המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

קבר הפירמידה בחורבת מדרס - צילם: אבישי טייכר

כנסייה מן התקופה הביזאנטית שנחפרה בשנת 2011 בחורבת מדרס על ידי משלחת רשות העתיקות צילם: בר-דרומא

אבן גולל בכניסה למערת קבורה מפוארת, ממערב לחורבת מדרס צילם:אבישי טייכר

חורבת מדרס היא כינוי לשרידיו של יישוב חקלאי קדום בתחום פארק עדולם מדרום ליישוב צפרירים שבשפלת יהודה.

השם חורבת מדרס ניתן לאתר על ידי ועדת השמות הממשלתית, בעקבות השם הערבי חירבת דרוסיה. השם הערבי דומה מאוד לשם יישוב בשם דרוסיאס, הנזכר ברשימת אתרים ביהודה שערך תלמי, בהמאה ה-2. היו חוקרים ששיערו שכאן היה מקום הולדתו של בר דרוסאי (או בן דרוסא) שהיה משרתו של רבי יוחנן בן זכאי.

שרידי היישוב העתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]

שרידי היישוב - תחילתם בתקופת הברזל (1000 לפנה"ס) שיאו בתקופה הרומית, (המאות הראשונה לפנה"ס - הרביעית לספירה) וסופו בתקופה הערבית הקדומה. מן היישוב נותרו חרבות בתים, מערכות קבורה ומערכות מסתור, וכן מערות פעמון, מתקני קולומבריום חצובים בסלע, ופירמידת קבורה מרשימה.

הפירמידה בחורבת מדרס הוא מבנה מדורג דמוי פירמידה הבנוי מאבני גזית גדולות. המבנה שימש כמצבת קבורה מפוארת, למערכת קבורה מפוארת, החצובה בקרבת מקום. אורך צלעות הבסיס הוא כ-10 מטרים וגובהו כ-3.5 מטרים. בפירמידה חסרים כנראה שלושה נדבכים שהביאו את גובהה המקורי ל-5 מטר. שמה הערבי של פירמידה זו הוא אל מונטאר (המצפה).

ממערב לאתר, ומחוץ לתחומי היישוב הקדום, הותקנה מערת קבורה מפוארת, המורכבת מחצר רבועית עם אבן גולל בכניסה לשני חדרים עם כוכי קבורה. המערה הכילה גלוסקמות - תיבות אבן ששימשו אוכלוסייה יהודית, שנהגה ליקוט עצמות בשלהי תקופת הבית השני. מהחרסים שנתגלו במקום נמצא שהמערה הייתה בשימוש מתחילת המאה הראשונה לספירה עד מרד בר כוכבא (132 - 135).

האתר הוסדר לביקורי קהל. ממגרש החניה מוביל שביל מעגלי מסומן דרך מחילות המסתור, הפירמידה, מערת הקבורה והקולומבריום. בסמוך לחורבת מדרס, נמצא יישוב יהודי קדום נוסף מתקופת בית שני בשם חורבת עתרי. קק"ל הסדירה את האתר וניתן לבקר בו ולראות מערות מסתור ומתקני חקלאות עתיקים.

כנסייה מהתקופה הביזנטית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין דצמבר 2010 לינואר 2011 חפרה בצפון האתר משלחת ארכאולוגים מרשות העתיקות, שנעזרו בחניכי המכינה הקדם צבאית 'בני ציון' שבתל אביב, שחשפו כנסייה מהתקופה הביזנטית ובה כמה רצפות פסיפס ברמת השתמרות גבוהה, ופריטי שיש מיובאים, כגון עמודים וכותרות קורינטיות. בקרבת הכנסייה נחצבה מערת קבורה. הארכאולוגים העלו את ההשערה שזהו קברו של זכריה הנביא, המתואר במפת מדבא. מתחת לכנסייה נתגלו שרידי קירות של מבנים וחללים חצובים משלהי תקופת הבית השני וימי מרד בר-כוכבא.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונות משנת 1990[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיור בחירבת מדרס[עריכה | עריכת קוד מקור]

Park_Adulam_1,_The_Midras_Ruins_פארק_עדולם_1,_חורבת_מדרס

Park Adulam 1, The Midras Ruins פארק עדולם 1, חורבת מדרס

בהרצאה נסקר השימוש בשיטת הלומיניסנציה האופטית, או בקיצור OSL

ראו במאמר: מבני פולחן לאורך דרכים ראשיות ביהודה שלאחר מרד בר–כוכבא: אמצעי להפגנת בעלות חדשה על המרחב? — חורבת מדרס כמקרה מבחן אורית פלג-ברקת ואיתן קליין מתוך חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה קובץ מחקרים כרך יג

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]



Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.