Family Wiki
Advertisement

טומאת כלי זכוכית - מסכת שבת ט"ז

כלי זכוכית - מהויקיפדיה העברית[]

כלי זכוכית, אף שאינם כלולים במיני הכלים שהתורה הזכירה שמקבלים טומאה, חכמים גזרו עליהם שיקבלו טומאה. בראשונים קיימת מחלוקת בשאלה האם ניתן לטהר כלי זכוכית במקווה. גזירה זו מתוארכת לימי יוסי בן יועזר, במאה השנייה לפנה"ס. ככל הנראה, גזירה זו נועדה להמשיך את הקו העקרוני שקיים בתורה, לפיו כלים שימושיים מחומרים נאים מקבלים טומאה. השערה נוספת טוענת שזכוכית ניתנת למיחזור, כלומר ניתן לקחת זכוכית שבורה ולהתיכה על מנת ליצור כלי חדש. בכך דומים כלי זכוכית לכלי מתכת ולכן הרחיבו החכמים את נהלי טומאת כלי מתכת גם לכלי זכוכית. במחקר ההיסטורי רווחת הדעה, שהגזירה על כלי זכוכית נועדה למנוע את השימוש בהם, וזאת משום שהיו מיוצרים על ידי גויים בארץ, אך השערה זו תלויה בהנחה שלא ניתן לטהר כלי זכוכית במקווה.[1]

בתלמוד מובא פירושו של ריש לקיש, שהסביר כי הסיבה לגזירה הטומאה על כלי זכוכית נעוצה בדמיונם המעשי לכלי חרס, שכן כלי זכוכית נעשים מהחול. מסיבה זו גם אין מועלת לכלי זכוכית טהרה במקווה.

התחבטו חכמי האמוראים, לפי פירושו של ריש לקיש, מדוע אין כלי זכוכית מטמאים מגבם - חלקם החיצוני - בדומה לכלי זכוכית.

גישה אחת אומרת, שלכלי זכוכית יש גם דמיון מסויים לכלי מתכת בכך שניתן לחזור ולעשות מהם כלי לאחר שנשברו על ידי התכת הזכוכית, ולכן גזרו גם טומאה על גבם של הכלי זכוכית בדומה לטומאת כלי מתכת. על פרשנות זו נשאלה שאלה בתלמוד לא אין על כלי זכוכית גזירת טומאה ישנה האומרת כי אם התיכו את הכלי לאחר שנטמא ויצרו ממנו כלי חדש הוא חזר לטומאתו הראשונה, ועל כך הוסבר כי גזירת טומאה ישנה היא תקנת חכמים, ואין עושים גזירה לגזירה, שהרי כל טומאת זכוכית היא מדברי חכמים. בנוסף, הוסבר כי "פשוטי כלי זכוכית" אינם מטמאים למרות שפשוטי כלי מתכת מטמאים, כדי להבדין בין טומאה זו של מדרבנן לטומאה מדאורייתא, כדי שלא יבואו להתייחס לטומאה זו כאילו היתה טומאה מהתורה וישרפו בגללה תרומה וקדשים.

גישה שנייה של רב אשי] אומרת שהסיבה שכלי זכוכית מטמאים מגבם היא בגלל שכלי זכוכית הם שקופים ונראים תוכן כגבן, ולכן חשוב גם ה"גב" כ"תוך"[2].

שיעור ממסכת שבת ט"ז[]

המבוא:

פורטל הדף היומי

אתר סיני

הטומאה הישנה החוזרת[]

(לפי פירוש רבי עדיין שטינזלץ)
א שנינו כי שמעון בן שטח תיקן את נוסח הכתובה לאשה וגזר טומאה על כלי מתכות. ותמהים: כלי מתכות הלא דאורייתא נינהו [מן התורה הם] מיטמאים! דכתיב [שכן נאמר]: "אך את הזהב ואת הכסף את הנחושת את הברזל את הבדיל ואת העופרת. כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נידה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים" (במדבר לא, כב–כג)! ומשיבים: לא נצרכה תקנה זו של שמעון בן שטח לטומאת מתכת בכלל, כי אם לטומאה ישנה החוזרת על כלי מתכת. וכפי שאמר רב יהודה אמר רב: מעשה בשל ציון המלכה, שהיתה אחותו של שמעון בן שטח, שעשתה משתה לבנה ונטמאו כל כליה, ושברתן ונתנתן לצורף וריתכן ועשה מהן כלים חדשים. ואמרו חכמים: יחזרו כל הכלים לטומאתן הישנה.

