Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...


צוות_תצפית_סיור_בסמוע_25.10.2013

צוות תצפית סיור בסמוע 25.10.2013

צוות תצפית סיור בסמוע 25.10.2013 צלם וכתב : נתן אפשטיין סוכנות תצפית.


טיול לחמישה בתי כנסת ביום אחד: סמוע/אשתמוע - ח' טוואני - תל מעון - סוסיא - ענים, אי"ה ביום שישי, ערש"ק פרשת חיי שרה (25.10.13)‎, בהדרכת: ד"ר יצחק ספיר, אריה קליין, יורם אלמכיאס וביס"ש סוסיא


ביוזמת: עמיתים לטיולים, חוג מטיילי הר חברון ויהודה לזכר דוד ואחיקם, מדרשת חברון ובית ספר שדה סוסיא.


הסיור נערך באזור שכונה על-ידי חז"ל "דרומא". היה מיושב יהודים עד לפני 1,300 שנה. מיעוט מהם אולי נשאר על אדמתו עד היום הזה והתאסלם. לפני 30 שנה חודשה ההתיישבות היהודית באזור.


מסלול הטיול

להלן חמישה מן האתרים, שבחלקם בוודאות היה קיים בית כנסת

תפילה בבית הכנסת באשתמוע - 2013 - באדיבות Zev Rothkoff - במסגרת הסיור

עוד תמונות מהסיורים ראו בקישורים מטה

מבוא[]

בלילה שבין חמישי לשישי נאספו מאתיים מטיילים מכל רחבי הארץ והגיעו לחניון סוסיא העתיקה לפנות בוקר. משם יצאנו ב-4 אוטובוסים, בליווי הצבא לבית הכנסת העתיק בסמוע, הלא היא אשתמוע המקראית. המבנה ממוקם צמוד למסגד שבלב העיירה המוסלמית ורואים היטב את שרידיו כולל קיר שלם בגובה 4.5 מטרים. זיהינו את הכניסה, את כיווני התפילה, ארון הקודש ועוד. התפללנו תפילת שחרית ברוב עם וזכינו לברכת כהנים גדולה במיוחד. לאחר מכן שמענו הסברים מרתקים על המקום מפי הד"ר יצחק ספיר, על מה שאירע בו בשלל תקופותיו ועל היותו מקום מפגש חשוב לכלל האוכלוסייה באותו הזמן. לאחר מכן נכנסנו רגלית לכפר טוואני שם ראינו ממצאים מתקופות עתיקות ושמענו (על אף הפרעות של ערבי מקומי) הסברים מרתקים ותאוריות מעניינות מפי המדריכים מאיר רוטר ואריה קליין. בדרך במעלה הכפר פגשנו בישמעאלי קשיש שהסביר לנו על דרך אפיית הפיתות בטאבון המסורתי ואף שמענו מתכון סיציליאני לעוף ביין מאת מאיר רוטר. משם העפלנו לתל מעון שם נחנו וסעדנו. שמענו הסברים מיורם אלמכיאס ואף זכינו לתצפית על יישובי הסביבה ועל מערת המכפלה. המשכנו לעיירה העתיקה - סוסיא שם שמענו הסברים מנגה כץ, כשלפניה אסף מילס עשה סיור מקיף למיטיבי הקשב. ישבנו מסביב לפסיפס היפה שקישט את הרצפה. סיירנו בכל המתחם המפואר ראינו קשתות גדולות, פתחים מקומרים ואבנים משורטטות בחן ואף קורות חופה מיום אתמול. משם המשיכו המטיילים איש איש לדרכו וכן לחורבת ענים, האתר האחרון בטיול.

הטיול המרתק בפני עצמו קיבל משמעות נוספת עקב התאריך, עש"ק פרשת חיי שרה, שבה מסופר על קניין אברהם אבינו בארץ למען הדורות הבאים עד ימינו אנו. כבנים מחונכים 'עמיתים לטיולים' משתדלים ללכת בדרכי האבות ולא להזניח אף פינה בארץ ישראל.

תודות מיוחדות ל- לצוות ההדרכה - ד"ר יצחק ספיר, אריה קליין, יורם אלמכיאס, מאיר רוטר, אסף מילס ולנועה כץ.
צה"ל - חטמ"ר יהודה, סיירת דוכיפת ומג"ב על מבצע האבטחה
מדרשת חברון - על סיבסוד עלות האוטובוסים ולדליה על הרישום
דוד סעייד, חוג דוד ואחיקם - על היוזמה והתפעול
ביס"ש סוסיא - על האירוח בלילה שלפני, שמירת הרכבים, ההדרכה בשני המסלולים והכניסה חינם לאתר הקדום

שלכם, טוביה מדר toviar1@walla.com

בית הכנסת באשתמוע[]

ראו ערך מורחב: אשתמוע

המנורה במשקוף אבן מעוטר בבית הכנסת באשתמוע, המאות ה-3 עד ה-4 לספירה המקור:הויקיפדיה העברית - צולם במוזיאון רוקפלר על-ידי: Talmoryair

הכתובת בבית הכנסת - החלק העליון - "זכור לטוב.."צילם:דניאל ונטורה שנת 1972

האתר הותיק ביותר שהתגלה כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת.

