המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

ביקור_ביישוב_יהודי_מתקופת_בית_שני_מגלה_איך_ניהלו_לוחמי_מרד_החשמונאים_את_מאבקם_בכובש_הזר

ביקור ביישוב יהודי מתקופת בית שני מגלה איך ניהלו לוחמי מרד החשמונאים את מאבקם בכובש הזר

הצטרפו לפרופ' בועז זיסו מהמחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן לסיור בחורבת עתרי שבה שכן יישוב יהודי משגשג בתקופת הבית השני. השרידים שנתגלו ביישוב זה מדגימים את הדרמה שהתרחשה במקום בשנים 167-160 לפני הספירה, עת פלש הכובש הסלאוקי והפר את החיים השלווים שהתנהלו עד אז ביישוב היהודי באתר זה, ובייתר יישובי שפלת החוף הסמוכים לו. בעקבות הפלישה והאיום על הזהות היהודית החל מרד החשמונאים שהתנהל על ידי האוכלוסייה האזרחית בתוך היישובים עצמם. באתר זה ניתן לראות על פני השטח את שרידי המבנים האזרחיים, הבתים, המקוואות, האזורים ששימשו לחקלאות והמתקנים ששימשו לפרנסת המשפחות כמו גתות ובארות. אך כשיורדים מתחת לפני השטח מתגלים המערות והפירים שנחפרו על ידי התושבים והלוחמים במטרה לאגור מזון ומים ולספק למורדים יתרון אסטרטגי ומקומות מסתור. בחג החנוכה אנו מציינים את סיומו של אותו מרד שבו גברו הלוחמים החשמונאים על היוונים, וחוגגים את חנוכתו המחודשת של בית המקדש.

שיחזור האתר צילם:דרור אבי

אסף_קמר_מבקר_במנהרות_של_לוחמי_בר_כוכבא

אסף קמר מבקר במנהרות של לוחמי בר כוכבא

חורבת עתרי, שנחשפה בשנת 2001-2000 ע"י הארכיאולוגים אמיר גנור וד"ר בועז זיסו מרשות העתיקות, מזוהה עם הישוב היהודי הקדום "כפר עתרה" שהוזכרה על ידי ההיסטוריון היהודי בן תקופת הבית השני, יוסף בן מתיתיהו, בספרו 'מלחמות ד' ונחרבה בחורבן אלים בשנת 69' לספירה, וחורבת בורגין, שנחשפה בימים אלה ע"י הארכיאולוגים אמיר גנור ואלון קליין מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, מזוהה, על פי הסברה, עם כפר ביש, המוזכר אף הוא בכתבי יוסף בן מתיתיהו. ההערכות אומרות, שיישוב זה - בניגוד לכפר עתרה, נכנע לשר הצבא הרומי, דבר שאפשר לישוב ליהנות מפריחה מתמשכת ולקנות לעצמו מקום כאחד מהישובים הגדולים והמרכזיים בשפלת יהודה.

המיקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

חורבת עתרי ממוקמת על שלוחה בגובה 406 מטר מעל פני הים, במיקום המעניק תצפית ושליטה. בעקבות הפגיעה הרצופה באתר על ידי שודדי עתיקות וכדי למנוע פגיעה נוספת, יזמה רשות העתיקות פרוייקט, שמטרתו חשיפה והצגה לקהל של חורבת עתרי, ישוב כפרי יהודי שהתקיים למן שלהי התק' הפרסית ועד לראשית התק' הביזנטית – כלומר; למשך 800 שנה ברציפות. החפירה באתר התבצעה בשנת 1999 - 2000 בניהולם של ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור מרשות העתיקות, באמצעות פועלים מפרויקט אבטחת הכנסה מאופקים, קריית גת, קריית מלאכי, רהט וירושלים. באתר בוצעו עבודות שימור ושיחזור על ידי תחום שימור של רשות העתיקות, בסיוע קק"ל ותרומה של חברת "כרמים- יקב האלה".

למן שנת 2000 ועד ימים אלה, ממשיכה החפירה הארכיאולוגית בחורבת עתרי על ידי אלפי תלמידי בתי ספר, הפוקדים את האתר מדי שנה.

תולדות המקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

מראה כללי צילם:אבי דרור

היישוב באתר הגיע לשיא גודלו במאה ה-1 לספירה, אז השתרעו בניניו על פני שטח של כ-12 דונם. בתקופה זו התגוררה במקום אוכלוסיה יהודית, וכעדות לכך נתגלו שלוש מקוואות טהרה, כלי אבן שאינם מקבלים טומאה, וממצאים נוספים, שבכללם מטבעות מימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא וכלי חרס וזכוכית רבים.

