חידושים בחקר ירושלים - מרכז רנרט - הכנס השנתי ה-19 - נערך באוניברסיטת בר-אילן ביום חמישי, כ"ג בטבת תשע"ד, 24 בדצמבר 2013. להלן התוכנית:

ההרצאות כולן הובאו בספר הכנס: אייל ברוך ואברהם פאוסט (עורכים), "חידושים בחקר ירושלים" - הקובץ התשעה-עשר מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים, אוניברסיטת בר-אילן , רמת גן, תשע"ד .

מבחר הרצאות[]

תהליך גידולה הטריטוריאלי והדמוגרפי של ירושלים בתקופת הברזל (ימי בית ראשון)[]

מאת : אברהם פאוסט - תהליך גידולה הטריטוריאלי והדמוגרפי של ירושלים בתקופת הברזל : (ימי בית ראשון) מתי, כמה ולמה?

אברהם_פאוסט_-_תהליך_גידולה_הטריטוריאלי_והדמוגרפי_של_ירושלים_בתקופת_הברזל_מתי,_כמה_ולמה — אברהם פאוסט - תהליך גידולה הטריטוריאלי והדמוגרפי של ירושלים בתקופת הברזל מתי, כמה ולמה

אברהם פאוסט - תהליך גידולה הטריטוריאלי והדמוגרפי של ירושלים בתקופת הברזל: מתי, כמה ולמה

מבוא - היקף שטחה המיושב של ירושלים היה אחד הנושאים החמים במחקר הארכאולוגי של ארץ ישראל בעבר, עד לגילוי "החומה הרחבה" - היא חומת אביגד או חומת חיזקיהו - ע"ש מלך יהודה, אשר לפי ההשערה נבנתה בזנו. ההנחה שהיא נבנתה לקראת מסע סנחריב, מלך אשור והקיפה מלבד הר הבית ועיר דוד גם את הגבעה המערבית, עליה נמצא היום הרובע היהודי בעיר העתיקה.

לאור הכמויות הגדולות מאוד של שברי כלים מתקופת הברזל שהתגלו בכל מקום שנחפר באזור ובעקבות אומדן כמויות המים שעמדו לרשות התושבים, התגבשה הדעה שמספר תושבי ירושלים, בסוף ימי בית ראשון הגיע לבין 17,250 לבין 40,000.

ההערכה היא כי התושבים הראשונים בתחום הנוסף היו בני המעמד הנמוך. רק לאחר שהוקפה חומה, שנבנתה לצרכי הגנה, עברו אליה גם תושבים עשירים ופקידים ואפילו מוסדות ממלכתיים. אז כבר ההתיישבות היתה צפופה.

יין חלק, הכתובת העברית הקדומה ביותר שנחשפה בירושלים[]

מאת: גרשון גליל, אוניברסיטת חיפה

בחפירות שנערכו בעיר דוד, כ-80 מטר דרומית להר הבית, נמצאה שפת קנקן גדול ועליה חרוטות 8 אותיות. גרשון גליל פענח את הכתוב והגיע למסקנה כי מדובר בנוסח שהיה מקובל בשפת קנקני יין: בשנת ...יין (סוג היין) מ..(שם המקום) . היין כונה "יין חלק". לפי מימצאי העבר, "יין" בשני יוד היה מקובל לדרום ארץ ישראל, בצפונה נכתב רק עם "יוד" אחד, דהיינו היין הוא מאזור יהודה. הנומח "חלק" לפי מקבילות אחרות, היה כינוי ליין נחות. העובדה שאוכסן הכדים גדולים תומכת בכך.

התאריך המשוער היה ימי שלמה המלך. גליל סבור כי מדובר ביין שנהגו לשתות פשוטי העם, אולי הבנאים של בית המלוכה ובית המקדש הראשון - זאת, לאור מיקומו של הכד.

כאמור, מדובר בכתובת העברית הקדומה שנמצאה בירושלים.

מדוע לא כבש סנחרייב את ירושלים[]

מאת: שון-זלג אסטר

Http_youtu.be_wOjNR3qFG-E — Http youtu.be wOjNR3qFG-E

שון-זלג אסטר - מדוע לא כבש סנחרייב את ירושלים - מבט השוואתי לנוהג האשורי.

מבוא - מסע סנחריב ליהודה בשנת 701 לפנה"ם הובא בתנ"ך פעמיים:מלכים ב',י"ח, י"ג-ט"ז וכן בספר ישעיה פרקים ל"ו-ל"ז , הועתק גם למלכים ב', י"ח י"ז, י"ט, ל"ז וגירסה נוספת בדברי הימים ב', ל"ב.

בנוסף שלוש המסעות של סנחרייב מופיעים בתובת מלכותית אשורית על פני שמונה גלילים שונים שנמצאו בערים נינווה ואשור

ראו ערך מפורט בויקיפדיה העברית מסע סנחריב בארץ ישראל

השערת המרצה - מלך אשור רצה להשיג מטרה פוליטית, הכנעת האויב. לכן גם אנו רואים את השימוש בדיבורים של שרי צבא אשור על מגני העיר ותושביה. המרצה כתב:"החיל הכבד מצטייר כ"תפאורה" אשר תפקידה לתמוך ולחזק את איומי" שר הצבא.

