חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

בית הקברות הצבאי בהר הצופים בצילום מימי המנדט הבריטי

מספרם של חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה לפי הרישום בלונדון הגיע ל-12,197 : 9,703 - 80% זוהו והשאר 2,494 - 20% לא זוהו. הם נקברו ב-17 בתי קברות מ-שיח' זוויד בחצי האי סיני עד חיפה. בשנים 1914 - 1918 נקברו בבתי הקברות לחללי האימפריה הבריטית עוד 1,025 חללים המוגדרים כ"אחרים" לא מהאימפריה הבריטית וכן חיילים שנהרגו מפעילות לא-מלחמתית.

בהנצחה של ה"וועדה האימפריאלית" כלולים השמות של 13,350 חללי מלחמה בין השנים 1914 - 1918: 9,703 חללים, הקבורים תחת מצבה על שמם, ועוד 3,647 רשומים על גבי לוחות הזיכרון בירושלים וברמלה. מבין 3,647 שהועלו ללוחות הזיכרון, 2,494 חיילים שנפלו בארץ ישראל ואילו השאר, 1,153 חיילים שנהרגו מחוץ לארץ ישראל - בעיקר בחצי האי סיני ובמצרים או טבעו בים - המשותף לכולם שאין להם קבר.

מבין החללים היו כאלה שנקברו בבתי קברות של העדות שלהם: קתולי או פרוטסטנטי, או לפי דתם מוסלמי, יהודי, או הודי. עם זאת, נקברו חללים מכל הדתות גם בבית הקברות הכללי לחללי המלחמה.

הוועדה האימפריאלית

קבורה של חללי מלחמות הוא דבר יחסית חדש. עד למאה ה-19 לא ייחסו לקברי חללי מלחמות חשיבות ולכן לא היה להם ביטוי מוחשי או גאוגרפי. בראשית מלחמת העולם הראשונה החלו לקבור על פי שמות.

ההקרבה הנוראית שדרשה מלחמה זו עוררה את ההכרה באחריותה המוסרית של המדינה לקבורתם של חייליה ולהנצחתם. 13 מיליון נהרגו במלחמת העולם הראשונה - לשם השוואה, במלחמתו של נפוליאון ברוסיה נהרגו 400 אלף "בלבד". החדרת ההבנה כי יש צורך בהיערכות מתאימה לקבורת החללים נזקפת לזכותו של פביאן וייר (Fabian Ware), פעיל ב"צלב האדום" הבריטי.

ב-1917 הוקם גוף כללי הממונה על קבורת החללים והקמת בתי הקברות - הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה (The Imperial War Graves Commission). הוועדה הייתה אחראית על הקמת בתי קברות צבאיים לחללי בריטניה וחבר העמים הבריטי ב-140 מדינות. הבריטים החליטו לקבור את חללי האימפריה במקום נפילתם. בתי קברות אלו נקראו war cemeteries והם נתפשו כאנדרטאות זיכרון למלחמת העולם הראשונה. מספר החללים של צבאות האימפריה עמד על כ-1.1 מיליון איש, והבריטים לא יכלו לעמוד בהוצאות של הבאת כל החללים הביתה. יתר על כן, קבורת החללים בבית הקברות שהקימה הוועדה הייתה חובה, ונאסרה החזרת גופות החללים למולדתם.

