החצב הוא בן משפחת היקינתוניים. הוא נפוץ בארצות אגן הים התיכון וארצות אפריקה.
הפרחים נישאים לגובה על עמוד תפרחת בעל צורת חרוט. צבע הפרחים משתנה בין לבן, צהוב וורוד.
החצב מכיל חומרים חריפים ומגרים שאין באפשרות בעלי-החיים לאכול אותו, אך האדם מצא דרכים שונות לתרבת את הצמח ולעבד חומרים מתוכו.
החצב המצוי נפוץ היה, בעת העתיקה, בארץ-ישראל ושימושו העיקרי היה תיחום נחלות וחלקות שדה, שכן בצל הצמח הוא עמיד ועשוי להישאר מתחת לאדמה גם לאחר עקירת הצמח ולפרוח שוב בשנה הבאה.
במסכת בבא בתרא מסופר כי יהושע בן נון תחם את גבולות השבטים לפי החצב. כיון ששורשיו יורדים מטה ואינו יונק לא מכאן ולא מכאן (מסכת בבא בתרא דף נו' עמוד א', פרושי רש"י ורשב"ם).
חצב מהגן הבוטני של פירנצה
נוף החצב
קדומים מנחם-אב תשס"ז (2007)