קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
יבנה שוכנת בשפלת החוף, כחמישה קילומטרים מחוף הים התיכון, על גבולם המזרחי של חולות יבנה. היא נמצאת בין: המושב בן זכאי השוכן בתחומי המועצה האזורית חבל יבנה - בדרום, אשדוד - בדרום מערב, גן רווה וכפר הנגיד - בצפון, וגאליה בית גמליאל ורחובות - במזרח. יבנה הוכרזה כעיר בשנת 1986, שטחה הוא 10.7 קמ"ר, ובסוף 2011 התגוררו בה 33,333 תושבים.

לקריאת הערך במלואו הקש :יבנה קישור לויקיפדיה


קבר יוחנן בן זכאי[עריכה | עריכת קוד מקור]

קבר יוחנן בן-זכאי - 1980

שמה של יבנה הלך לפניה מאז שרבן יוחנן בן זכאי, גדול הרבנים בדורו, עבר אליה מירושלים וחידש בה את הסנהדרין ואת מוסד הנשיאים, לאחר חורבן ירושלים בידי הרומאים. פעולה זו נעשתה כדי להמשיך את החיים ברוח היהדות גם לאחר חורבן בית המקדש.

מסופר שלאחר שהושמה ירושלים במצור על ידי הרומאים, רצה רבן יוחנן בן זכאי לפגוש את אספסיינוס, שליט רומא. הוא נכנס לארון קבורה ותלמידיו נשאוהו לשערי העיר, כביכול כדי לקבור אותו מחוץ לה. השומרים הרומאים רצו לדקור את ארון הקבורה כדי לוודא שבתוכו מונחת גופה, אך תלמידיו הזהירו את השומרים, שאם יעשו כך יחללו את כבוד המת ויעוררו את חמת היהודים. כך הצליח רבי יוחנן לצאת מעבר לחומות ולשוחח עם אספסיינוס. השליט, שהתרשם מאוד מאישיותו של רבי יוחנן, הציע למלא את בקשתו ורבן יוחנן ביקש שלושה דברים, שאחד מהם: "תן לי יבנה וחכמיה".

בתלמוד נאמר

Cquote2.svg חזי לי תקנתא לדידי - שיניחוני לצאת מן העיר: נקוט נפשך בקצירי - החזק עצמך כחולה הוציא קול שאתה חולה: לישיילו בך - כמו שאתה גוסס: ואייתי מידי סריא - דבר מסריח כגון נבילה: ואגני גבך - והשכב במטתך עמך שיאמרו מת הוא ומסריח כבר: וליעיילו בך תלמידך - יכנסו תחת רגלי מטתך לשאת ולא יניחו אחרים לשאת דאינון ידעין דחייא קליל ממיתה: בעו - הנך בריוני: למדקריה - ברמחים שמא מערים הוא: אמר להו - אבא סקרא: יאמרו - הרומיים עליכם שאפילו רבן דקרו: למידחפיה - אולי יצעק: דלאו מלכא אנא - והתעללת בי:מסכת גיטין, נ"ו Cquote1.svg


הסנהדרין ישב ביבנה כשבעים שנה. רבן יוחנן בן זכאי היה נשיאה הראשון, ורבן גמליאל דיבנה ירש אותו. לפי המסורת היהודית, רבן גמליאל נקבר ביבנה בגן הסנהדרין, לאחר מרד בר כוכבא עברה הסנהדרין צפונה, לאושא, ויבנה ירדה מגדולתה.

תל יבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תל יבנה שוכן בדרומה של העיר. התל הוא אחד התילים הבולטים במישור החוף, ונשקפת ממנו תצפית פנורמית אל הרי יהודה]במזרח, הים התיכון במערב וראשון לציון וחולון בצפון. שטחו של התל הוא כ-155 דונם. המקום לא נחקר באופן מסודר.

בתקופה הצלבנית שכנה כנסייה גדולה על התל, ועם כיבוש העיר על ידי הממלוכים ב-1244, היא הפכה למסגד שכונה "המסגד הגדול" (אל ג'מעה אל כבירה). כמאה שנים לאחר מכן הקימו הממלוכים מינרה בצמוד למסגד, וזהו הממצא הבולט ביותר בתל עד היום. בצידו הצפוני של המינרה חקוקה כתובת הקדשה לאמור:

"בשם אללה הרחמן והרחום, ציווה לבנות את המגדל המבורך הזה הוד מעלתו הסולטאן המלומד והאמיר הגדול א-סייאפי בשתאך א-נאצרי בראשית חודש רביע שנת שבע מאות שלושים ושמונה".[1]

התאריך בכתובת מקביל לשנת 1337. המסגד עצמו פוצץ בהוראת אלוף פיקוד דרום משה דיין. במחצית הראשונה של שנת 2010 שופץ המינרה על ידי עיריית יבנה ורשות העתיקות, בעלות של 417,000 ש"ח. העבודות כללו שימור וייצוב הנדסי, השלמת אבנים חסרות, הסרת כתובות גרפיטי והתקנת תאורה.

תמונות משנת 1980

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל יבנה וויקישיתוף

הגשר הממלוכי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגשר - 1980

הגשר הממלוכי (המכונה גם הגשר הקופץ) הממוקם למרגלות תל יבנה נבנה במאה ה-13 לספירה, על ידי מושל ממלוכי בשם ביבראס. בתקופה דרך הדואר הממלוכית הייתה הדרך הייתה הדרך הגדולה ממצרים לסוריה והגשר נבנה על מנת להקל על תנועת השיירות העוברות בדרך זו.

הגשר הממלוכי היה פעיל למעלה מ-650 שנה. הגשר בנוי משלוש קשתות, כשהאמצעית רחבה וגבוהה יותר משתי האחרות.

בעבר עבר עליו כביש יבנה-רחובות. כיום נבנה שם גשר חדש והגשר הממלוכי משמש להולכי רגל ומהוה חלק מגן סמוך.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.