזרחית לכביש 354 בדרום-מערב הרי חברון - הכביש המוביל מחוצה-יהודה לאידנה ולפני א-דורא'''
----

הערך חובר על-ידי משתמש:Valleyofdawn מהויקיפדיה העברית ומועתק משם: {{ויקיפדיה|חורבת_אל_כום}}



'''חורבת אל כום''' (חירבת אל כום) היא תל ארכיאולוגי הממוקם בשיפוליהם המערביים של [[הרי חברון]], בשטח הישוב "אל כום" של הרשות הפלסטינית כשנים עשר ק"מ ממערב ל[[חברון]].

זיהויו ההיסטורי של האתר אינו וודאי, אחת האפשרויות שהוצעו היא העיר המקראית [[מקדה]], שנמצא על פי המקור המקראי ב[[נחלת שבט יהודה]] בקרבת [[לכיש]]. אפשרות אחרת היא העיר [[שפיר]] המוזכרת ב[[ספר מיכה]] (על סמך שם הנחל הסמוך - ואדי א-סיפר).
האתר נחפר בשנים 1971-1968 על ידי הארכיאולוג האמריקאי ויליאם ג. דוור (William G. Dever).

על פי ממצאיו, התל היה מיושב החל ב[[תקופת הברונזה]] הקדומה והמשיך להתקיים בתקופת [[בית ראשון]] ו[[בית שני]].  בית קברות גדול מ[[ממלכת יהודה|תקופת המלוכה]] נמצא בצדו הדרומי של התל. 

===כתובת אל כום===
[[קובץ:Asherah.jpg|thumb|ימין|A clay figurine, possibly of the goddess Asherah צילם:Sswelm ויקישיתוף]]

בפתח אחד הקברים הייתה ממוקמת כתובות ב[[כתב עברי קדום]] שתוארכה לתקופה 700-750 לפנה"ס. מעל הכתובת היה עיטור בדמות כף יד אנושית. הכתובת נשדדה על ידי תושבי המקום ונמכרה לדוור כשחפר במקום.

החוקרים התקשו מלכתחילה לפענח את הכתובת, אולם לאור הגילויים ב[[כונתילת עג'רוד]] הגיעו לפענוח המוסכם הבא:
אריהו השר כתבה<br />
ברך אריהו ליהוה<br />
נצרי ולאשרתה הושע לה<br /> 
לאריהו<br />}}

או באיות ופיסוק בן זמננו:<br />
אוריהו השר כתבו:<br />
ברוך אוריהו ליהוה נוצרי, ולאשרתו הושע לו - לאוריהו.<br />

בדומה לממצאי ‏‏[[‏כונתילת עג'רוד‏]], הכתובת מראה שאלוקים והאשרה  נעבדו על ידי תושבי [[ממלכת יהודה]], ולא דווקא פשוטי העם שבינהם, כאל ובת זוגו.


באתר נמצאו גם [[אוסטרקון|אוסטרקונים]] בארמית, עברית ויוונית מימי בית שני, האחד מהם הוא שטר חוב הכתוב בשני נוסחים - עברי ויווני.
[[קטגוריה:הרי חברון]]
[[קטגוריה:כתובות עבריות]]
[[קטגוריה:אתרי מקרא]]
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים]]