טֶרָסָה, או "מדרגה חקלאית", היא שיטה לעיבוד חקלאי של קרקע בצלעי הרים וגבעות. מי הגשמים יורדים מההר, עוברים ממדרגה למדרגה, וכך משקים את כל הגידולים שבטרסות. זו שיטה המקובלת בארצות רבות בעולם.
מי ייסד את טרסות -"המדרגות" בארץ ישראל[]
אחד האתרים המפורסים ואולי יזכה להכרת אונסקו הוא:"אורכן הכולל של הטרסות באזור בתיר הוא כ-544 ק"מ, והן נבנו בבניית אבן יבשה. הטרסות מתחלקות לאלה שבהן פועלת מערכת השקיה, בדרך כלל סמוך לכפר; ולאלה המרוחקות ממנו ואשר בהן לא הותקנה מערכת השקיה. הטרסות המושקות עדיין שמישות ומטופלות בדרך כלל בידי נשות הכפר המגדלות בהן ירקות ופירות. לעומתן, כ-60% מהטרסות שאינן מושקות אינן נמצאות בשימוש, ונמצאות במצבי הזנחה שונים. בטרסות אלה עובדים בעיקר גברי הכפר המגדלים בהן זית ומעט גפנים. בטרסות נצבו בעבר עצי אלון, אך רובם נכרתו. בטרסות המרוחקות יותר נטעו בתקופת המנדט עצי אשוחית ואורן, ואלה מתפשטים בטרסות הנטושות (הויקיפדיה העברית).
ניר חסון הציג ביום 6 בפברואר 2016 בעיתון "הארץ" תאוריה חדשה בנושא אבותיהם, ולא אבותינו, הם האחראים לנוף הירושלמי - הממלוכים: מחקר חדש מגלה כי רוב הטרסות החקלאיות בהרי ירושלים הוקמו ב—400 השנים האחרונות על ידי פלחים ערבים
הנה תגובה בעיתון הארץ - כארכיאולוג חקרתי את נוף עמק רפאים וכמה מאתריה הקדומים. ערכתי חפירות בטרסות החקלאיות בעין יעל ובאתר הקדום של א-ראס שמול הגן החיות התנכי. בשני האתרים נמצאו טרסות חקלאיות הקשורות למבנים מימי בית ראשון. זאת עובדה לא השערה. בקירות המדרגות החקלאיות נראים תיקונים רבים שנעשו לאורך הזמן הרב של השימוש החקלאי. בדיקה של חול סודני שנמצא בקרקעית טרסות אין בה כל שייכות לתאריך בנייתם. שאלו חקלאי ותקבלו תשובה: בקיץ האדמה מתיבשת ונוצרים סדקים, כאשר נושבת רוח החול הנישא בו, גם מסודן הרחוקה, שוקע בסדקים. בבוא החורף המים נושאים את גרגירי החול עד לתשתית הטרסה. כן החול הזה שייך למאות השנים החרונות, לא לתקופת בניית הטרסה. הטעות הזו היא פרי עבודתם של מדענים החוקרים רכיב אחד מהקונטקס הכולל. נוף הרי יהודה כולל אלפי מדרגות חקלאיות שהיו בשימוש, לפחות, מימי בית ראשון, הטרסות נהרסו ונבנו מחדש בתקופה הלניסטית, הרומית והביזנטית והמשיכו לשמש גם את החלקאים הערבים עד מלחמת השיחרור. היישוב החקלאי הערבי של ימי הביניים כלל עשרות משפחות בלבד. החקלאים תיקנו מספר קטן של מדרגות עתיקות ומהן התקיימו וגם פרנסו את תושבי העיר ירושלים. כפי שצויין במאמר "נוסעים שהגיעו לארץ הקודש במאה ה–19 ועוד קודם לכן, מתארים טרסות קדומות הרוסות ונטושות והרי טרשים קרחים לא מעובדים". היישוב מסביב לירושלים היה מורכב מיישובים קטנים דלי אוכלוסייה. לכן לא סביר להניח שהם אלה שבנו את אלפי הטרסות שבולטות בנוף. צורם במיוחד שם המאמר "אבותיהם ולא אבותינו הם האחראים לנוף הירושלמי" זאת כותרת לא אחראית ומגמתית של מחפש כותרת סנסציונית שאין בא כל קשר לעובדות. גרשון אדלשטיין 23:4
המתנחלים המקראיים שינו את נופי הארץ. טרסות עתיקות בהרי ירושלים. צילום: Dror Feitelson CC S.A. 2.5
מנשה הראל: חקלאות המדרגות בהר ובמדבר - טכנולוגיה זו הומצאה ﬠל-ידי עם ישראל לראשונה בתולדות הארץ והמזרח-התיכון הקדום. בני ישראל שהתנחלו כחלוצים בהרי הארץ ובמדברותיה, ﬠיזקו את סלעיהם, ﬠקרו את יﬠרותיהם ובנו בהם את מדרגותיהם בהמציאם שלושה סוגים של ﬠבודת אדמה; בהר הגשום בגידול בﬠל של ﬠצי פרי מזמרת הארץ, כנזכר במשל הכרם של ישﬠיהו ה' 2-1: "... כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן. וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ, וְגַם-יֶקֶב חָצֵב בּוֹ׳׳. מסתבר, לאור מחקרו של ד"ר צבי רון, ש-56 אחוזים מהרי ירושלים (245 קמ"ר) מדורגים במדרגות חקלאיות קדומות. במדבר עין גדי, בגידול שלחים, גידלו צמחי בושם ולבונה לקטורת בפולחן בית-המקדש בירושלים (שיה"ש א', 3, 14-12) לצד ﬠצי תמר ואתרוג. במדברות הנגב, בגידול שיטפונות הגשם בנחלים צמחו דגנים, קטניות וירקות ומﬠט גפנים, מהצפות משקﬠי החורף.
