thumb|300px|left|הרצאה של ויליאם דוור ובה הוא מציג את ממצאיו בתל - בדקה ה-3
|
<googlemap width="350" height="300" lat="31.534716" lon="34.966564" zoom="17">31.534716, 34.966564 width="350" height="300" </googlemap> |
<googlemap width="350" height="300" lat="31.534716" lon="34.966564" type="terrain" zoom="9">31.534716, 34.966564 </googlemap> |
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
האתר נמצא מזרחית לכביש 354 בדרום-מערב הרי חברון - הכביש המוביל מחוצה-יהודה לאידנה ולפני א-דורא
הערך חובר על-ידי משתמש:Valleyofdawn מהויקיפדיה העברית ומועתק משם: חורבת_אל_כום 
חורבת אל כום (חירבת אל כום) היא תל ארכיאולוגי הממוקם בשיפוליהם המערביים של הרי חברון, בשטח הישוב אל כום שברשות הפלסטינית כשנים עשר ק"מ ממערב לחברון.
זיהויו ההיסטורי של האתר אינו וודאי, אחת האפשרויות שהוצעו היא העיר המקראית מקדה, שנמצא על פי המקור המקראי בנחלת שבט יהודה בקרבת לכיש. אפשרות אחרת היא העיר שפיר המוזכרת בספר מיכה (על סמך שם הנחל הסמוך - ואדי א-סיפר).
האתר נחפר בשנים 1971-1968 על ידי הארכיאולוג האמריקאי ויליאם ג. דוור (William G. Dever).
על פי ממצאיו, התל היה מיושב החל בתקופת הברונזה הקדומה והמשיך להתקיים בתקופת בית ראשון ובית שני. בית קברות גדול מתקופת המלוכה נמצא בצדו הדרומי של התל.
כתובת אל כום
בפתח אחד הקברים הייתה ממוקמת כתובות בכתב עברי קדום שתוארכה לתקופה 700-750 לפנה"ס. מעל הכתובת היה עיטור בדמות כף יד אנושית. הכתובת נשדדה על ידי תושבי המקום ונמכרה לדוור כשחפר במקום.
החוקרים התקשו מלכתחילה לפענח את הכתובת, אולם לאור הגילויים בכונתילת עג'רוד הגיעו לפענוח המוסכם הבא:
אריהו השר כתבה
ברך אריהו ליהוה
נצרי ולאשרתה הושע לה
לאריהו
}}
או באיות ופיסוק בן זמננו:
אוריהו השר כתבו:
ברוך אוריהו ליהוה נוצרי, ולאשרתו הושע לו - לאוריהו.
בדומה לממצאי כונתילת עג'רוד, הכתובת מראה שיהוה ואשרה נעבדו על ידי תושבי ממלכת יהודה, ולא דווקא פשוטי העם שבינהם, כאל ובת זוגו.
באתר נמצאו גם אוסטרקונים בארמית, עברית ויוונית מימי בית שני, האחד מהם הוא שטר חוב הכתוב בשני נוסחים - עברי ויווני.