בשלושה מקרים נמצא כי צבא סנחריב נסוג ללא כיבוש היעד, אך נאמר כי ממלכת היעד העלתה מיסים לאשור.

שון-זליג אסטר - מדוע לא כבש סנחרייב את ירושלים - מבט השוואתי לנוהג האשורי.

ראו גם: שון-זלג אסטר - אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע, הרקע ההיסטורי של הנבואה המתארת את המסע נגד ירושלים

	בָּא עַל-עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן; לְמִכְמָשׂ, יַפְקִיד כֵּלָיו. עָבְרוּ, מַעְבָּרָה, גֶּבַע, מָלוֹן לָנוּ; חָרְדָה, הָרָמָה--גִּבְעַת שָׁאוּל, נָסָה. צַהֲלִי קוֹלֵךְ, בַּת-גַּלִּים; הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, עֲנִיָּה עֲנָתוֹת. נָדְדָה, מַדְמֵנָה; יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים, הֵעִיזוּ. עוֹד הַיּוֹם, בְּנֹב לַעֲמֹד; יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית- (בַּת-) צִיּוֹן, גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם. (ישעיה י':כ"ח-ל"ב)

- מחקרי יהודה ושומרון קובץ י"ז המרכז האוניברסיטאי אריאל - מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן, אריאל תשס"ח - 2008

אימות התשתית הקרסטית של המערכות להספקת מים בעיר דוד המקראית[]

דן_גיל_ואביהו_בורג,_אימות_התשתית_הקרסטית_של_המערכות_לאספקת_המים_בעיר_דוד_המקראית — דן גיל ואביהו בורג, אימות התשתית הקרסטית של המערכות לאספקת המים בעיר דוד המקראית

דן גיל ואביהו בורג, אימות התשתית הקרסטית של המערכות לאספקת המים בעיר דוד המקראית

אימות התשתית הקרסטית של המערכות להספקת מים בעיר דוד המקראית על סמך תופעות קרסט דומות בישראל .
מאת: דן גיל ואביהו בורג
הרקע: בעיר דוד המקראית היו קיימות חמש מערכות לאספקת מים: מערכת פייר וורן, תעלה II - הקטע הצפוני של תעלת השילוח (התעלה המקורה) תעלה I - מהתקופה הכנענית, הארכת התעלה עד הבריכה וחציבת נקבת חזקיהו - בוצעו בתקופה הישראלית. מבין אלה, נקבת חיזקיהו המכונה גם נקבת השילוח ממקדת את מרבית העניין בגלל המבצע ההנדסי המופלא המגולם בחציבתה, בגלל אזכורה המפורש במקרא כמיזם של המלך חזקיהו, בגלל כתובת השילוח - אקטואליה המתייחסת למהלך חציבתה ובגלל התהיות והתמיהות הרבות הכרוכות בהבנת תוכניתה והשלמתה. לשם קיצור, מכלול השאלות והתמיהות הללו יכונה בשם "תצרף (פאזל) הנקבה".

הסיכום הוא שהנקבה נחפרה לאורך נתיב קרסטי מבודד, צר ולא מפותח, סעיף משני של המחילה המזרימה כיום מים למעיין.

המחקר במלואו הובא בספר הכנס : עמודים 103-150.

התאים החצובים ומערה אחת בעיר דוד[]

התאים החצובים ומערה אחת: עדויות לפולחן במדרון המזרחי של עיר דוד בתקופת הברזל ב

מאת: נחשון זנטון
בעיר דוד נמצאו שרידים פולחניים באתרים אחדים. האתרים שנבדקו במחקר זה הצביעו על כך שלא היו פרטיים אלה ממלכתיים. היה להם היבט פולחני-ממלכתי, הקשור בייצור שמן ובדים ואולי מוצרים נוספים עבור בית המקדש.

ייתכן כי בתאים אלה בוצע הייצור של הקטורת ושאר המוצרים שנדרשו לעבודת בית המקדש.

מעניין הניסיון למצוא באתר מימצאים העשויים להצביע על עבודת ייצור בדים ואריגתם.

על יין ושמן וגבעונים בחרבת אל בורג[]

על יין ושמן וגבעונים : היישוב מתקופת הברזל ב' וג' בחר' אל בורג' בצפונה של ירושלים
מאת: אלון דה גרוט ומיכל ויינברגר-שטרן

החורבה ממוקמת על סעיף דרך קדומה בצפון ירושלים. בראש הגבעה אותר מבנה צלבני. מתחת לכפר הצלבני התגלו שרידי ישוב קדום.

באתר נמצאו 24 בורות, צמודים זה לזה, ופתחים מחברים ביניהם, מעריכים כי שימשו ליקב. מערכת היקבים הגדולה, כנראה, נועדה לאספקת יין לירושלים.

באתר התגלה גם בית בד משוכלל, שהשתרע על 20 מ"ר חצוב במשטח סלע משופע.

