חלון גאולוגי הוא אזור בו ניתן לצפות למעמקי אדמה ולהבחין בהתפתחויות שחלו מתחת לפני האדמה. בדרך כלל הם מצויים במכתשים ובהרים שננבקעו. ב"חלון גיאולוגי" ניתן לחוקרים ולסקרנים להציץ אל העבר הרחוק בבטן האדמה ולהכיר תופעות גאולוגיות מתקופות קדומות - דוגמאות אחדות:

מכתש רמון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתש רמון שהוא הגדול במכתשי הנגב (אורכו כ-37 ק"מ ורוחבו המרבי כ-9 ק"מ) הוא הגדול מבין "החלונות הגאולוגיים בארץ". . אפשר לראות בו נופים מרהיבים ומגוון תופעות גיאולוגיות מרשימות, וכן סוגים שונים של מסלע מהתקופות הגיאולוגיות השונות. כאן נחשפים סלעים עתיקים (לפני כ-400-200 מיליון שנה) וכן ריכוז עשיר של מאובנים. האתרים הר ארדון, הר מרפק, עין סהרונים, נחל נקרות, קיר האמוניטים הם רק חלק ממגוון האתרים והתופעות המעניינות המאפיינות אזור זה של מכתש רמון, בו אנו מטיילים.

קישור חיצוני רשות הגנים

בקעת תמנע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקעת תמנע היא חלון גאולוגי שבו נחשפים סלעים ומגוונים המכילים מינרלים דוגמת נחושת, ברזל, מנגן ועוד. בבקעה סלעים מגמתיים, סלעי משקע יבשתיים וימיים ומשקעי סחף.

השבר הסורי-אפריקני[עריכה | עריכת קוד מקור]

השבר הסורי-אפריקני - ישראל נמצאת באזור פעיל מבחינה גאולוגית, בעיקר בשל הימצאותה באזור מפגש של שלושה לוחות טקטונייםהלוח האירו-אסיאתי, לוח ערב והלוח האפריקאי. למעשה נמצאת ישראל בחלק של הלוח האפריקאי - תת הלוח ישראל וסיני, אשר בינו ובין לוח ערב נוצר העתק המוכר יותר כשבר הסורי-אפריקני. בתחומו של העתק זה נמצאים בקעת הירדן, הערבה ובקעת תמנע, העשירה במינרלי נחושת ירוקים ומהווה "חלון גאולוגי" שבו נחשף מגוון של סלעים מתקופות שונות

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.