טכנולוגיות מקוריות אלה חוללו תמורה בהתיישבות הכנﬠנית בארץ, כאשר בני ישראל שﬠיקר מלאכתם היתה מרﬠה צאן ﬠד התנחלותם בארץ ישראל ההררית, כרתו ברית ﬠם אדמת הארץ הטרשית והשוממה מאדם, כנזכר בספר ישﬠיהו: "וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם, לְהָקִים אֶרֶץ, לְהַנְחִיל נְחָלוֹת שֹׁמֵמוֹת" (מ"ט 8). לכן האומה הישראלית מגדלת המקנה ומﬠבדת האדמה נמנית ﬠל-ידי נביאנו ﬠמוס ﬠם "מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה" (ﬠמוס ג' 2). וﬠל ﬠוזיהו מלך יהודה חובק חיק אדמת הקודש נאמר " וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים – כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל – כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה" (דבה"ב כ"ו 10).
בירוא היﬠר בהר וﬠקירת סלﬠים בכלי ברזל הביאו לפיתוח החרושת ולהקמת איגודים מקצוﬠיים של חרשי ﬠץ, מתכת ואבן.
מהויקיפדיה[]
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
טרסות מהרי ירושלים צילם:משתמש:כיכר השבת ויקיפדיה
טֶרָסָה, או "מדרגה חקלאית", היא שיטה לעיבוד חקלאי של קרקע בצלעי הרים וגבעות.
לצורת חקלאות זו סיבות אחדות.
- אוכלוסיות מהגרות שהגיעו לאזורים מיושבים גילו כי אדמות העמקים והמישורים כבר מעובדות על ידי התושבים המקומיים ולכן נאלצו לעלות במעלה ההר.
- אוכלוסייה שחיפשה מקום קל להגנה עלתה אל ההרים, ונאלצה להתאים עצמה לחקלאות הררית.
במדרונות הרים תלולים, הקרקע עלולה להיסחף מטה עם מי הגשמים. במטרה למנוע את הסחף, באזורים הרריים רבים ברחבי העולם בנו התושבים שורות של מדרגות בהר. הם סיקלו אבנים מהמדרון והשתמשו בהן כדי ליצור שורות של מדרגות בבניה יבשה. הבניה היבשה מאבני גוויל הייתה זולה במיוחד וכן אפשרה את חילחול המים ברווחים שבין האבנים. אי הצטברות מים חשובה כדי למנוע את התמוטטות המדרגה. את הגידולים החקלאיים פורסים על פי קווי גובה טופוגרפי ושיפוע הקרקע. בהתאם לאפשרות להכניס מיכון או בעלי חיים לחלקה ולרוב ינצלו את המדרגות עד המקום בו ניתן לבצע עיבוד חקלאי לגידולים עוצרי סחף (גידולי שורש ועצי פרי) . המרחב שמעל שטח העיבוד ישמש למרעה.
לרוב, החקלאים מעבדים את חלקות האדמה הקטנות שהתקבלו בעבודת ידיים אם כי יש מקומות בעולם בהם נעשה שימוש בבהמות משק לצורך עיבוד זה..
בשל צורת בנייתה, מדרגה חקלאית יכולה להשתמר זמן ארוך ללא תחזוקה שלה. כך, במקומות רבים בהרי ישראל קיימים עד היום שרידי מדרגות חקלאיות.
אתר: ביתר[]
אחד האתרים המפורסים ואולי יזכה להכרת אונסקו הוא:"אורכן הכולל של הטרסות באזור בתיר הוא כ-544 ק"מ, והן נבנו בבניית אבן יבשה. הטרסות מתחלקות לאלה שבהן פועלת מערכת השקיה, בדרך כלל סמוך לכפר; ולאלה המרוחקות ממנו ואשר בהן לא הותקנה מערכת השקיה. הטרסות המושקות עדיין שמישות ומטופלות בדרך כלל בידי נשות הכפר המגדלות בהן ירקות ופירות. לעומתן, כ-60% מהטרסות שאינן מושקות אינן נמצאות בשימוש, ונמצאות במצבי הזנחה שונים. בטרסות אלה עובדים בעיקר גברי הכפר המגדלים בהן זית ומעט גפנים. בטרסות נצבו בעבר עצי אלון, אך רובם נכרתו. בטרסות המרוחקות יותר נטעו בתקופת המנדט עצי אשוחית ואורן, ואלה מתפשטים בטרסות הנטושות (הויקיפדיה העברית).
קישורים חיצוניים[]
- על טראסות באזור מעיינות הסַטָּף, סמוך לירושלים, באתר של מושב אבן ספיר
- על הסטף, בו ניתן לראות שחזור של חקלאות הררית, באתר קרן קיימת לישראל