גודלו של האתר העלה את האפשרות שהיה אחד מארבעת ערי הגבעונים : בארות. הזיהויים הקודמים של העיר היו רחוקים משאר שלושת ערי הגבעונים.

הבריכה ליד קברי המלכים והבריכה שלא היתה[]

מאת: דויד גורביץ'

מבוא - לצד בריכות המים מוכרות בתחומי ירושלים הקדומה וסביבתה הקרובה, קיימות בריכות מים שאינן מוכרות לציבור הרחב ואף לא זכו להתיחסות מעמיקה של חוקרים. המאמר עוסק בשתי בריכות מוכרות פחות:

הבריכה ליד קברי המלכים, מיקומה מערבית לדרך שכם, בנקודה בה הדרך חוצה את האפיק העליון של נחל הקדרון. החוקר וילסון סבר כי הבריכה היתה מקור מים לעיר העתיקה, במצעות בריכת הצאן או הבריכה מתחת לכנסיית האחיות ציון.
הבריכה ליד שכונת מורשה, החוקר סבור שציונה במפה הוא בגדר טעות. במפות הישנות היא לא הופיע. נכללה במפה אחת והועתקה למפה שנייה, אך מאז אין לה זכר.

שגשוג שהוביל לחורבן: החברה היהודית בירושלים ערב המרד הגדול[]

המבוא - ירושלים של סוף ימי הבית השני היתה עיר מטרופולין גדולה ומפורסמת, ובמידה מסוימת אף מפוארת. המקורות ההיסטוריים אודות חיי החברה והדת בעיר באותה תקופה מגוונים ומפורטים ביחס לעת העתיקה. החפירות הארכאולוגיים הניבו ממצאים רבים מאותה תקופה.

המרצה פתח בתיאור הקבוצות הדתיות שפעלו בעיר והגיע מחמש: הצדוקים, הפרושים, האסיים, הנוצרים והקנאים - למספר של של פיצולים, ערב חורבן הבית.

יוסף בן מתתיהומחלק את צמרת החברה היהודית בין ימי החשמונאים למאה הראשונה לספירה לשלוש כיתות עיקריות: פרושים, צדוקים ואיסיים. למעשה, כל קבוצה התחלקה לקבוצות משנה כמו: בית שמאי ובית הלל. המרצה סקר את ההבדלים האידאולוגיים החברתיים העיקריים בין קבוצות אלו.

בסופו של המאמר יש ניסיון לברר כיצד התופעה מאירה את קריסתה של החברה היהודית מבפנים במרד הגדול נגד רומי.

מקומו של שער קיפונוס (להר הבית) לאור הממצא הארכאולוגי[]

אבי_סולומון,_מקומו_של_שער_קיפונוס_לאור_הממצא_הארכאולוגי_מחפירות_הגשר_הגדול — אבי סולומון, מקומו של שער קיפונוס לאור הממצא הארכאולוגי מחפירות הגשר הגדול

אבי סולומון, מקומו של שער קיפונוס לאור הממצא הארכאולוגי מחפירות הגשר הגדול

מקומו של שער קיפונוס לאור הממצא הארכאולוגי מחפירות הגשר הגדול במנהרת הכותל המערבי

מאת : אבי סולומון
במסכת מידות נאמר, בין השאר :"חמישה שערעם היו להר הבית...קיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה..."(א',ג'). מדובר בשער יחיד בחומה המערבית של הר הבית. קיימת השערה שמקור השם הוא מצורת בנייתו "כיפין" וזאת מנת לשמור על הטהרה של הכהנים שגרו בעיר העליונה - מערבית להר הבית.

המרצה סבור כי מקומו של שער קיפונוס, הוא במקום שער השלשלת היום.

על שער קיפונוס בויקיפדיה העברית

על מספר שערי העזרה והשערים שבסורג - מצב הידע והצעה חדשה[]

יוסף_פטריק,_על_מספר_שערי_העזרה_והשערים_בסורג_-_מצב_הידע_והצעה_חדשה — יוסף פטריק, על מספר שערי העזרה והשערים בסורג - מצב הידע והצעה חדשה

יוסף פטריק, על מספר שערי העזרה והשערים בסורג - מצב הידע והצעה חדשה

מאת: פרופ' יוסף פטריק, האוניברסיטה העברית
בהרצאה הוצגו מפות המציגות את העזרה והסורג בספרות הפרשנית ובמחקר המודרני. לפיהן קיימות שתי גירסאות על ממספר השערים בעזרה:

שבעה, לפי משנה מידות א':ד-ה, משנת ר'אליעזר בן יעקב ובהתאם לשש מפות שפורסמו
שלושה עשר, לדברי אבא יוסי בן חנן בסיפא של משנה מידות ב:ו'.ובהתאם לחמש מפות שפורסמו.

נקודת המוצא היא שמקורות אלה משקפים עזרה שהתקיימה ופולחן שהתנהל בו.

ראו גם ערך מורחב:ה"סורג"

חידושים בחקר ירושלים - מרכז רנרט - הכנס השנתי ה-19- תשע"ד

תוכן עניינים