פעולותיה בארץ ישראל

בארץ ישראל הועברה האחריות לניהול בתי הקברות הבריטיים מידי הצבא לוועדה האימפריאלית בשנת 1920. סימון הקברים בזמן המלחמה בארץ נעשה באמצעות צלבי עץ זמניים. המקבצים הגדולים ביותר של הקברים היו סמוך לאזורי הלחימה העיקריים באתרים מסודרים יחסית, ולאחר שקיבלה הוועדה האימפריאלית את האחריות לאתרי הקבורה בארץ היא הפכה את הריכוזים לבתי קברות. בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים היה האחרון שהושלם, ב-1927, והוא אחד מבתי קברות צבאיים בריטיים בארץ (בתי הקברות האחרים נמצאים בעזה , באר שבע, רמלה, דיר אל בלח ובחיפה). חלק מבתי הקברות לא נועדו להיות בתי קברות צבאיים בהם נקברים חיילים באופן רגיל, אלא נתפשו כפעולה חד פעמית לשם קבורת חללי מלחמת העולם הראשונה בלבד. בבתי הקברות בבאר שבע, הר הצופים ודיר אל בלח נקברו רק חללים ממלחמת העולם הראשונה. בבתי הקברות ברמלה, בעזה ובחיפה נקברו גם חללים ממלחמת העולם השנייה כאשר ברמלה נקברו חללים כמעט עד לתום השלטון הבריטי בארץ (החללים האחרונים נקברו בסוף אפריל) כולל החללים הבריטיים מפעולות המחתרות ומלחמת העצמאות.

חללים של הכוחות הבריטיים מסוף תקופת המנדט וכן מלאחר תום המנדט (כאשר הבריטים החזיקו שתי מובלעות בתחום הארץ - בחיפה וברמת דוד) נקברו בבית הקברות הבריטי Khayat Beach בחיפה. הקברים הבריטיים בבית הקברות הזה, כמו גם קברים של אנשים שנפלו בשירות בריטניה וקבורים בבתי קברות אחרים, לא צבאיים, בארץ, מתוחזקים על ידי הוועדה.

ברבים מבתי הקברות היהודיים בני התקופה קיימים קברים בודדים הרשומים בבסיס הנתונים של הוועדה. ברוב המקרים אלו הם חללים מבני היישוב או חללים ממוצא יהודי שמשפחותיהם ביקשו לקבור אותם שם (כמו קצין בריטי בן למשפחת רוטשילד שנקבר בראשון לציון אחרי שנהרג בקרב על גבעות מע'אר ליד נס ציונה).

הבריטי האחרון שנקבר בקבורה צבאית בארץ, הוא כלכל ראשי של ספינת סוחר בריטית שנקבר בחיפה בסוף 1948. במקרים מסוימים גם קברים של חללים בבתי קברות צבאיים ישראליים, מוכרים על ידי הוועדה. כזה הוא קברה של חנה סנש בהר הרצל ועוד חמישה חללים.

בבתי הקברות הצבאיים הבריטיים בישראל מתקיימים טקסים צבאיים מלאים בימי הזיכרון הבריטי (11 בנובמבר), והאוסטרלי והניו זילנדי (25 באפריל ו-31 באוקטובר). הטקסים מתקיימים ברמלה, ירושלים ובאר שבע. קרובי החללים נוהגים להגיע לביקורים בבתי הקברות.

חללי האימפריה הבריטית

לפי נתוני מ"הוועדה האימפריאלית" עולה כי מספר חללי המלחמה (1914-1918) שנקברו בבתי הקברות הצבאיים הוא 12,197: מזה 75% בריטים,6% מתת היבשת ההודית בטרם ניתן לה עצמאות ו- 6% מאנזא'ק (אוסטרליה וניו זילנד).

עוד קבורים בבית הקברות 1,025 חיילים אחרים, לא מהאימפריה הבריטית או שמתו לא בעקבות פעילות מלחמתית.

בקפלות זיכרון הוצבו לוחות זיכרון ל-3,647 חללי מלחמה שמקום קבורתם לא נודע. חללים אלה נהרגו בארץ ישראל או במצרים ולא ידוע מקום קבורתם. לפי הוועדה, סך הכל הונצחו 13,350 חללי מלחמה: 9,703 - במצבות קבורה ו-3,647 - בלוחות זיכרון

בבתי הקברות הוטמנו גם חיילים בריטיים שנהרגו לאחר מלחמת העולם הראשונה, בין השאר בזמן המרד הערבי הגדול וכתוצאת מפעולות תנועת המרי העברי ובמלחמת העולם השנייה - סך הכל 2,296 חללים, מתוכם 1,933 בריטים. מבין הסך הכולל היו 561 חיילים שלא מתו עקב פעילות מלחמתית.

