חפץ חיים - ספר

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

}}חפץ חיים הוא החיבור הרבני הראשון המקיף את כל הלכות לשון הרע בהלכה היהודית. הספר חובר על ידי הרב ישראל מאיר הכהן כגן מראדין, יצא לאור לראשונה בוילנה בשנת 1873 (תרל"ג) בעילום שם המחבר ובמהרה הוא הפך לספר העיקרי על הלכות לשון הרע. על-שמו קיבל הרב את כינויו "החפץ חיים". המקור לשם החיבור הוא הפסוק "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה" (תהלים לד,13).

הסיבה לחיבור הספר

בתחילת הספר מובאות שלושים ואחת מצוות מהתורה הקשורות בלשון הרע. בנוסף לכך כותב ה"חפץ חיים", שחטא לשון הרע הוא הסיבה להתארכות הגלות והצרות. הטעם לכך שאיסור לשון הרע אינה ידוע בציבור למרות חשיבותו היא בגלל חוסר ידיעת ההלכות הרבות שבו. כדוגמה לפרטים שלא ידועים לרוב האנשים הוא מביא את האיסור לומר לשון הרע גם אם הוא נכון, או את ההלכה שאיסור לשון הרע חל גם על מי שרק שומע לשון הרע. לפי החפץ חיים הסיבה לחוסר ידיעת הפרטים היא העדרו של ספר הלכה שיסכם במקום אחד את כל ההלכות הקשורות בלשון הרע וברכילות.

שלושים ואחת המצוות

מתוך שלושים ואחת מצוות שהרב מונה בספר, 17 מצוות הן מצוות לא תעשה, כלומר דברים שאסור לעשותם, ו-14 מצוות עשה, כלומר דברים שאדם חייב לעשותם. מתוך שלושים ואחת מצוות אלו, על שמונה מצוות לפחות אדם עובר בכל לשון הרע, והשאר תלויות במקרה של לשון הרע. בנוסף לשלושים ואחת מצוות אלו מציין הרב 4 ארורין המוזכרים בפרשת כי תבוא, שהעובר עליהם מקבל נידוי: על מספר לשון הרע נאמר "אָרוּר, מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר" (דברים כ"ז כ"ד), כי לדבר על אדם לשון הרע בלי לספר לו זאת הרי זה כהכאה בסתר, על המספר והשומע נאמר "אָרוּר, מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ" (שם, שם, י"ח) כי הם מטעים את האדם עליו הם מדברים, על אדם המדבר לשון הרע באופן קבוע כך שהוא נוהג בכך כאילו זה היתר נאמר "אָרוּר, אֲשֶׁר לֹא-יָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--לַעֲשׂוֹת אוֹתָם" (שם, שם, כ"ו), ועל אדם שאומר לשון הרע על הוריו נאמר "אָרוּר, מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ" (שם, שם, ט"ז). בית המקדש השני חרב בגלל שנאת חינם. הביטוי המעשי של שנאה זאת היא אמירת/קבלת לשון הרע על סוגיו (הוצאת שם רע/לשון הרע/רכילות), כך מסביר החפץ חיים. החפץ חיים עושה חישוב שאת העונש על שנאת החינם שבגללה חרב בית המקדש כבר קיבלנו, וכרגע בית המקדש לא נבנה רק בגלל שעדיין יש שנאת חינם, כלומר, בגלל שעדיין לא הפסקנו לדבר לשון הרע.

המקורות לכתיבת הספר

לכתיבת הספר נעזר הרב בתורה, בתלמוד הבבלי, ומהפוסקים הראשונים ובעיקר ממשנה תורה לרמב"ם, ספר מצוות גדול לרבי משה מקוצי ושערי תשובה לרבנו יונה, וכן בדבוק חברים גדולי תורה. המקורות מפורטים במדור מיוחד בשם 'באר מים חיים'. עבודתו של מחבר חפץ חיים דמתה מבחינה זו לעבודתו של רבי יוסף קארו, אף הוא אסף מדברי הראשונים, דן בהם וגיבש את מסקנותיו בצורת סעיפים ממצים וקצרים יחסית.

מבנה הספר

• הסכמות
• הקדמה
• פתיחה להלכות לשון הרע ורכילות
• הלכות איסורי לשון הרע
• הלכות איסורי רכילות
• "ציורים" - שלושה תיאורים (מילוליים) של תרחישים נפוצים, בהם יש להגדיר את המותר והאסור לומר.
• העתק תשובות מפוסקים קדמונים בעניין איסור לשון הרע.

גדולי ישראל על הספר

האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור בעל ה"אמרי אמת" כתב לחסידיו לפני עלייתו ארצה: "כי היות שתכפו עלינו צרות רבות מבית ומחוץ, וחכמינו ז"ל בראייתם העמוקה הורונו שהסיבות לגלות זו הנם מלשון הרע ושנאת חינם, על כן הנני מציע שכולכם תלמדו ספר חפץ חיים וספר שמירת הלשון".

רבי חיים חזקיהו מדיני, בעל ה"שדי חמד", רבה של חברון, כתב בספרו: "נדפס ספר נחמד חפץ חיים לרב גדול בדורנו יצ"ו, הוא בנוי ומשוכלל על הלכות לשון הרע ורכילות אשר אסף הרב המחבר כל מאמרי חז"ל ודברי הפוסקים המדברים בעניינים אלו... אשרי שיאחז בו ולא ירפנו להגות בו תמיד, וכולי האי ואולי נוכל לכוף יצרנו הרע בעזרתו יתברך שמו" (מערכת הל' כלל ס"ג).

קישורים חיצוניים

• החפץ חיים באתר "דעת"
• חפץ חיים, באתר HebrewBooks
• ספר חפץ חיים ושמירת הלשון להורדה בפורמט PDF, באתר קול הלשון

• ויקיטקסט