מ (Updating Video:TITLE links to File:TITLE links) |
|||
(8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | [[ |
+ | [[File:Jarvis Lecture on Christianity & Culture Part 2|thumb|300px|left|הרצאה של ויליאם דוור על הנושא: Dr. William G. Dever presents a lecture titled "Did God Have a Wife? Archaeology and Folk Religion in Ancient Israel," for the 16th Annual Jarvis Lecture on Christianity & Culture, presented by theובה הוא מציג את ממצאיו בתל - בדקה ה-3 - אם לא ניתן לצפות העתק את הקישור לyou tube]] |
---- |
---- |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
{| class="wikitable" border="1" |
{| class="wikitable" border="1" |
||
| |
| |
||
+ | {{#display_map: |
||
+ | |||
+ | |centre=31.534716, 34.966564 |
||
+ | |zoom=17 |
||
+ | |width=350 |
||
+ | |height=300 |
||
+ | |type=hybrid |
||
+ | |controls=pan,zoom,streetview,type |
||
+ | }} |
||
+ | <!-- Below is old deprecated code of map |
||
<googlemap width="350" height="300" |
<googlemap width="350" height="300" |
||
lat="31.534716" lon="34.966564" |
lat="31.534716" lon="34.966564" |
||
שורה 11: | שורה 21: | ||
width="350" height="300" |
width="350" height="300" |
||
</googlemap> |
</googlemap> |
||
+ | --> |
||
| |
| |
||
+ | {{#display_map: |
||
+ | |||
+ | |centre=31.534716, 34.966564 |
||
+ | |zoom=9 |
||
+ | |width=350 |
||
+ | |height=300 |
||
+ | |type=terrain |
||
+ | |controls=pan,zoom,streetview,type |
||
+ | }} |
||
+ | <!-- Below is old deprecated code of map |
||
<googlemap width="350" height="300" |
<googlemap width="350" height="300" |
||
lat="31.534716" lon="34.966564" |
lat="31.534716" lon="34.966564" |
||
שורה 17: | שורה 38: | ||
zoom="9">31.534716, 34.966564 |
zoom="9">31.534716, 34.966564 |
||
</googlemap> |
</googlemap> |
||
+ | --> |
||
|- |
|- |
||
|align="center"| |
|align="center"| |
||
שורה 24: | שורה 46: | ||
|} |
|} |
||
− | '''האתר נמצא מזרחית לכביש 354 בדרום-מערב הרי חברון - הכביש המוביל מחוצה-יהודה לאידנה ולפני א-דורא''' |
+ | '''האתר (Khirbet el-Kôm) נמצא מזרחית לכביש 354 בדרום-מערב הרי חברון - הכביש המוביל מחוצה-יהודה לאידנה ולפני א-דורא''' |
---- |
---- |
||
שורה 31: | שורה 53: | ||
− | '''חורבת אל כום''' (חירבת אל כום) היא |
+ | '''חורבת אל כום''' (חירבת אל כום) היא תל ארכיאולוגי הממוקם בשיפוליהם המערביים של [[הרי חברון]], בשטח הישוב "אל כום" של הרשות הפלסטינית כשנים עשר ק"מ ממערב ל[[חברון]]. |
+ | |||
− | זיהויו ההיסטורי של האתר אינו וודאי, אחת האפשרויות שהוצעו היא העיר המקראית [[מקדה]], שנמצא על פי המקור המקראי |
+ | זיהויו ההיסטורי של האתר אינו וודאי, אחת האפשרויות שהוצעו היא העיר המקראית [[מקדה]], שנמצא על פי המקור המקראי ב[[נחלת שבט יהודה]] בקרבת [[לכיש]]. אפשרות אחרת היא העיר [[שפיר]] המוזכרת ב[[ספר מיכה]] (על סמך שם הנחל הסמוך - ואדי א-סיפר). |
− | האתר נחפר בשנים 1971-1968 על ידי הארכיאולוג האמריקאי |
+ | האתר נחפר בשנים 1971-1968 על ידי הארכיאולוג האמריקאי ויליאם ג. דוור (William G. Dever). |
+ | |||
על פי ממצאיו, התל היה מיושב החל ב[[תקופת הברונזה]] הקדומה והמשיך להתקיים בתקופת [[בית ראשון]] ו[[בית שני]]. בית קברות גדול מ[[ממלכת יהודה|תקופת המלוכה]] נמצא בצדו הדרומי של התל. |
על פי ממצאיו, התל היה מיושב החל ב[[תקופת הברונזה]] הקדומה והמשיך להתקיים בתקופת [[בית ראשון]] ו[[בית שני]]. בית קברות גדול מ[[ממלכת יהודה|תקופת המלוכה]] נמצא בצדו הדרומי של התל. |
||
===כתובת אל כום=== |
===כתובת אל כום=== |
||