נוכל לסכם, כי במהלך כיבוש סיני וארץ ישראל ובשנות המנדט הבריטי איבדה האימפריה הבריטית 14,493 חיילים: 12,197 - ממלחמת העולם הראשונה, ועוד 2,296 מתום מלחמת העולם הראשונה, עד תום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

הפירוט לפי בתי הקברות

להלן הפירוט החללים לפי מקום קבורתם :

בית הקברות	בריטניה	אוסטרליה	ניו זילנד	דרום אפריקה וקנדה	תת היבשת ההודית	חללים שלא זוהתה לאומיותם	חללי מלחמה בעלי מצבת קבורה	מתוכם - מספר חללי המלחמה שלא זוהו	אחרים	חללי מלחמה בעלי מַצֵּבַת זִכָּרוֹן
באר שבע - בית הקברות הצבאי	1,034	175	31				1,240	67
דיר אל בלח - בית קברות מצרי |285							285
דיר אל בלח - בית קברות צבאי	598	37	13	9	67		724		10
תחנת הרכבת דיר סניד- בית קברות מצרי	192						192
עזה- בית קברות צבאי	3049	100	20	4	42	1	3215	781	189
חיפה - בית קברות הודי	2				47		49
חיפה - בית קברות יהודי	1						1
חיפה - בית קברות צבאי	271	28	1	2	3		305	86	1
ירושלים - בית קברות "באב סיטנה מרים מוחמאמד" |273							273
ירושלים - בית קברות הודי					79		79		290
ירושלים - בית קברות לטיני |1							1
ירושלים - בית קברות פרוטסטנטי	4						4		36
ירושלים - בית קברות צבאי, ישראל	2,218	144	34	51	2	65	2,449	100	24	3,296
רמלה - בית קברות צבאי	2,650	60	87	7	491	5	3,295	964	467	351
ראשןן לציון - בית קברות יהודי	1						1
טול כרם - בית קברות צבאי	80				3		83	81	8
סך הכל	10,660	544	186	73	734	71	12,197 ,	2,474	1,025	3,647

הערות מיוחדות על בית הקברות בעזה

הוועדה האימפריאלית מוסרת על וונדליזם בבית הקברות. Palestinians vandalise UK war graves ביום 11 מאי 2004 דווח על שבירת 33 מצבות - רובן של חללים אלמונים - וכתיבת כרזות : " "USA equals UK" and "curse will chase you for ever" on the pictures

כמו כן היא הודיעה כי את הביקורים במקום יש לתאם עם המשרד הוועדה ברמלה . הם מודיעים לציבור המבקש לבקר במקום כי הביקור ברצועת עזה הוא באזור של "no man land" ומחייב זהירות. GAZA WAR CEMETERY

בית הקברות "לימבר הייל" Limber Hill Military Cementery מצפון לירושלים

הרצאה היתה בכנס ה-21 מחקרי יהודה ושומרון (י"ד בסיון תשע"א / 16.6.2011), "הבריטים בארץ בנימין: זיכרון או שכיחה? על בית קברות צבאי בריטי מצפון לירושלים ממלחמת העולם הראשונה" מאת: דר' מיכל בן יעקב

לבתי קברות פנים רבות והם משמשים כאתרי זיכרון לפרט ולכלל. צורתם מבטאת את ערכי החברה ותפיסותיה בקשר לעברה ולהנצחתו. בתי הקברות הצבאיים נתפסים גם כאנדרטאות המייצגים את האומה ואת האידאלים שלה, ומעלים על נס את הגבורה שבהקרבת בניה למען קיומה. בכל המובנים האלה אין בולט מהמקרה של בתי הקברות הבריטיים שהוקמו לחללי מלחמת העולם הראשונה, 'המלחמה הגדולה' ('The Great War'). בהרצאה זו אבחון מקרה מעניין של בית קברות צבאי אחד שהוקם בימי המלחמה וטופח לאחר-מכן, אך למרות זאת, נשכח והושכח.

