חלקת חב"ד בבית הקברות העתיק בחברון

כשהתחלנו לחקור את תולדות בית העלמין, נודע לנו כי במלחמת העולם ה – 1, כאשר הקהילה האשכנזית בחברון הידלדלה ועמדה בפני סכנת התמוטטות, יזמו שני חברי ה"חברה קדישא" - יוסף חיים אורנשטיין ומשה שלמן מבצע להצלת זיכרון הנפטרים. הם אספו מזקני חברון מידע על שמות הנקברים, וחרטו את ראשי התבות של השמות על המצבות; השמות נרשמו בספר מיוחד בהתאמה לאותיות שנחקקו על המצבות. המבצע ארך מספר חדשים. 26.1.16, 01:05

בשבוע הבא, בכ"ד שבט תשע"ו, יחול יום פטירתה ה- 128 של הרבנית הצדקנית מנוחה רחל סלונים ע"ה, נכדת אדמו"ר הזקן מחב"ד ובתו של בנו אדמו"ר האמצעי. היא עלתה עם משפחתה לחברון בשנת תר"ה (1845) והנהיגה את קהילת חב"ד בחברון עשרות שנים, עד פטירתה בשנת תרמ"ח (1888) בגיל 90 שנה. היא נטמנה בבית העלמין האשכנזי בחברון, שברובו נטמנו חסידי חב"ד, מהם רבים ממשפחתה הענפה של הרבנית, צאצאי וקרובי אדמור"י חב"ד. בין הצדיקים שנקברו בו היו הרב שמעון מנשה חייקין (1802 – 1893) שכיהן כרב הקהילה במשך כ 50 שנה, והרב הלל משה (מעשיל) געלבשטיין זצ"ל, תלמיד אדמו"ר "צמח צדק" והרמ"מ מקוצק, שנטמן בו בתרס"ח (1908). בית העלמין האשכנזי היה בחלקו המערבי של בית העלמין העתיק. בחלקו המזרחי היתה חלקה גדולה של הקהילה הספרדית, מצבות הרבנים והמקובלים, וחלקת חללי פרעות תרפ"ט. בבית העלמין היו כ – 5000 קברים. בין המנהגים המיוחדים שנהגו בקהילת חברון העתיקה היו הצבת מצבות מסלע טבעי, שעליהן לא נכתבו שמות הנפטרים. למקורם של מנהגים אלו מספר סיבות, ויתכן ששורשם בקבלה. בדרך כלל, אנשי הקהילה זכרו את שמות הנפטרים וידעו מי טמון תחת איזו מצבה. לפי עתון "המודיע" (י"ד תשרי תשנ"ו, 8.10.1995) בין חברי "חברא קדישא" האשכנזית היו ר' נפתלי חיימסון ור' זלמן שמרלינג. אחריהם נשאו בתפקיד ר' חיים אורי אורנשטיין, מר משה שלמן ור' זלמן ב"ר יוסף אליהו ריבלין. בזמן הכיבוש הערבי- ירדני של חברון (1948 – 1967) נהרס בית העלמין. בית העלמין האשכנזי נהרס כולו, וכל מצבותיו נעלמו. בבית העלמין הספרדי נעלמו רוב המצבות, כולל חלקת חללי תרפ"ט. רק בעבודה מאומצת בדורנו, ביזמתו של פרופ' בן ציון טבגר ז"ל ובהשתדלותו של הרב עמרם יפרח שכיהן כראש המועצה הדתית קרית ארבע, שוקם חלק מבית העלמין, וחזר לשמש כבית עלמין פעיל. כלולה בו גם חלקה צבאית שבה נקבר רס"ן בניה שראל הי"ד, מפקד סיירת גבעתי, שנפל במבצע צוק איתן. מצבת הרבנית מנוחה רחל ע"ה שוחזרה, אך מקומן של כל המצבות שהיו סביב – נעלם. כמובן שגם לא ניתן היה לדעת היכן קבור כל נפטר, ומקומם של דורות רבים של נפטרים נעלם ונשכח. כשהתחלנו לחקור את תולדות בית העלמין, נודע לנו כי במלחמת העולם ה – 1, כאשר הקהילה האשכנזית בחברון הידלדלה ועמדה בפני סכנת התמוטטות, יזמו שני חברי ה"חברה קדישא" - יוסף חיים אורנשטיין ומשה שלמן מבצע להצלת זיכרון הנפטרים. הם אספו מזקני חברון מידע על שמות הנקברים, וחרטו את ראשי התבות של השמות על המצבות; השמות נרשמו בספר מיוחד בהתאמה לאותיות שנחקקו על המצבות. המבצע ארך מספר חדשים. כעשרים שנה מאוחר יותר, בשנת תרצ"ז (1937), אחרי פרעות תרפ"ט (1929) ואחרי גירוש נוסף של יהודי חברון, הזמין ר' שלמה קלונסקי מחברון את האדריכל פ' לכובצקי מת"א להכין מפה מפורטת של בית העלמין. מפה זו תאמה את רשימות הנפטרים שנקברו בבית העלמין. שני הפריטים, הספר והמפה, הבטיחו כי מקומם ושמם של קבורי בית עלמיו חב"ד בחברון ייזכר ויישמר. אך במהלך הטלטולים והגזרות שפקדו את קהילות חברון העתיקה, מקומם של הספר והמפה – לא נודע. לאחרונה התגלתה מחדש מפת בית העלמין. היא התגלתה בעזבונו של ר' אלעזר מרדכי גלבשטיין זצ"ל, מנהל חברה קדישא הראשית והכללית בירושלים וחבר הנהלת מועצת בתי העלמין, ע"י בנו ר' יצחק גלבשטיין יבדל"א. המפה כוללת 6 -7 שורות של קברים, ומונה כ 225 מצבות. המפה מאפשרת לשחזר את מקומם של הקברים, ותאפשר בעתיד אולי גם לסמנם ע"פ השטח. אך בשלב זה, כל זמן שספר השמות נעלם, אי אפשר לשחזר את שמות הנפטרים הקבורים במקום. מציאתה מחדש של המפה היא מרגשת במיוחד. אנו מקווים כי גם הספר ימצא בקרוב וניתן יהיה לשחזר את חלקת חב"ד במלואה.