חפירות ארכאולוגיות נערכו במקום בשנת 1934 בידי החוקרים מאיר ורייפנברג. במקום נמצאו שרידי בית כנסת עם כתובת פסיפס ומטמון גדול של מטבעות. החפירות נמשכו לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1969 הן הושלמו על ידי זאב ייבין.

מידות בית הכנסת נמצאו מרשימות: 30 מטר על 13.33 מטר והקיר המערבי שרד לגובה 8.35 מטר. זאב ייבין סבר כי הגג היה עשוי מסגרות עץ ועליהן רעפים. לפני המבנה הרוחבי נמצאה רחבה מרוצפת באבנים גדולות ובה כתובת פסיפס גדולה:

דכיר לטב לעזר כהנ[א] (זכור לטוב לעזר כהן)

ובוני דיהב חד טר[ימ]יסין (ובניו שנתן טרימיסים) [1]
מן פעל ( אחד מרכושו)

בחזית - שטח מוגבה אליו עולים בשלוש מדרגות. הרצפה מעוטרת בפסיפס צבעוני, ממנו שרד ציור של עץ בחמישה צבעים וכתובת הקדשה בארמית. שלושה פתחים בקיר החזית המזרחית שנשתמר לגובה של 2 מ'. קיר מערבי השתמר בגובה של 8 מ' (גובה יוצא דופן הנראה ברחוב הראשי של הכפר א-סמוע). בקיר הצפוני גומחה מרכזית לארון קודש ומצדדיה שתי גומחות קטנות, בימה בולטת וספסלים מאבן מסביב לאולם בית הכנסת.

בקרקעית של החדר הסמוך לבית הכנסת נתגלה מטמון כסף גדול בתוך חמישה כדי חרס. על שלושה מהם מופיעה בצבע אדום הכתובת "חמש". המטמון כולל אוסף של חפצי כסף ובהם תכשיטים פגומים, פיסות, נתכים וסיגים עשויים כסף. החוקרים סבורים כי החפצים נאספו בשל משקלם הרב (כ-26 ק"ג), ולא בשל ערכם האומנותי. מניחים קיום קשר בינו לבין "הברכה משלל אויבי ה'" ששלח דוד.

Susia1.png

תל טוואני: בית כנסת ?[]

בית_הכנסת_בחרבת_טואני.AVI

בית הכנסת בחרבת טואני.AVI

בית הכנסת בחרבת טואני.AVI

בישוב הבדוואי, שרוב תושביו שוכנים במערות, ליד מעון, רשות העתיקות חשפה מבנה שעונה לדרישות בית הכנסת. יחד עם זאת טרם נמצא עדות לכך שמדובר בבית כנסת.


בעקבות תוכנית המיתאר נערכו באפריל-יוני 2011 חפירות הצלה בישוב. הוא חולק לשלושה מרחבים ונחקרו 50 אתרים. הסתבר כי היה במקום יישוב גדול בימי בית שני ובו יחידות מגורים בהם שולבו מערות. במרכז האתר נמצא מבנה ציבורי ובו מבנה של ספסלים וייתכן לזהותו כבית כנסת. לפי הרצאתו של בנימין הר-אבן קמ"ט ארכאולוגיה בכנס הספר והמדבר בארץ ישראל - הכנס השנתי השביעי שהתקיים בסוסיא בחנוכה תשע"ב


שרידים משוערים של בית הכנסת בחרבת טוואני - באדיבות Zev Rothkoff - במסגרת הסיור

תמונות נוספות בקישור מטה

תל מעון: בית הכנסת[]

המנורה מבית הכנסת במעו העתיקה במוזיאון ישראל

במעון נמצאו שרידי בית כנסת, שלפי המשוער נבנה במחצית השנייה של המאה ה-4 או תחילת המאה ה-5. ציר הבנייה הוא דרום-צפון, דהיינו כמקובל לכיוון ירושלים. הבנייה דרשה חציבה. הקירות היו עבים : 90- 100 ס"מ, הגג היה גמלוני, כמו בסוסיא ורצפת פסיפס.

הממצא החשוב ביותר מבית הכנסת הוא תריסר חלקים של מנורת שבעת הקנים עשויה משיש לבן. לפי אומדן שחזורה, גובה הגיע לידי 1.6 - 1.8 מטר. צבי אילן שהיה שותף לגילויה מתאר אותה כך: "קניה (קני המנורה), שהיו עשויים מקשה אחת, עוצבו בצורת חוליות מעוגלות ("תפוחים") שהלכו וקטנו כלפי מעלה. בבסיס כל חוליה גולף עלה ("פרח". קוטר התפוח התחתון הוא 16,5 ס"מ וקוטר התפוח העליון 6.5 ס"מ. בין קני המנורה היו עיטורים מגולפים ששימשו לחיזוקה. זו הייתה מנורה כבדה ביותר, כ-120 ק"ג משקלה (משקל החלקים שנמצאו הוא 25 ק"ג). בסיס המנורה היה מרובע או מדורג. בתחתית התפוח התחתון של הקנה המרכזי חצוב חור מרובע לקיבוע מוט ברזל ("מסמר") שבעזרתו חובר גוף המנורה לבסיס".(מהויקיפדיה העברית) [[קובץ:BATEI_KNESSET_2013-10-25_(432).jpg|thumb|650px|אתר בית הכנסת בתל מעון - באדיבות Zev Rothkoff]

