חניכת השביל החדש בנחל נרבתה - צפון השומרון עם "מרכז סיור ולימוד בשבילנו" בשיתוף עמיתים לטיולים התקיים בפסח, ביום שני יז' ניסן תשע"ט (22.4.19) בשעות 09:45-16:00 בהובלת - מיכאל חדד 054-7721998 רכז ההדרכה של מרכז וסיור בשבילנו

"חכם השביל מן ההולכים בו" גילה עזריה אלון באבחנתו הדקה, ולא פירט כיצד פורצי השביל אצרו בו שנים רבות של מחקר, חכמה ואהבת הארץ ליצירת נתיב המוביל את המטייל בבטחה בין אוצרותיה הכמוסים של הארץ.

לשמחתנו בחול המועד פסח תשע"ט, זכינו להצטרף לסיור חניכת השביל החדש של נחל נרבתה שנפרץ בידי אנשי מרכז בשבילנו, בשותפות עמותת מרבד ירוק וסומן ע"י הועדה לסימון שבילים בחברה להגנת הטבע - ללמוד ממקור ראשון את תהליך יצירת השביל ולהנות מפיסת ארצנו המופלאה. חלקו הראשון של השביל עד לעין ברטעה קיים במפות והיה קיים בשטח בעבר, עם הזמן, השביל הטשטש, המקומיים בנו טרסה ששינתה את התוואי ובנוסף השביל היה מסתיים בתוך הכפר ברטעה, נקודה זו הייתה גורם שהקשה להביא קבוצות מהטיילות החינוכית וכעת עם הסימון החדש, השביל אינו עובר בתוך הכפר ואחת המטרות היא להביא גם מטיילים מבתי הספר שיכירו אזור מופלא זה.

נרבתא 1.jpg

הר אמיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפתיחת סיורנו אנו נאספים אל הצפוני מהרי השומרון, הר אמיר במצפה הקרוי על שם ההר וממוקם ליד היישוב המתפתח 'קציר'. אנו נהנים מנוף מדהים המשתרע מן ההר המוריק ועד הים התיכון המכחיל באופק ומזג אויר קריר ונעים. תחתינו יערות מרהיבים משתלבים בנופיה של חריש המתרחבת בימים אלו מיישוב של רחוב וחצי לעיר מרכזית ומובילה במרחב, וערי החוף חדרה, נתניה ותל אביב הטרודות בעיסוקיהן בבלי דעת כי עין ידידותית צופיה מפסגות השומרון.

מדריכנו מיכאל חדד מברך בחיוך את המוני המטיילים שבאו לכבוש ברגליהם את השביל החדש וחיש קל מארגן הקפצת רכבים אל בית היערן הנמצא סמוך לנו בלב יער אלונים קסום מנוקד בשלל צבעי פריחה.

בית היערן[עריכה | עריכת קוד מקור]

סמוך למבנה הבריטי של בית היערן אנו נאספים סביב מדריכנו המתקשה להסתיר את התרגשותו נוכח העם הרב שהגיע לחגוג יחד עם אנשי מרכז בשבילנו את חנוכת השביל החדש בנחל נרבתה. מיכאל מדגיש כי בין פעילויות מרכז בשבילנו בצפון הארץ לקחו אנשי המרכז את האזור הפחות מתויר של צפון השומרון ועמלו רבות על מנת להנגיש את הקסם של המקום לעם ישראל, גולת הכותרת של פעילות זו הינה סיורנו היום.

תוך שמדריכנו מצביע אל היער הסובב אנו למדים כי שמורת יער ריחן הינה שריד אחרון ליערות האלון העבותים שכיסו את הרי השומרון ואזור השרון בתקופת האבות, ולראיה שולף מיכאל את ספר התנ"ך וקורא את סיפור חלוקת הנחלות בין השבטים בידי יהושע, וטענתם של בני יוסף בקשר לגודלה הקטן של נחלתם, טענה לה עונה יהושע בהצעה כי יבראו את היער וכך יגדילו את נחלתם, כידוע מרחב צפון השומרון הינו חלק מנחלתו של שבט מנשה.

שלב שני של דילול יערות בראשית אלו, התמשך לאורך התקופה העותמאנית בה שכנה באזור תעשיית פחם ענפה (על שמה קרויה העיר הערבית אום אל פאחם - אם המפחמות), שסיפקה פחם אלון משובח לצורכי חימום ביתי, וכן לצרכיה של הרכבת הטורקית חסרת השובע.