בערב חנוכה תרע"ח (9 בדצמבר 1917) נכנס לירושלים הצבא הבריטי בראשותו של הגנרל אדמונד אלנבי, וצבא העות'מאני נסוג צפונה. בתחילת 1918 התייצב קו החזית צפונה מרמאללה, לאורך הקו הנודע 'עוג'ה - עוג'ה'. בית קברות צבאי הוקם בשטח, סמוך לכביש הראשי על גב ההר, כיום בשטח של היישוב בית אל, בחבל בנימין. בפי הבריטים הוא כונה 'לימבר היל' (Limber Hill Military Cemetery), על שם הקוד הצבאי שניתן לגבעה שעליה הוקם. במשך כארבעה חודשים וחצי, מסוף מאי ועד תחילת אוקטובר 1918, נקברו שם חללים מקרבות וממחלות: חיילים מבריטניה, מדרום אפריקה ומהודו ששירתו בצבא בריטניה וחבר העמים הבריטי וכן חיילים תורכים, ככל הנראה שבויי מלחמה או מתים שגופותיהם נמצאו בשטח.

כ-40 שנה לאחר-מכן ננטש בית הקברות באופן רשמי ואין כל סימן היכר המעיד על ייעודו או על הקברים שהיו שם, ושככל הנראה עדיין נמצאים. עיון בתולדות בית הקברות עולות שאלות רבות לא רק על הסיבות להקמתו, אלא בעיקר על נטישתו.

• המקור:הכנס ה-21, מחקרי יהודה ושומרון - כנס מדעי רב תחומי תקצירי הרצאות
• ראו ערך מורחב:בית הקברות "לימבר הייל" Limber Hill Military Cementery מצפון לירושלים

לריאה נוספת: דר' מיכל בן יעקב היסטוריה, זיכרון ושיכחה: בית הקברות הצבאי הבריטי מצפון לירושלים מתוך "על הזכרון" תשס"ט-תש"ע גיליון י"ג, תדפיס דרך אפרתה, בטאון המכללה האקדמית לחינוך אפרתה - באדיבות המחברת

קישורים חיצוניים

• הסבר מפורט על הוועדה האימפריאלית - Commonwealth War Graves Commission

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

השיא:הגנרל אלנבי מגיע לירושלים - המקור:ויקיפדיה, וריאציה על צילום של המושבה האמריקנית,עיבדה: תמר הירדני

• כללי
  • חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה • כיבוש ירושלים בידי הבריטים • גירוש תל אביב
• קרבות
  • תעלת סואץ • קרב רומני • עזה הראשון • עזה השני • באר שבע • גבעות מע'אר • קרב עיון קרא • ואדי צארר • לטרון • קו שתי העוג'ות • תקרית כפר סבא • קרבות דרום עמק בית שאן במלחמת העולם הראשונה• מגידו • הקרב בנחל תרצה • כיבוש חיפה
• יחידות
  • הצבא הבריטי • חיל המשלוח המצרי • אנזא"ק • הגדודים העבריים • ניל"י • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית • הבריגדה הארצישראלית
• אישים
  • אדמונד אלנבי • זאב ז'בוטינסקי
• אתרים
  • בית הקברות הבריטי בירושלים • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • כיכר היל • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • גשר הרכבת על נחל הבשור • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי • מצבת הטייסים הטורקים בשדות האון - על סף המלחמה * תחנת הרכבת בצמח * בית הקברות "לימבר הייל" Limber Hill Military Cementery מצפון לירושלים

• תוצאות
  • הצהרת בלפור • הגעת ועד הצירים • המנדט הבריטי על ארץ ישראל • מצב היישוב היהודי • תוצאות הרעב בארץ
• ספרות
  • עם אלנבי בכיבוש הארץ תמונות החזית התורכית