בנות כותים (שם)[]

ותוהים: אכן לדעת ר' מאיר השלמנו למנין הגזירות גזירה נוספת, ואולם לדעת ר' יוסי שאמר שבענין זה המחלוקת עדיין במקומה עומדת, אם כן בצרי להו [חסרו להן] גזירות להשלמת המנין! אמר רב נחמן בר יצחק: אף הגזירה שבנות הכותים (השומרונים) נחשבות לנדות מעריסתן בו ביום גזרו. שלפי ההלכה כל הרואה דם נידה ללא הבדל גיל, אפילו היא בת יום אחד — מטמאה. והכותים שאינם מקבלים את ההלכה יתכן שיש ביניהם ילדות שראו דם נידה עוד לפני התבגרותן, ולא חששו הכותים משום טומאה. ועל כן, מספק זה גזרו טומאה על כל בנות הכותים אף מעריסתן.

מימצאי חפירות תל אנפה[]

דר' ציונה גרוסמרק ממכללת תל-חי הירצתה על "ייצור זכוכית בספרות חז"ל: ראליה תלמודית והערות מתודולוגיות" במסגרת הקונגרס העולמי ה-15 למדעי היהדות

היא בחנה את המקורות התלמודיים העוסקים בייצור הזכוכית בארץ ישראל בימי המשנה והתלמוד. לדעתה, הטקסטים המוקדמים יותר משקפים תקופה בה היו כלי הזכוכית כלי יבוא. כתוצאה מתהליכים טכנולוגיים בייצור הזכוכית התפשטה תעשיית הזכוכית ברחבי הארץ והטקסטים המאוחרים יותר המצויים בספרות חז"ל משקפים את התהליך הזה.

בתלמוד בבלי, מסכת שבת נאמר:"דתניא יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית"(י"ד,ב'). היה רקע לשתי הגזרות. בתלמוד הירושלמי הגזירה מיוחסת לשמעון שטח
מציאות כלי הזכוכית בשווקים הושפעו מ:

  1. המאבק הכלכלי בין היהודים לבין היוונים - נגד חדירת התרבות המתיוונית.
  2. המאבק החברתי בין שכבות אוכלוסיה.
  3. מאבק תרבותי -דתי

מעקב אחרי מימצאי הזכוכית באתר יכולים ללמד על תוצאות גזירה זאת.

  • כאשר הוטלה הגזירה (גזרות השמד) - במחצית המאה ה-2 לפני-הספירה - בתל אנפה נצאו עדויות לראשית יצור הזכוכית ביציקה לדפוס. מתקני יצור הזכוכית התגלו ממזרח לתל. לפי השרידים שנמצאו באתר.
  • לאחר אישרור הגזירה ועיסוק בפרטים כמו גמר המלאכה נקבעו דיני טומאה וטהרה בכלי הזגג ויותר הזכוכוית - המאה ה-1 לפני-הספירה עד ראשית המאה השנייה לספירה. המימצאים: התפשטות טכניקת יציקת הכלים לדפוס והמצאת טכניקת ניפוח זכוכית בכל רחבי הארץ.
  • אגדות המשתמשות בניפוח הזכוכית כמשל - המאה ה-2 והילך - מלאכת התקנת הכלים - בעיקר הניפוח - שכיחה ברחבי הארץ.

המקור: תל אנפה

והוא התקין טומאה לכלי זכוכית[]

ציונה גרוסמרק / 'והוא התקין טומאה לכלי זכוכית': עיון מחודש ברקע ההיסטורי להחלת דיני טומאה וטהרה בכלי זכוכית - קתדרה 127 ניסן תשס"ח קטעים מהמאמר

השיעור הבא[]

הערות שוליים[]

  1. לדיון נרחב בעניין זה, ובפרטים נוספים בעניין טומאת כלי זכוכית, ראו במאמר "כלי זכוכית", בטאון 'מעלין בקודש' י', עמ' 125-158.
  2. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף טז, עמוד ב.
Advertisement