ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
ח' בורגתה נמצאת צפונית-מזרחית לישוב כפר יונה, צפונית לכביש 57 . בחורבה ניתן להבחין במבנה מהתקופה הצלבנית בארץ ישראל. המבנה הוא דו-קומתי וניצב על תלולית מלאכותית עתיקה. במפת PEF משנת ,1880 האתר מכונה חירבת בורג' אל אטוט (Burj et Atot), שפרושה "המבוקעת" . הערבים קראו לאתר לה "בורג' אל-אחמאר, "המגדל האדום" - הנגזר מהצבע האדום של אדמת המקום - החמרה או מצבע האבנים שמהם בנו את המבנה. בתקופת הצלבנים שימש המבנה מרכז מינהלי וכאכסניה לשיירות שעברו מהמזרח לכיוון הים. השם המקורי של המקום, בפי הצלבנים היה "טור רוז' (Turris Rubea).

בורגתא הקדומה[עריכה | עריכת קוד מקור]

משערים כי באתר הייתה בורגתא הקדומה. כפר של מגדלי גפנים המוזכר בתלמוד ירושלמי מסכת עבודה זרה בהקשר ליין שנוצר בו. בתלמוד דנו האם היין מתוצרתו הוא יין נסך:

Cquote2.svg בראשונה היו אומרים: יינה של אוגדור, למה הוא אסור ? מפני כפר פגש; ושל בורגתה ? מפני בירת סוריקה; של עין כושית ? מפני כפר שלם . חזרו לומר: פתוחה בכל מקום אסורה וסתומה מותרת. נקובה וסתומה הרי היא כסתומה. רבי יצחק בן חקולה אמר הרי זו כפתוחה. Cquote1.svg
– דף לג,ב פרק ה הלכה ד גמרא

. היין נאסר היות ובורגתא הייתה קרובה ליישוב של השומרונים - "בירת סוריקה"

השם בורגתא גזור מהמילה הלטינית בורגי, כינוי למצד הגנה, אך גם לתחנה ולמלון הסמוכים לצידי דרכים. בתלמוד מופיע המילה בצורת :בורגנין, בורגין והיושבים בה נקראו בורגני. מונח נוסף מופיע בדברי חז"ל והוא בורגסין והוא גזור מהמילה היוונית : בורגסין. וכך אמר רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו: "לא רציתם להשתעבד לשמים הרי אתם משועבדים לפני גוים...לא רציתם לתקן הדרכים והרחובות לעולי רגלים, הרי אתם מתקנין את הבורגסין ואת הבורגמין לעולי לכרמי מלכים (מכילתא דרי ישמעאל שמות, פרק יט )

המבנה הצלבני[עריכה | עריכת קוד מקור]

למבנה שתי קומות. בקירות החומה העליונה יש חרכי ירי. רוחב הקיר עד 2 מטר. בקומה התחתונה נשארו הקמרונות בחדר אחד. יש שרידים של קירות נוספים של המבנה לכיוון צפון.

בשנת 1874 החוקר הבריטי "קונדר" , שהיה במקום מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, כותב כי יש במקום שרידי מבנים מוסלמים, כולל מגדל וחאן. בקרבת מקום הוא מצא קברים עתיקים מצויירים ןמטוייחים וכן שרידי בריכת מים.

בתקופה הצלבנית , המבנה שימש מרכז מינהלי כפרי של מחוז קיסריה. הוא גם נועד להגן על הדרך שחברה בין הדרך הבינלאומית במזרח היא דרך הים - היום בערך בנתיב של "כביש 444" לבין דרך החוף, סמוך לים שחיברה את ריסריה עם ארסור (ארסוף, אפולוניה).

תמונות מהמבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • צבי אילן, ארץ חמדה, עם עובד תרבות וחינוך - תל אביב, 1978 - ה"מגדל האדום" בשרון


קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.