הבריטים שהגיעו לארצנו לאחר מלחמת העולם הראשונה הוציאו תוך זמן קצר את פקודת היערות בה הוקצו כ 30 אלף דונם כשמורה בה יוגן יער ריחן. לאחר מלחמת השחרור נותר אזור זה בידי הירדנים אשר שימרו את היער אך הקטינו את השטח המוגן ל כ3000 דונם בלבד, גודל השמורה עד ימינו.

תצפית לעבר נרבתא[עריכה | עריכת קוד מקור]

מן השמורה יורד נחל אל קניון הנמרים ממשיך בכיוון דרום מערב ועובר בסמוך לקיבוץ מענית, מרחב זה זוהה בעבר עם הישוב היהודי ארובות-נרבתה וכך קיבל את שמו "נחל נרבתה". היישוב מימי בית ראשון, השלישי ממחוזותיו של שלמה המלך, עליו הופקד הנציב "בן חסד" ולימים בתקופה הרומית נקרא נרבתה, יישוב קנאי מראשוני המורדים במרד הגדול.

לימים, בשנות ה80, מזהה פרופ' אדם זרטל ז"ל, את נרבתה בחרבת חמאם שמאחורי היישוב חרמש, מערבית לעמק דותן וזה היום הקונצנזוס סביב זיהוי האתר, בינתיים השם נרבתה כבר דבק בנחל הזורם סמוך לשמורה וכך נשאר בשמו.

פיני אפרתי, מייסד מרכז בשבילנו נוטל את הובלת הסיור לעת עתה ומזמין אותנו לטפס אל גג בית היערן לתצפית מודרכת. לאחר שנדמה שעטת הזאטוטים האצים אל גג המבנה אנו עולים בנחת עם פיני לתצפית נפלאה מעל צמרות אלוני ריחן ואל סביבתנו הקרובה והרחוקה.

סביבנו מתגלים אנטנות המסמנות את הר אלכסנדר (פסגתו של הר אמיר בשיח איסכנדר), הכביש שמקשר בין יישובי צפון השומרון התוססים, הרחק מערבה נתניה הרוחצת לה בים מעבר לעמק חפר, תל אביב על שלל מגדליה ומדרום רכס חומש והיישובים קדומים ואלון מורה. את הסקירה מסיים פיני בהשתאות שכמו מעתיקה את מחשבותינו... אכן מקום מדהים!

שביל נחל נרבתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיכאל נוטל שוב את ההובלה ומוביל אותנו אל תוך היער הקסום בו שיחי לוטם צבעוניים, תלתן כוכבני וקחוון לבן תורמים לגווני הקסם, ובמהרה השביל מוביל בין מנהרות צל עליהם סוגר היער הסבוך. המנהרות נפקחות מדי פעם לליטוף נעים של קרני השמש ולמבט חטוף בנוף השופע, ותוך זמן קצר היופי מחמם את הלב ורובנו מאפסנים את המעילים אחר כבוד בתרמיל הטיולים.

עם היציאה משמורת יער ריחן מדריכנו עוצר בשולי כרם זיתים המשקיף אל הכפר הערבי ברטעה, וחד למטיילים - אילו מיני צומח נכללים תחת הכינוי כרם? הדיון הסוער מגלה כי בנוסף לזית ולענב נכלל בקבוצה זו גם ... השקד.

בזמן שאנו צופים אל בתי הכפר הצבעוניים אנו מגלים כי הכפר ברטעה נחצה לשניים לאחר שירטוט קווי הפסקת האש שלאחר מלחמת השחרור, וכי תושבי הכפר ניפגשו שוב אלו עם אלו רק לאחר שחרור השומרון במלחמת ששת הימים. קו בלתי נראה זה עדיין שוכן בלב הכפר ומסתבר כי כאשר חוצים אותו מחירי הסחורות והבתים צונחים להם בחדות.

הכפר הסמוך אלינו הינו כפר בת של ברטעה ושמו "בית עבדאללה יונס", כפר שהוקם ע"י תושב ברטעה, עבדאללה בשנת 1905 וכיום מונה כ30 בתי אב כולם משפחה אחת, משפחת כבהה. בני משפחת הכפר דואגים לציין שיש ביניהם מעל 60% אקדמאים ותוחלת חיים גבוהה, ואכן גם עבדאללה מקים הכפר, נפטר בשיבה טובה בגיל 103.

