Family Wiki
Advertisement

חנה סנש, ז’אן ד’ארק הישראלית[]

לילך סנש, בת המשפחה, עיצבה שש כרזות - תחנות בחייה של חנה. בתמונה התחנה הרביעית, המייצגת את ההחלטה לצאת לשליחות.הכרזות מוצגות בבית חנה סנש., Original Image Name:כרזה לזכרה של חנה סנש, Location:בית חנה סנש, שדות ים צילמה: אדוה פלגי

על ספר חדש שיצא לאור: “אסורה בארץ חדשה”. שרון גבע כתבה בעיתון הארץ על הספר: "חושף פרקים עלומים בסיפור חייה של חנה סנש על פי מסמכים שלא פורסמו עד כה בעברית; בזאת חדשנותו וחשיבותו הכפולה. ראשית, בעצם פרסום כתבים שעד כה לא היו נגישים לקוראי העברית. שנית, בבחירה להתמקד בביוגרפיה האישית של "גיבורה לאומית, קדושה, מאובנת" , ולהתעלם במכוון מפרשת השליחוּת מעבר לים ומקומה בהיכל הגבורה הישראלי, על ההיבטים הפוליטיים, החברתיים וגם המגדריים שלו.

ועוד - בשבעת פרקיו של הספר המעניין הזה, לרבות הנספח ובו תמלילי ראיונות מרתקים עם חברותיה למשק ולא לנשק, קשה לשכוח שהצעירה הזאת כתבה את השירים המזינים את טקסי הזיכרון בכל כ"ז בניסן. בה בעת מתברר שהגפרור שהצית להבות הוא בעצם אשה חכמה ויפת תואר, שאפתנית ומפוכחת, שניחנה בכישרון כתיבה ובחוש הומור מפותח, והתקשתה בקיום קשר זוגי, בין היתר מפני שביקשה לבסס את הקשר על קירבה, ידידות ושפה משותפת, ומידת השכלתה ועושרה התרבותי הרתיעו גברים. הנה עוד מרכיב ההופך אותה, אך לרגע קט, לאשה כמוני וכמוך.

הצנחנית כמהגרת בורגנית[]

נחשבה למסוגרת וסנובית. סנש בבית הספר לחקלאות, נהלל, 1941.

חבצלת פרבר כתבה בקורת על הספר במוסף לשבת שך מקור ראשון הצנחנית כמהגרת בורגנית - בין השאר היא כתבה"

"תחושתה הייתה קשה: תחושת בזבוז זמן, עייפות ואפילו השפלה, שאין לצידה תועלת או התקדמות בדרך שהתוותה לעצמה. לא נותר לאינטלקטואלית הצעירה, בתו של הסופר המפורסם, אפילו כוח פיזי ונפשי לקרוא או לכתוב. גם כשכבר הייתה בקיבוץ סבלה מן העבודות השגרתיות שהוקצו לה ולנשים האחרות: כביסה אין סופית, מחסן, עבודות בית "נשיות" ושום דבר שדומה לחקלאות קיבוצית־מקצועית ולבניין הארץ כפי שדימתה לעצמה בחו"ל. היא גם הייתה בודדה מאוד – הרמה האינטלקטואלית שלה הייתה גבוהה מדי ביחס לבחורים הפשוטים שהקיפו אותה, ואילו היא לא רצתה להתחבר לקבוצות שבהן היו יוצאי הונגריה בעלי רקע כמו שלה, משום שראתה בכך פגיעה בשאיפה להתערות בארץ, בשפתה ובתרבותה. היא נחשבה למסוגרת וסנובית."

בספרה טוענת גליק שההחלטה להצטרף לצנחנים ולצאת לאירופה לא נבעה רק מדאגתה של חנה לאמהּ קתרינה שנותרה בבודפשט, אלא גם ובעיקר מן הבידוד האינטלקטואלי והבדידות הרגשית שלה בקיבוץ ומחיפוש מוצא מהמלכוד, שיעמוד בקריטריון הערכי־אידיאולוגי העליון של תרומה והקרבה למען העם.

בויקיפדיה העברית[]

חנה_סנש קישור לויקיפדיה

Advertisement