המפה נטענת...

מלמעלה למטה ומשמאל לימין:ימה, מועצה מקומית זמר, אבטין, מרג'ה,חרבת אל כרך,דיר א-סיקה, חרבת אל רחל, קאקון ובחן

הקש על הסימן ותקבל פרטים על האתר

המטיילים מקבלים_הסבר_על_השטח צילם: אלכסנדר פולק

טיול באזור ואדי זמר וניצני עוז יתקיים ביום שישי כ"א אדר א' תשע"ד (21.2.14). המסלול כולל : חוות עותומניות, בורות מלאים במים, פסיפס ביזנטי ואת משלט 82,

ב-08:00 נפגשים בפארק אוטופיה בכניסה לקיבוץ בחן. בהובלת אבנר עופר ועובד שימרון, פרטים בהמשך.

במהלך הטיול נתוודע לאזור שיחסית מאד לא מוכר, בעיקר לא במהירות של 110 קמ"ש על כביש 6, ובכל זאת מכיל מגוון רחב של אתרים מרתקים היסטורית, ארכיאולוגית, נופית, בוטאנית ועוד

הזית - נוף האזור המקור: מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

הבעת תודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעמיתים הרבים שמבינים שיש לנו זכות לחקור את הארץ ברגליים וכך להתאהב כל יום שישי מחדש בארץ ישראל הטובה והישנה.

לאבנר עופר מקיבוץ מענית שיזם את המסלול היחודי ועל הדאגה לחוברת ההדרכה וכן על הובלת הטיול עם עובד שמרון מעפולה שדאג במהלך המסלול שלא יהיו נתקים מפאת אורך טור 113 העמיתים.

נוף האזור[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

צילומיו של אלכסנדר פולק

מידע כללי: מקור השם זמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מועצה מקומית זמר הוקמה מאיחודם של מספר כפרים באותו האזור. כפרים הם:

  1. ימה
  2. ביר א-סיקה
  3. מרג'ה
  4. אבטין

ארבעת היישובים אוחדו בשנת 1988 למועצה מקומית אחת בשם "זמר". שם המועצה המקומית נקבע לפי שמו של הוואדי שעובר סמוך לארבעת הכפרים - ואדי זמר. בחירת השם נעשתה כפשרה בין עמדת משרד הפנים שדרש שם עברי למועצה המקומית, לעמדת ראשי הכפרים שדרשו לקבוע שם ערבי. כיוון ששמו של הוואדי כמעט זהה בעברית ובערבית, התקבלה ההחלטה לקרוא למועצה המקומית החדשה בשמו.

מהלך הטיול[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: אבנר עופר

כל הכבוד ל-113 העמיתים שהגיעו ביום שישי, כא' אדר תשע"ד, לחוות ברגלים חבל ארץ לא מוכר הנמצא במורדות השומרון.

איבתאן - בסיס משמר הגבול[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכניסה לבסיס משמר הגבות - צילם:אלכסנדר פולק

התחלנו את הטיול בבסיס מג"ב איבתאן. סיפרנו על הפיגוע במקום ב-11 בספטמבר 2001, בו נהרגו שני לוחמי משמר הגבול: סמל שני צחי דוד, בן 19, מתל אביב באתר יזכור וסמל ראשון אנדריי זלדקין, בן 26, מכרמיאל באתר יזכור, הי"ד ולוחם שלישי נפצע.

Cquote2.svg צחי ואנדרי שירתו בבסיס 'איבתן'. צחי תיכנן להשתלב בקורסים שונים במסגרת משמר הגבול ולהתקדם. ימים מספר לפני שנהרג היה בחופשה בביתו, חגג את יום הולדתו התשע-עשרה וביקש מאמו שתאפה לו עוגת יום הולדת כדי שיוכל להביאה לחבריו שנשארו בבסיס. עם העוגה חזר לבסיסו וחבריו ומפקדיו ערכו לו מסיבת יום הולדת. השמחה היתה גדולה וצחי היה מאושר. משנתברר לו כי השומרים בעמדת הש"ג לא קיבלו עוגה, ירד להביא להם את חלקם. שני צלפים פלשתינים, שארבו בחשיכה כ-25 מטרים מעמדת הש"ג, פגעו בו והרגוהו. יחד עימו נהרג סמ"ש אנדריי זלדקין. הדבר אירע ביום כ"ג באלול תשס"א (11.9.2001)(אתר יזכור) Cquote1.svg