היישוב נפגע קשות במהלך המרד הגדול ברומאים בשנת 69 לספירה, במהלך מסע צבאי שנערך בארץ אידומאה העליונה בשנה זו. היישוב היהודי באתר התחדש בתקופה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא (132 לספירה). בנאי היישוב שיקמו רובעי מגורים, התקינו מערכות מסתור תת קרקעיות ומערכות לאיסוף מים, סתמו פרצות בחומת הישוב ועיבו את מערך ההגנה והביטחון של הישוב, כל זאת כהכנה למרד בר כוכבא. על פי הממצא הארכיאולוגי באתר, היישוב לקח חלק במרד זה, ובסיומו נחרב ונהרס באופן אלים. עדות מרתקת לחורבן התגלה באחד ממקוואות הטהרה בתוכו נקברו לוחמי המרד על רכושם וציודם, לפחות אחד הנקברים איבד את ראשו במכת חרב.

המימצאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הממצא המרכזי בחפירה הוא מבנה ציבור – בית כנסת רחב ידיים בגודל 13*7.5 מטר, שבתוכו שלוש אומנות רבועות עליהם הונחו עמודים עגולים וכותרות, אל המבנה מוביל חדר מבוא מלבני. למרגלות המבנה חצר עם ספסלים חצובים בסלע ותחת למבנה נחצבה מערכת מסתור מסועפת. בקרבת המבנה שתי מקוואות טהרה. מבנה זה, שהוקם בתק' שהבין המרד הגדול 66-70 לספירה ומרד בר כוכבא 132-135 לספירה דומה בתוכניתו האדריכלית למבנה בית הכנסת הקנאי באתר מצדה ולמבני ציבור נוספים באזור מודיעין לדוגמא. מבנה זה הוא הגדול במבני האתר, תוכניתו האדריכלית נועדה להכיל ציבור רב, כיוונו פונה לירושלים.מבדיקה וניתוח של מכלול הנתונים ניתן לקבוע שזה הוא מבנה הציבור / בית הכנסת של תושבי הישוב היהודים. ואם כך לפנינו שרידיו של אחד מבתי הכנסת המוקדמים ביותר המוכרים כיום.

חשיפת חורבת עתרי טרם הושלמה, אך ממחקר האזורים שנחפרו ונחשפו, ניתן ללמוד רבות כיצד נראה כפר יהודי טיפוסי מתקופת הבית השני על מבניו, חצרותיו, מתקניו ומבני הציבור והמערכות התת קרקעיות.

סיור בחורבת עתרי[עריכה | עריכת קוד מקור]

חורבת עתרי הוכשרה לביקורי קהל בצורה נהדרת והטיול בה מומלץ בכל עונות השנה, ובפרט בחורף ובאביב בעת בה הפריחה

בשיאה. הסיור בחורבת עתרי כולל טיפוס אל ראש גבעת האתר, ממנו ניתן לערוך תצפית פנורמית לכל עבר. מראש הגבעה יורדים במדרגות אל מקווה טהרה יהודי מתקופת בית שני, מולו נמצא מבנה ציבור שכנראה שימש כבית כנסת יהודי. מתחת לקרקע עוברת מחילת מסתור קצרה המוכשרת לביקור קהל. בחלקו המזרחי של הישוב נמצאת גת גדולה חצובה בסלע. מצפון לישוב התגלו בורות מים, מקווה יהודי וסף שאף הוא הוכשר לביקור קהל. והמעניינת מכל היא מערת קבורה מהתקופה הרומית המאוחרת, הקרויה: "מערת התבליטים". מערת קבורה זו שימשה כנראה ישוב של וטרנים, יוצאי הצבא הרומי שישב באזור בית גוברין (אליוטרופוליס). במערה שלושה משכבי מקמר (ארקוסוליום). בחזית המשכבים תבליטים בגילוף בסלע הקירטון של אמפורה, דיסקוס ועמודים.

סרטון סיור מפורט בחורבת עתרי

מהוויקיפדיה העברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

חורבת עתרי - צילום: דרור אבי

בור איגום של גת בחורבת עתרי צילמה: תמר הירדני

חורבת עתרי היא אתר ארכאולוגי בתחום פארק עדולם שבשפלת יהודה, כ-2 קילומטרים מדרום-מזרח למושב צפרירים. במקום התקיים כפר בימי בית שני ומעט לאחריו, ונמצאים בו שרידים המדגימים יפה את חיי הכפר בתקופה ההיא.

את האתר חפרו ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור. שמו המקורי של האתר אינו ידוע בוודאות. לאתר היו מספר שמות, כגון ח' אום סוויד, חורבת שוע, חירבת אל חיח וחורבת חוח. השם עתרי הוא שם רשמי, שניתן על ידי וועדת השמות הממשלתית ומקורו באוסטרקון שנמצא באתר, אשר שימש ככל הנראה כקבלה חקלאית, ואולי נוקט בשמו של הכפר. ייתכן ששם הכפר מוזכר על ידי יוסף בן מתתיהו, שכן בתיאורו של חורבן יישובים בשפלת יהודה מוזכר מקום בשם Κάφεθρα,‏‏[1] שאפשר לקרותו כ"כפר עתרא"; כך גם בתרגום החדש של "תולדות מלחמת היהודים ברומאים" של ליזה אולמן, בעמ' 423. במפות סימון השבילים החדשות שם האתר מופיע באופן שגוי "עיטרי".