אתר חברון

The Ancient Jewish Cementery Habad panorama from Habad plot — אוהל הרבנית

ליד בית הקברות העתיק של חברון קיימת חלקה מיוחדת של הרבנית מנוחה רחל סלונים, בתו של האדמו"ר האמצעי של חב"ד. בית העלמין מכונה גם "בית העלמין האשכנזי - חב"ד חברון".

שיקום ובניה של אוהל הרבנית מנוחה רחל סלונים ע"ה בוצע בשנת תשנ"ח על-ידי הרב יוסף יצחק גוטניק ורעייתו ממלבורן אוסטרליה.

עלון יש"ע שלנו כתב:"הרבנית מנוחה רחל שבכ"ד שבט מלאו 120 שנה להסתלקותה היא האישיות הקרובה ביותר לאדמו"רי חב"ד הטמונה בא"י, העלון

"גילגולי" הבעלות על בית הקברות[]

השלטון הירדני, ברוב רשעות וחוצפה, השכיר את חלקות בית העלמין לערבים, והם השתמשו בהם כמטעים וגנות ירק; למרבה החרפה, השלטון הישראלי המשיך להפעיל את החוזים הללו, והמשיך להשכיר לערבים את בתי העלמין היהודיים לצורך גני ירק ומטעים... אך אין להתפלא: אותו שלטון גם המשיך להשכיר לערבים את הריסות בית הכנסת אברהם אבינו, לצורך דיר בהמות... אך החוזה עם הערבים פג כבר לפני כעשרים שנה, ולא חודש. הערבים הפסיקו לשלם דמי שכירות, והשטח חזר לידי האפוטרופוס הישראלי. מה שהיה צפוי, שממשלת ישראל באמצעות האפוטרופוס תחזיר את השטח לקדמותו, תשקם את בתי העלמין, ותמנע את חילולם. אך הצפוי לא קרה, ובתי העלמין נשארו בהריסותיהם, עד שקמו אזרחים בעלי יוזמה וגאלו אותם. חלקת קדושי תרפ"ט שוקמה, ופרופ' טבגר ז"ל איתר ושיקם את מצבות ה"ראשית חכמה" והרבנית מנוחה רחל.

אך מסכת הסבל לא תמה: הסכם הדמים והתועבה המכונה הסכם אוסלו, והענף החברוני שלו – הסכם חברון שהחל בתשנ"ז, המיטו גזרה נוספת על בית העלמין האשכנזי: הוא נמסר לארגון הרוצחים אש"פ. כשנתגלתה עובדה זו התעורר רעש גדול בעולם היהודי ומברקי מחאה זרמו מכל העולם ובעיקר מקהילות חב"ד אל ממשלת ישראל. הלחץ הועיל, וכתוצאה שונו המפות, ורוב בית העלמין הושאר ברשות ישראל. מאוחר יותר החלה בו נוכחות יהודית קבועה באמצעות "בית חב"ד" בחברון.

אך חלקה אחת, שמספרה 37, הושארה בידי הרשות הפלשטנית, תוך הבנה שהשטח ישאר ריק ולא יחוללו הקברים היהודים הפזורים בו. מבחינה משפטית נקבע באופן ברור, כי לערבים אין כל זכויות במקום, והוא שייך להקדש היהודי. הסדר זה החזיק מעמד עד השבוע. השבוע לראשונה העלו הערבים 2 קראוונים על חלקה 37, כשמטרתם ... לבנות בית ספר (!) בחלקה הסמוכה, בניגוד מוחלט לכל ההסכמים שנחתמו.

נציגי הישוב היהודי וחסידות חב"ד פנו בדחיפות לנציגי הממשלה וצה"ל – שיפסיקו מיד את ההשתלטות על השטח היהודי ויורידו ממנו את הפולשים; אך גופים אלו, שכה זריזים באיתור מאחזים יהודים, מתמהמהים. לעומת זאת, כזכור, הממשלה מתכונת לפנות מאחזים יהודים "בלתי חוקיים" ובתוכם ה"שוק" ברובע היהודי בחברון – אדמה יהודית שדודה, שעליה בנו הערבים שוק, שאותו נטשו לפני שנים. הרשע והעוול זועק לשמים, אך הממשלה אטומה.

נותר רק לצפות ולראות – האם גם הפעם תפקיר הממשלה את הרכוש היהודי לידי הפורעים? האם תימשך מגמת נישול וגירוש יהודים בארץ ישראל? האם יהיו יהודים שיפעלו בענין? ימים יגידו.

המקור:חב"ד אינפו