מועצה מקומית זמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור השם זמר

מועצה מקומית זמר הוקמה מאיחודם של מספר כפרים באותו האזור. כפרים הם: ימה, ביר א-סיכה, מרג'ה ואיבתאן
ארבעת היישובים אוחדו בשנת 1988 למועצה מקומית אחת בשם "זמר". שם המועצה המקומית נקבע לפי שמו של הוואדי שעובר סמוך לארבעת הכפרים - ואדי זמר. בחירת השם נעשתה כפשרה בין עמדת משרד הפנים שדרש שם עברי למועצה המקומית, לעמדת ראשי הכפרים שדרשו לקבוע שם ערבי. כיוון ששמו של הוואדי כמעט זהה בעברית ובערבית, התקבלה ההחלטה לקרוא למועצה המקומית החדשה בשמו.

הויקיפדיה העברית

הסברנו את מקור השם שניתן למועצת זמר (ואדי א-זימר הנמצא בתוואי נחל שכם) ואת מקור שמות שלושת מארבעת ישובי המועצה (איבתאן – מזוהה עם הישוב "בתן" המוזכר במפה הצלבנית, ימה – לפי סברה הישוב יחם המוזכר בתיאור מסעו של תחותימס ה-3 בדרכו לכיבוש מגידו במאה ה-15 לפסה"נ, ביר א-סיכה – סיכה משמעותה "דרך" במצרית - הדרך לטול כרם, כנראה שריד מהכיבוש המצרי של ארץ ישראל על ידי איברהים פאשה בשנת 1831.

חרבת אל רחל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים


חירבת אל-כרך[עריכה | עריכת קוד מקור]

צילם בנימין נתיב בטיול באזור ואדי זמר וניצני עוז

המשכנו אל עבר נקודת תצפית וקיבלו הסבר על הישובים שמעבר גדר ההפרדה על ידי עובד שימרון. המשכנו בהליכה בין כרמי הזיתים אל עבר חירבת אל כרך - הקש לאתר עמוד ענן , וממנה אל שומרה. בצמוד לשומרה ראינו גת שהוסבה לבור מים וקיבלנו הסבר מאריה עופר כי בימי הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל נעקרו כרמי היין ובמקום נטעו כרמי זיתים ולכן לא היה עוד צורך בגתות ליצור יין. מהגת המשכנו אל מספר חורבות נוספות הנקראות חירבת אל כרך (כנראה חורבות מימי השלטון התורכי בארץ ישראל (1516-1918).

בחירבת אל כרך ישבנו לאכול את ארוחת הבוקר בצל הזיתים ו'טבענו' במרבדי הפריחה המרהיבה של ציפורנית מיצרית, נהנו מהבור שבו מים צלולים וקרים, ושמענו הסבר בנוגע לתוואי הקו הירוק במקום.

קבר שיח ג'מאל א-דין[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחירבת א-רחל - אתר עמוד ענן, המשכנו לעבר הישוב מרג'ה וחלפנו על פני חירבת אל-משלחה. לאחר שעברנו את מרג'ה צעדנו עם תוואי סימון שבילים אדום אל עבר גדר ההפרדה לכיוון פאתי הכפר שוויכה (בנפת טול-כרם). חצינו את נחל בחן, והמשכנו אל עבר חירבת עשיר וקבר שיח ג'מאל א-דין. בקבר השיח שמענו הסבר על משמעות שמו של ג'אמל א-דין (ג'אמל –יפה, א-דין – דת), ועל כך שנהרג בשנת 668 להיגרה (1,270 לספירת הנוצרים) כמפקד בצבאו של הסולטאן הממלוכי ביברס, בקרב נגד הצלבנים במבצר קאקון. מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

בחן[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקבר השיח, המשכנו אל עבר קיבוץ בחן. הנהגים הוקפצו להביא את הרכבים מבסיס מג"ב איבתאן ואנו המשכנו אל עבר חדר האוכל של הקיבוץ לצפות במספר שרידים שנמצאו במערות הקבורה בקיבוץ וחלקי פסיפס שנמצאו בכנסייה הביזנטית בתל בחן. בתל בחן שמענו הסבר על אופן מציאת שרידי הכנסייה (בעת חפירות משלט 82 בימי מלחמת העצמאות), ראינו את בור המים ששימש את הכנסייה, מתקן לאגירת מים שהיה חצוב בסלע עם מדרגות חצובות וריצפת פסיפס (כנראה לשימוש חקלאי), ונקודת טריאנגולציה (נ. טריג).