מוקדי עניין בכפר המשוחזר כוללים נקודת תצפית, מבנה ציבור ומבני מגורים, וכן מספר מערות חצובות: מחסנים תת-קרקעיים, מערכות מסתור, מערת התבליטים, ארבעה מקוואות טהרה, המעידים על הקפדתם היתרה של יהודי המקום בתקופה החשמונאית וההרודיאנית בענייני טומאה וטהרה. היישוב היהודי נהרס כאמור בשנת 69 לספירה, במהלך המרד הגדול.

לאחר המרד הגדול התחדש היישוב, אם כי לעולם לא חזר לגודל שבימי תפארתו. תושבי האתר בתקופה זו היו יהודים. במהלך ההכנות למרד בר כוכבא, 60 שנה מאוחר יותר, התקינו בכפר מערות מסתור, חלקן מסועפות. המערכות הללו שילבו בתוכן בורות מים קדומים. בראש הגבעה נמצא קומפלקס גדול של מבנים, הכולל מקווה טהרה, מבנה ציבור גדול שעשוי להיות בית כנסת, מערכת מסתור שאחד מפתחיה נמצא בפינתו של מבנה הציבור הגדול ורובע מגורים. בהמשך נמצאת גת גדולה שבה ניתן להבחין במשטח הדריכה ובשקע לבורג המעיד על גת משוכללת ועל מרכזיות גידול הגפנים ליין בכלכלת היישוב. עדויות אחרות מלמדות גם על ייצרו שמן זית ודבלות, קולומבריום מלמד על גידול יונים ופלכי נול מלמדים על טוויה של חוטים לצורכי תעשיית טקסטיל.

חשיבותו של האתר נובעת מן העובדה שהוא כמעט ולא נושב בתקופות מאוחרות (להוציא שלב קצר מועד בסוף התקופה הרומית וראשית התקופה הביזאנטית).מסיבה זו, מבנים ומתקנים חצובים מימי הבית השני וימי מרד בר-כוכבא נותרו במצבם הקדום, כמעט ללא שינוי. בפעם הראשונה התאפשר לבדוק באופן שלם את תופעת "מערכת-המסתור" ויחסן אל היישוב שמעליהן. התברר כי בשלב המוקדם (לפני המרד הגדול), היו מתחת לבתי המגורים חדרי-מסתור הכוללים חדר בודד אליו יורדת מחילה. לקראת מרד בר-כוכבא חוברו חדרים אלה לכלולים מורכבים הכוללים כמה חדרים, פתחי מילוט, וכן חיבור לבור מים. בצפון האתר נמצאה מערכת מסתור שהפכה למערת קבורה רומית. מערה זו, המכונה "מערת התבליטים, היא מערכת מסתור קטנה שהוסבה לשמש מערת קבורה בתקופה הרומית המאוחרת, ובה שלושה מקמרי קבורה. חזיתות שניים מן המקמרים עוטרו בתבליטים, בהם דגמים המוכרים מעולם הקבורה הרומי בביצוע מקומי


ממצא מיוחד נתגלה בתוך המקווה הסמוך למבנה הציבור: בתוך שכבת אפר שריפה נמצאו עצמות שהשתייכו למורדים ובני משפחותיהם, יחד עם ממצאים ומטבעות מזמן מרד בר-כוכבא. בין השאר נמצאה עצם חוליית-צוואר חתוכה, המלמדת כי ראש בעליה נערף בחרב.

כיום שוחזר חלקית קומפלקס המבנים מימי המרד השני בידי הקרן הקיימת לישראל, האחראית על האתר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בועז זיסו ואמיר גנור, חורבת עתרי - כפר יהודי מתקופת הבית השני בשפלת יהודה. קדמוניות חוברת מס' 123 (2002)
  • זיסו בועז, המבנה הציבורי בחורבת עתרי - בית-כנסת (?) מן התקופה שבין מרד החורבן למרד בר-כוכבא, ועשו לי מקדש (תשסד), 2004, עמ' 31-42
  • Boaz Zissu & Amir Ganor, "Horvat Ethri — A Jewish Village from the Second Temple Period and the Bar Kokhba Revolt in the Judean Foothills", Journal of Jewish Studies 60 (1), Oxford Centre for Hebrew and Jewish Studies, London, 2009
  • Boaz Zissu, "Village Razed, Rebel Beheaded", Biblical Arcaheology Review 35 (5), Biblical Archaeology Society, Washington, September 2007

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ‏יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ד, ט, ט (552); בתרגומו לעברית של י.נ. שמחוני נכתב "כפתרא"‏
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.