תמונות נוספות ראו בקישור מטה

מבט לצפון מתל מעון: מערת המכפלה[]

מבט לעבר מערת המכפלה מתל מעון - באדיבות Zev Rothkoff - במסגרת הסיור

תל מעון - 837 מטר מעל פני הים ~ מערת המכפלה - 886 מטר מעל פני הים - המקור: אתר "עמוד ענן

סוסיא העתיקה[]

ראו גם ערך מורחב :סוסיא העתיקה

שמריהו גוטמן, מגלה האתר, מציג את בית הכנסת

מנחם תלמי תיאר את רגע גילוי בית הכנסת:
"... אם היה בליבו של שמריהו גוטמן ספק כלשהו לגבי זהות המבנה, הרי מרגע ואילך פסק. כל השערותיו וניחושיו, אשר נתקלו בחיוכי לגלוג טובים, התאמתו ברגע זה., נרגש ונפעם מעוצם החוויה, כשהוא ניצב מעל האותיות העבריות הברורות, שלף שמריה את ספר התהילים הקטן אשר נושא עימו בכל אתר ואתר, והחל לקרוא בו בקול, כשבני הנוער הנקהלים סביבו מחרים מחזיקים אחריו"

זיוון סיפר עוד כי החופרים באתר התאכסנו במשטרת דהריה והיו אורחי משמר הגבול, שסייע לחפירות. אחרי העונה הראשונה הצטרפו לחפירות זאב ייבין ואהוד נצר. מלבד מתנדבי בתי ספר שדה הר-גילה וכפר עציון, השתתפו בחפירות פועלים ערבים מהכפר סמוע.

הגילויים לבסוף העלו כי:

  • הכניסה לבית הכנסת היתה ממזרח דרך שלושה פתחים.
  • סביב הרצפה המאיורת היו שלושה ספלים לישיבה.
  • גג הבניין נשען על הקירות ללא צורך בעמודים וקורה ברעפים ששבריהם הרבים נמצאו בחפירה.

בית הכנסת שימש מראשית המאה ה-5 עד לנטישתו במאה ה-9.(שמריהו גוטמן העיר שאין מקום לקרוא לתקופה זו "התקופה הביזנטית, עלינו לקרוא לה "תקופת המשנה והתלמוד".

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים תמונות נוספות בקישור מטה

חורבת ענים[]

ראו גם ערך מורחב:חורבת ענים

שרידי בית הכנסת המקור: [http://www.susya.org.il/har.htm אתר סוסיא

בענים נחפר מבית כנסת מתקופת התלמוד. [2]. כמו בבתי כנסת אחרים בדרומא: השלב הראשון הוא מהמאה ה-3 והוא התקיים עד מאה ה-7. פתחו של בית הכנסת הוא למזרח. הוא מבנה אורכי כמו במעון העתיקה. בחזית ניצבים עמודים, על אדנים מרובעים ועליהן כותרות. נמצאו חלקים של אגן שיש לנטילת ידים. הרצפה כוללת פסיפסים עם תאורים גאומטריים.

האולם היה מקורה בגג רעפים והקירות היו מטוייחים. נמצא כי אימצו בבית הכנסת מנהג שהתגלה במעון : להשאיר בבית הכנסת חלק מהסלע המקורי. צבי אילן מאתר בבית הכנסת את "המרחב המקודש", אשר דוגמתו לא התגלה בבית כנסת אחר. מדובר ברבע מרוחב האולם שנחסם על ידי לוחות סורג, שכמה מחלקיהם נמצאו.

מדרום לבניין יש מדרגות אל בור מים ואל מערות מיסתור. המערות היו מוגנות היטב מפני כניסת זרים. מכלולים דומים נמצאו ליד בתי כנסת נוספים באזור.

לפי שרידים שנמצאו במקום, בין השאר מטבעות זהב, המקום היה פעיל עד המאה ה-8. מכאן גם ההשערה שיהודי המקום, בדומה ליהודים שהיו [ביוטה, חיו במקום עד התקופה הערבית הערבית הקדומה ואז נאלצו לקבל עליהם את דת האיסלם.

מהויקיפדיה העברית

מבט לצפון: מערת המכפלה[]

מבט לעבר מערת המכפלה מתל מעון - באדיבות Zev Rothkoff - במסגרת הסיור

תל מעון - 837 מטר מעל פני הים ~ מערת המכפלה - 886 מטר מעל פני הים - המקור: אתר "עמוד ענן

אלבומי תמונות[]

ראו גם[]

הערות שוליים[]

  1. הוא שליש דינר זהב
  2. שלושה נוספים מאותה תקופה הם : מעון, סוסיא ואשתמוע
Advertisement