חורבת בורגין

<googlemap width="350" height="300" lat="31.6357154" lon="34.9692931" zoom="16">31.6357154, 34.9692931 width="350" height="300" </googlemap>	<googlemap width="350" height="300" lat="31.6357154" lon="34.9692931" zoom="8">31.6357154, 34.9692931 </googlemap>
מבט מקרוב	מבט מעל

---

מראה התל - צילם:אבישי טייכר

חורבת בורגין נחשפה ע"י הארכיאולוגים אמיר גנור ואלון קליין מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. שטחה התפרס על פני שטח של כ - 60 דונם. היא ממוקמת בראש כיפה - 430 מטר מעל פני הים - וחולשת על כל סביבתה. גנור וקליין משערים שחורבת בורגין היא למעשה כפר ביש, שהוזכר בספר "תולדות מלחמות היהודים עם הרומאים" של יוסף בן מתתיהו בהקשר למהלכי הכיבוש במרד הגדול. כן הוא הוזכר במדרש רבה למגילת איכה, בתלמוד ירושלמי - מסכת תענית.

החופרים העריכו "כי חשיפת חורבת עתרי טרם הושלמה, אך ממחקר האזורים שנחפרו ונחשפו, ניתן ללמוד רבות כיצד נראה כפר יהודי טיפוסי מתקופת הבית השני על מבניו, חצרותיו, מתקניו ומבני הציבור והמערכות התת קרקעיות ".

במרד הגדול

יוסף בן מתתיהו כתב כי בטרם החל אספסינוס בהטת המצור על ירושלים, ירד שר צבאו צראליס לאזור המכונה "ארץ אדום העליונה" ולכד שם עיר בשם "כפרתא". אחר-כך עלה על עיר אחרת הנקראצ כפר-ביש (כַ‏פּ‏‏‏רַבּיס‏‏) ושם מצור עליה. חומתה היתה חזקה מאד. ו"צארליס אמר בליבו להתמהמה בקרבת זמן רב, והנה פתחו לפניו יושביה פתאם את שעריהם ויצאו אליו בענפי זית והסגירו את עירם בידו"...משם המשיך לעיר אחרת עתיקה מאד היא חברון.

בחורבת בורגין לא נמצאו עדויות ארכיאולוגיות לכיבוש בחורבן אלים. יתכן וכניעת תושביה לשר הצבא הרומי כמוזכר בחיבורו של יוסף בן מתיתיהו, אפשר לישוב ליהנות מפריחה מתמשכת ולקנות לעצמו מקום כאחד מהישובים הגדולים והמרכזיים בשפלת יהודה.

אזכורים במסורת ישראל

במדרש רבה למגילת איכה הובא תאור החרבן שנגרם ביתר ושם מוזכרות העיירות:

שלושה עיירות היו בדרום והיו מוציאות כפלים כיוצאי מצרים,
ואלו הן:
כפר ביש, כפר שחליים, כפר דיכרין.
כפר ביש למה נקרא שמה כפר ביש?
דלא הות מקבלא אכסניא.
כפר שחליים למה נקרא שמה כפר שחליים?
דהוו מרבין בניהון כאילין תחלוסייא.
כפר דיכרין למה נקרא שמה כפר דיכרין?
דכל איתתא דהות תמן הות ילדה בנין דיכרין,
וכל איתתא דהות בעיא למילד נקבה,
הוה נפקא לבר מן קרתא והות ילדה נקבה,
וכל איתתא אחריתא דהות בעיא למילד בר דכר,
הוה אתיא תמן והות ילדה זכר.
וכדו כד את נצעהון בשתין רבוון דקניי לא נסיין להון.

ייחודה של העיר היה שאינה מקבל אורחים. בתלמוד ירושלמי, מסכת תענית נאמר:"דלא הוון מקלן לעבורא" מפרש "קרבן העדה": לעובר ושב כלומר לאורחים.

תולדות האתר

החוקרים מעריכים, כי האתר יושב לראשונה בתקופת הברזל ב' (1,000 לפנה"ס), והתקיים מאז ועד לתקופה המודרנית. בסמוך לאתר עמקים רחבים ופוריים, שמאפשרים קיום חקלאות ותנאי מעבר נוחים. מצפון מערב לאתר מצויה באר בורגין - באר מים פעילה ושופעת עד לשנים האחרונות, ובארות נוספים. המקום משופע בורות מים חצובים, אליהם מובילות תעלות איסוף למי גשם. בדומה לאתרים עתיקים רבים אחרים באזור, סבלה החורבה מחפירות של גנבי עתיקות, אשר פרצו ושדדו מערות קבורה (המערות אטרקטיביות במיוחד עבור השודדים, כיוון שבהן משתמרים בד"כ חפצים שלמים, בני מאות ואלפי שנים, ששווים בשוק העתיקות גבוה), מתקני תעשיה, ומתקני קולומבריום, הנמצאים בלב האתר ומורדותיו.

ממצאי האתר

באתר חצובות עשרות מערות ומערכות תת קרקעיות מתקופות שונות. כמו כן, בחורבת בורגין תפרוסת בית קברות נרחבת. במקום השתמרו עשרות "מרתפים" חצובים בסלע הקירטון, ששימשו לצרכים מגוונים: מחסנים, קולומבריה, בתי בד, מערכות מסתור, ועוד.

תמונות מהאתר

צולמו על-ידי אבישע טייכר

מערת קבורה יהודית

שרידי גת

מערת קבורה - המכונה "מערת העמוד" שבה שני עמודים חצובים בסגנון יווני ואפשר לשייכה לתקופה הביזנטית

מסלול הסיור

מפת המסלול - צילם:אבישי טייכר

לפי הערך בויקיפדיה העברית חרבת_בורגין

מסלול ההליכה המסומן מתחיל במגרש החנייה עובר ליד "חורבת פטום", ממשיך ל"מערת העמוד" שבה שני עמודים חצובים בסגנון יווני שבכותרתם חקוק צלב ואפשר לשייכה לתקופה הביזנטית, עובר דרך מערה מימי בית שני - "בית המספד" ומטפס לראש הגבעה בגובה 430מטר. על הגבעה שרידי הכפר הערבי "אום אל בורג'" וממנה מבט פנורמי על פארק עדולם. השביל עובר ליד מערכת מסתור וגת חצובה וחוזר למגרש החנייה.

קישורים חיצוניים

• ארכיאולוגים ברשות העתיקות מעריכים: חשפנו את "כפר ביש" - יישוב יהודי מרכזי מתק' בית שני, שהוזכר בתלמוד ובכתבי יוסף בן מתיתיהו - רשות העתיקות 15 אפריל 2008