חרדל השדה

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

קדומים פברואר 2012

חרדל השדה(Sinapis arvensis) (נקרא גם חרדל הבר - wild mustard) הוא צמח חד שנתי ממשפחת המצליבים שמוצאו באירופה והוא נפוץ באמריקה הצפונית ובחופי הים התיכון. בארץ ישראל|ישראל גדל חרדל הבר ברוב אזורי הארץ. חרדל השדה פורח בפריחה צהובה מבהיקה ויוצר מרבדים צהובים מרהיבי עין על פני שטחים נרחבים. את חרדל השדה ניתן גם לראות בצידי דרכים והוא אף גדל כ"צמח מזיק" בשטחים חקלאיים. לזרעי החרדל סגולות רפואיות וכן הוא משמש כתבלין. ככלל, בכמויות גדולות, עלי הצמח רעילים, ואינם ראויים למאכל בעלי חיים, אך הם נאכלים על ידי זחלים של פרפראים שונים כגון לבנין הכרוב.

גובהו של הצמח 60-120 סנטימטרים. גבעוליו ישרים ומכוסים בשיער זיפני. עלי חרדל הבר הינם דמויי כינור, מנוצים ומפורצים, ומכוסים בזיפים קצרים. הפרחים צהובים וערוכים באשכולות. הפרי הוא תרמיל זיפני, צר וארוך. חרדל השדה פורח בחודשים מרץ-אפריל הזרעים מבשילים ומתייבשים באוקטובר-ינואר.

למרות ייחודיותו של חרדל השדה ביצירת שטחים ענקיים המכוסים בפריחה צהובה, הוא אינו היחיד האחראי למרבדים אלו. פרחיהם של צמחים נוספים ממשפחת המצליבים צבעם צהוב, ויש המזהים צמחים אלו בטעות כחרדל השדה. בין צמחים אלו ניתן למנות את החרדל הלבן, בן-חרדל מצוי, איסטיס, תודרה סיגית, חטוטרן מצוי, בקבוקן מקומט, אליסון, מצלתיים מצויים, משקפי הזקנה, רשתון השדות, טוריים זיפניים, טוריים קטנים וצנון משולשל.

גלריה - קדומים - פברואר 2012

קישורים חיצוניים

• חרדל השדה, צמחיית ישראל ברשת - האוניברסיטה העברית בירושלים
• מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל, חרדל השדה - צמח מרפא ותבלין, צמח השדה