עריכת הדף "טחנת אבו רבאח"

{| class="wikitable" border="1"
|
{{#display_map: 

|centre=32.123745, 34.898618
|zoom=16
|width=350
|height=300
|type=hybrid
|controls=pan,zoom,streetview,type
}}
<!-- Below is old deprecated code of map 
<googlemap width="350" height="300"
lat="32.123745" lon="34.898618"
zoom="16">32.123745, 34.898618
width="350" height="300"
</googlemap>
-->
|
{{#display_map: 

|centre=32.123745, 34.898618
|zoom=12
|width=350
|height=300
|type=hybrid
|controls=pan,zoom,streetview,type
}}
<!-- Below is old deprecated code of map 
<googlemap width="350" height="300"
lat="32.123745" lon="34.898618"
zoom="12">32.123745,34.898618
</googlemap>
-->
|-
|align="center"|
מבט מקרוב
|align="center"|
מבט מעל
|}

'''500 מטר מערבה לצומת הירקון. באתר עמוד ענן נאמר כי מבנה הטחנה הדרומי שוקם בשנת 2003'''
{{אגן נחל הירקון}}

[[קובץ:Abu_revach.jpg|200px|thumb|ימין|צילם:avishai teicher הויקיפדיה העברית]]

'''טחנות אַבּ‏‏ו-רבחּ''' היו טחנות קמח, אשר נקראו על-שם בעליהם אַבּ‏‏ו-רבחּ  במקום בו היו הטחנות עברה הדרך הישנה מ[[פתח תקווה]] למושבות השרון.  ערכה של התחנה עלה לאחר [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]], כאשר אחת המערכות החשובות [[קו שתי העוג'ות]] <ref>עוג'ה הוא שמו הערבי של נחל הירקון</ref> התחוללה באזור זה, היות כי בקרבת היה הגשר היחידי הבנוי מאבן על [[נחל הירקון]].

בקרבת הטחנות מתחברים שני ואדיות: נחל שילה (ואדי אבו-לג'ה) - הבא מדרום-מזרח ונחל הדר (ואדי אישקאר) הבא מהוד-השרון. מעט קודם נשפך לנחל גם נחל קנה. צפונה ממנו מתרומם תל-קנה, הנקרא בערבית "תל אלמוחמר" - 32 מטר מעל פני הים.

[http://www.yarqon.org.il/ShowPage.asp?CategoryID=33 אתר רשות הירקון] כתב:" כמו שאר טחנות הירקון, היא נסקרה לראשונה בשנות ה-40 וה-50 בידי פרופ' שמואל אביצור, ולאחרונה בידי מחבר המאמר הזה (איתן אילון, מוזיאון ארץ ישראל – תל-אביב). בשוליה הצפוניים קבור למחצה בסחף חלקה התחתון של הטחנה הקדומה, שזמן הקמתה ופעולתה אינו ידוע לנו. מצויות בו לפחות שש מנהרות לגלגלי הפעלה, שאחד מהם (שהותקן בשלב מאוחר במנהרה המערבית ביותר) עדיין מצוי באתרו.

[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=13952 מדריך ישראל] הוסיף את המידע הבא:"ערב מלחמת העולם ה-1 שוכללה הטחנה והוזמנו מגרמניה שתי טורבינות: אחת בעלת 80-75 כוחות סוס, שבעזרת ממסרה הניעה שבעה זוגות של אבני ריחיים; והאחרת בעלת 20-15 כוחות סוס, ששימשה לשאיבת המים לפרדסו של אבו רבאח. בשנים 1948-1936 היתה טחנת אבו רבאח הטחנה היחידה על הירקון.  בשנת 1959, עם השאיבה המוגברת ממעיינות הירקון וירידת ספיקת מי הנהר, פסקה פעולתה.

==לקריאה נוספת==
* [[זאב וילנאי]], [[מדריך ארץ-ישראל]] - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת "תור", מהדורה שלישית תש"י - עמ'31

{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}{{ש}}

==גלריה==
צילם:avishai teicher הויקיפדיה העברית
<gallery orientation="landscape" position="center" widths="300" columns="2" spacing="small" captionalign="left">
Abu-Rabakh Watermill in Yarkon river,Israel.JPG|abu rabakh watermill on the yarkon river|link=http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/6/66/Abu-Rabakh_Watermill_in_Yarkon_river%2CIsrael.JPG
Abu Rabakh Watermill.JPG|שלט הסברה|link=http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/c/c9/Abu_Rabakh_Watermill.JPG
</gallery>



==הערות שוליים==
<references />
[[קטגוריה:אגן נחל הירקון]]
[[קטגוריה:השרון]]