+ | [[קובץ:Asherah.jpg|thumb|ימין|A clay figurine, possibly of the goddess Asherah צילם:Sswelm ויקישיתוף]] |
||
+ | |||
בפתח אחד הקברים הייתה ממוקמת כתובות ב[[כתב עברי קדום]] שתוארכה לתקופה 700-750 לפנה"ס. מעל הכתובת היה עיטור בדמות כף יד אנושית. הכתובת נשדדה על ידי תושבי המקום ונמכרה לדוור כשחפר במקום. |
בפתח אחד הקברים הייתה ממוקמת כתובות ב[[כתב עברי קדום]] שתוארכה לתקופה 700-750 לפנה"ס. מעל הכתובת היה עיטור בדמות כף יד אנושית. הכתובת נשדדה על ידי תושבי המקום ונמכרה לדוור כשחפר במקום. |
||
+ | |||
החוקרים התקשו מלכתחילה לפענח את הכתובת, אולם לאור הגילויים ב[[כונתילת עג'רוד]] הגיעו לפענוח המוסכם הבא: |
החוקרים התקשו מלכתחילה לפענח את הכתובת, אולם לאור הגילויים ב[[כונתילת עג'רוד]] הגיעו לפענוח המוסכם הבא: |
||
אריהו השר כתבה<br /> |
אריהו השר כתבה<br /> |
||
שורה 48: | שורה 75: | ||
ברוך אוריהו ליהוה נוצרי, ולאשרתו הושע לו - לאוריהו.<br /> |
ברוך אוריהו ליהוה נוצרי, ולאשרתו הושע לו - לאוריהו.<br /> |
||
− | בדומה לממצאי [[כונתילת עג'רוד]], הכתובת מראה |
+ | בדומה לממצאי [[כונתילת עג'רוד]], הכתובת מראה שאלוקים והאשרה נעבדו על ידי תושבי [[ממלכת יהודה]], ולא דווקא פשוטי העם שבינהם, כאל ובת זוגו. |
+ | |||
⚫ | |||
+ | ==קישורים חיצוניים== |
||
⚫ | |||
+ | * דר' אמנון שפירא, [http://www.ariel.ac.il/management/research/rd/forms/hoveret41.pdf הכתובת מח'רבת אל כום (מקדה) ופתרון חידת שיר השירים] - מחקרי שומרון 19 (המחקר עצמו נכלל בספר מחקרי שומרון. |
||
[[קטגוריה:הרי חברון]] |
[[קטגוריה:הרי חברון]] |
||
[[קטגוריה:כתובות עבריות]] |
[[קטגוריה:כתובות עבריות]] |
||
− | [[קטגוריה:אתרי |
+ | [[קטגוריה:אתרי מקרא]] |
+ | [[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים]] |
גרסה אחרונה מ־02:09, 11 בדצמבר 2014
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
האתר (Khirbet el-Kôm) נמצא מזרחית לכביש 354 בדרום-מערב הרי חברון - הכביש המוביל מחוצה-יהודה לאידנה ולפני א-דורא
הערך חובר על-ידי משתמש:Valleyofdawn מהויקיפדיה העברית ומועתק משם: חורבת_אל_כום
חורבת אל כום (חירבת אל כום) היא תל ארכיאולוגי הממוקם בשיפוליהם המערביים של הרי חברון, בשטח הישוב "אל כום" של הרשות הפלסטינית כשנים עשר ק"מ ממערב לחברון.
זיהויו ההיסטורי של האתר אינו וודאי, אחת האפשרויות שהוצעו היא העיר המקראית מקדה, שנמצא על פי המקור המקראי בנחלת שבט יהודה בקרבת לכיש. אפשרות אחרת היא העיר שפיר המוזכרת בספר מיכה (על סמך שם הנחל הסמוך - ואדי א-סיפר). האתר נחפר בשנים 1971-1968 על ידי הארכיאולוג האמריקאי ויליאם ג. דוור (William G. Dever).
על פי ממצאיו, התל היה מיושב החל בתקופת הברונזה הקדומה והמשיך להתקיים בתקופת בית ראשון ובית שני. בית קברות גדול מתקופת המלוכה נמצא בצדו הדרומי של התל.
כתובת אל כום[]
בפתח אחד הקברים הייתה ממוקמת כתובות בכתב עברי קדום שתוארכה לתקופה 700-750 לפנה"ס. מעל הכתובת היה עיטור בדמות כף יד אנושית. הכתובת נשדדה על ידי תושבי המקום ונמכרה לדוור כשחפר במקום.
החוקרים התקשו מלכתחילה לפענח את הכתובת, אולם לאור הגילויים בכונתילת עג'רוד הגיעו לפענוח המוסכם הבא:
אריהו השר כתבה
ברך אריהו ליהוה
נצרי ולאשרתה הושע לה
לאריהו
}}
או באיות ופיסוק בן זמננו:
אוריהו השר כתבו:
ברוך אוריהו ליהוה נוצרי, ולאשרתו הושע לו - לאוריהו.
בדומה לממצאי כונתילת עג'רוד, הכתובת מראה שאלוקים והאשרה נעבדו על ידי תושבי ממלכת יהודה, ולא דווקא פשוטי העם שבינהם, כאל ובת זוגו.
באתר נמצאו גם אוסטרקונים בארמית, עברית ויוונית מימי בית שני, האחד מהם הוא שטר חוב הכתוב בשני נוסחים - עברי ויווני.
קישורים חיצוניים[]
- דר' אמנון שפירא, הכתובת מח'רבת אל כום (מקדה) ופתרון חידת שיר השירים - מחקרי שומרון 19 (המחקר עצמו נכלל בספר מחקרי שומרון.