יבלית בנחלים

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית


יבלית או יבלית מצויה (שם מדעי: Cynodon dactylon) הינה עשב בר רב שנתי בן למשפחת הדגניים.

תאור הצמח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ליבלית קני שורש מסועפים, המעמיקים עד מטר ויותר באדמה. קני שורש אלה זוחלים ומתפשטים וממפרקיהם יוצאים שורשים כלפי מטה וניצנים כלפי מעלה. מאלה מתפתחים עלים צרים, קצרים ושטוחים ותפרחות מאוצבעות. היבלית מעדיפה אקלים חם ובחורף כל חלקיה העל-קרקעיים נצרבים מהקור ומתייבשים. היבלית מתרבה הן על ידי זרעים והן על ידי קני שורש, המתפשטים מתחת לפני הקרקע ועל כן נחשבת ל"עשב שוטה". צמח זה הוא בעל יכולת שרידה גבוהה והדברתו קשה ביותר.

היבלית מתפתחת בארץ בכל סוגי הקרקעות, באדמות כבדות וכן בקרקעות לס. מאחר שהיבלית גדלה גם בקרקע חולית, שורשיה מייצבים אותה ומאפשרים קליטת צמחים נוספים בעקבותיה.

שימושים[עריכה | עריכת קוד מקור]

היבלית במשנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

היבלית מוזכרת במשנה כצמח שהפיקו ממנו דבק לצורך הדבקת כדי יין: "יבלית שטופלין בה את הפיטסין" (כלים ג', ו'). ייתכן כי היבלית המצויה היא צמח אחר, מאחר שלא ידוע על הפקת דבק מהיבלית המצויה. היבלית המשנאית מזוהה (לפי אפרים הראובני) עם עירית גדולה, שמשורשיה מפיקים תרופה ליבלות קשות וייתכן כי כונתה יבלית. כמו כן ידוע שמפיקים משורשי העירית דבק.

על עבודת ה"בחר"[עריכה | עריכת קוד מקור]

"סיפר חרל"פ: "תפקיד שר העשרה היה לדאוג להעשרה שלו בכל, דאגה לעבודה, להשכלה, לחינוך וללימוד העבודה. הוא היה מוליכם כל בוקר לעבודה, בשירה וברינה, מכניסם לשורות העבודה בשדה, על פי רוב בעבודת ה"בחר" לעקירת יבלית, וברגעי המנוחה מן העבודה, היו מספרים לעולה החדש על ענייני ישוב א"י, מחזקים ומעודדים אותו, לפנות ערב שבים הביתה בשירה וברינה, השר הולך לפניהם, וכולם אחריו...". תולדות רחובות

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.