מיכאל ממשיך ומצטט מכתבי יואל משה סלומון (ממייסדי פתח תקוה) אשר אי אז, בבוקר לח בשנת תרל"ח, יצא לבדוק פרדסי אתרוגים באום אל פאחם, ומתאר את דרכו ביער הסבוך והאפל בו חיפש את דרכו, תאור המשתלב עם חוויתנו בשרידי היער של תקופתו.

לפני שאנו ממשיכים בדרכנו חולק עימנו מיכאל את חווית תכנון ופריצת השביל בידי אנשי בשבילנו, חמש שנים של חקירת השטח בהן עברו לאורך התוואי המתוכנן עם מזמרות לדילול השיחים וחומרי בניין לשיקום טראסות ובניית מדרגות למניעת החלקה של מטיילים. שנים בהן בנוסף לעבודה זו סובבו בהתמדה את גלגלי הבירוקרטיה עד לרגע המיוחל בו ליוו את חברי הועדה לסימון שבילים תוך סימון התוואי בסימון הכחול הנכסף. מיכאל מתאר את העבודה הרבה שהושקעה בשביל, אך נקל לשמוע בין המילים את האהבה הרבה בה נוצר שביל זה.

שבילנו נפתח לדרך עפר רחבה המובילה היישר לירידה נוספת בין סבך השיחים בואכה נחל נרבתה וחולף בין פרחי חורף החוגגים עם פרחי אביב את השנה הברוכה שאיפשרה מפגש צבעוני זה.

אנו חולפים בערוץ הנחל תחת בתי עבדאללה יונס, אל עץ אלון עב גזע, שסביבו פריחה עשירה של קוציץ סורי סגול, מרבדים לבנים צהבהבים של תגית, מרוות ירושלים החגיגית ואחותה הצנועה יותר מרוות יהודה, בנקודה ירוקה וצבעונית זו, עצרנו לקפה וארוחת צהריים לקראת המשך הדרך.

קניון הנמרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד הדברים הייחודיים במסלול זה, הינו שינוי הנופים במרחק כה קצר יחסית של כ8 קילומטרים, מהחורש הסבוך אל כרמי הזיתים וערוצו של ואדי אל יחמור וכעת שבילנו מטפס אל צלע הגבעה של קציר ממש בסמוך לגדר היישוב ויורד בשאגה אל מעל קניון הנמרים, חיות טרף כבר אינן בנמצא כאן, אך קניון פראי בעל מצוקים מרשימים בהחלט שולט על תשומת ליבנו.

מדריכנו עוצר על מדף סלע נישא, שם כאשר הוא מורם מעם אנו למדים כי קניון הנמרים הינו גבול תפוצתו הדרומי של הצמח הנדיר מישויה פעמונית וכן של הצמח ער אציל שעליו המיובשים משמשים כתבלין בעל ריח עז הנקרא עלי דפנה והערבים מכנים אותו ריחן, על שום צמח זה ככל הנראה נקראה השמורה בה התחלנו את מסענו שמורת יער ריחן.

בלי נמר לא נמשיך בדרכנו, ומיכאל מגלה כי הנמר האנטולי האחרון בארץ ניצוד בגליל בשנת 1965 בידי רועה, לאחר שחיית הטרף הספיקה לטרוף כבשה מעדרו ואת כף ידו של הרועה האומלל. מעשה דומה התרחש כאן בקניון בשנת 1939, ונתן לקניון את שמו. לאותו רועה מקומי נדבק השם 'אבו נימר' ובכפר מתפארים לספר על גבורתו.

אנו חולפים על פני עין ברטעה אשר נחתם בכיסוי בטון למניעת כניסת סחף למעיין, ועולים בחדות חזרה למצפה הר אמיר דרך שפע הפריחה כאשר אנו מתענגים על הזכות לכבוש ברגלינו שביל חדש במרחב צפון השומרון.

תודות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לצוות מרכז סיור ולימוד 'בשבילנו' והשותפים למלאכה, על פריצת השביל הקסום והנגשת צפון השומרון לעם ישראל

למיכאל חדד-ישעיהו על הובלה בוטחת ומלאת ידע

לפיני אפרתי על תצפית מדהימה וליווי לאורך כל הדרך

לסבא-עמית על חשיפות של חבלי מולדת בלתי מוכרים

ולעמיתים שבאו לכבוש ברגליהם דרך חדשה למען דורות רבים של מטיילים


תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]


בעמיתות - ירון בוצר botzeryaron@gmail.com

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.