מבצר קאקון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתל בחן המשכנו אל עבר מבצר קאקון שם קראנו את ההסברים על תולדות המבצר מימי התקופה הצלבנית, הממלוכית העותומנית והכיבוש המצרי על ידי איברהים פאשה. סיימנו את הטיול במרפסת התצפית של מבצר קאקון, שם סיפרנו את סיפור הקרב לכיבוש הכפר קאקון על ידי חטיבת אלכסנדרוני בימי מלחמת העצמאות, וקראנו בלוח ההנצחה את סיפורם של 16 הלוחמים שנהרגו בקרב

על הקרב במלחמת השחרור בקאקון, ראו הסרטונים מטה

אלבומי תמונות נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]


מצגת תמונות מהטיול בנימין נתיב[עריכה | עריכת קוד מקור]


אלבום התמונות של אלעד ליבוביץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצומח[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

תוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

איך נוצר גבול שביתת הנשק (הבטן)[עריכה | עריכת קוד מקור]

(לפי תגובות באתר "אגנדה" - או קישור למטה

  • באופן כללי: האזור הוחזק ע"י העיראקים. ישראל לא הכירה בלגיטימיות של עבר הירדן לנהל מו"מ על קו שביתת נשק באזורים שהיא לא שלטה בהם, ובתמורה להכרה כזו דרשה (וקיבלה) שטחים שנשלטו ע"י העיראקים כמו ואדי ערה ורצועת שטח אורכית מזרחית לקו כוחות צה"ל במזרח השרון עד לשפלת השומרון: מואדי ערה עד אזור כפר קאסם. במידה וזו הסיבה ל"בטן", ניתן לטעון שישראל רצתה לשלוט על שטח ששולט על יישוביה שממערב ולכן הועבר הקו על הגבעות.(yerushalmi)
  • לפי הסבר שפעם שמעתי. ישראל דרשה שטחים גבעיים שולטים במורדות השומרון, אך אם היו ריכוזים בעלי אוכלוסיה ערבית גדולה, כמו טול כרם ומספר כפרים סביב לה, וכן בקלקיליה - ירדן "קיבלה" מעין שלוחה שבולטת מערבה (תותח9)
  • הכוונה הייתה לשים את הקו על שורת הגבעות הצופה אל השרון. עם זאת - לא רצו להכניס את טול-כרם ואת קלקיליה למדינת ישראל ולכן נוצרא הבטן הזו. באקה ויישובי זמר היו קטנים בכמותם ולכן לא הייתה בעייה להכניס אותם לישראל (פרופ' ביגר)

על קרב קאקון[עריכה | עריכת קוד מקור]

סרטיו של אבנר עופר מקיבוץ מענית

חטיבת_אלכסנדרוני_-_קרבות_החטיבה_בתש"ח_-_קרב_קאקון_-_חלק_1

חטיבת אלכסנדרוני - קרבות החטיבה בתש"ח - קרב קאקון - חלק 1

עמותת אלכסנדרוני - סיפור החטיבה וקרב קאקון חלק 1

חטיבת_אלכסנדרוני_-_קרבות_החטיבה_בתש"ח_-_קרב_קאקון_-_חלק_2

חטיבת אלכסנדרוני - קרבות החטיבה בתש"ח - קרב קאקון - חלק 2

עמותת אלכסנדרוני - סיפור החטיבה וקרב קאקון - חלק 2

שני סרטים הבאים לתאר אירוע ממלחמת העצמאות במבט מהיום

מפות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאלבום התמונוץ של בנימין נתיב

ואדי זמן.png

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.