Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

בית הכנסת של קהילת האבאיודאיה בגבעת נבוגויה, ליד העיר מבאלה, אוגנדה - צולם על ידי ארז נמרוד כהן

דגל בתוך בית הכנסת של האבאיודאייה, משלב מגן דוד עם "עגור הכתר, סמלה של אוגנדה צילם:Amnon Shavit

אָבַּאיוּדָאיה (Abayudaya) ("בני יהודה", בשפת הלוגנדה, מקביל במשמעות ל"בני ישראל"[1]) הם קהילה במזרח אוגנדה שממלאת אחר מנהגי הדת היהודית ומהווה את חלקה הגדול של יהדות אוגנדה. הקשר בין האבאיודאיה לבין העם היהודי אינו אתני, אלא אימוץ הפרקטיקה הדתית של היהדות. כיום, הקהילה מוכרת כיהודית על ידי רבנים מהיהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, אך לא מהזרם האורתודוקסי.

בעבר הגיע גודל האוכלוסייה ל-3,000 איש, אך בעקבות הרדיפות בתקופת שלטונו של אידי אמין הצטמצמה אוכלוסייתם ל-750. שפותיהם הן הלוגנדה, לוגוורה, לוסוגה ואנגלית, אם כי יש בהם שלמדו את השפה העברית.

מבחינת השתייכות אתנית, רוב הקהילה היא מבני הבגוורה, מלבד יהודי הכפר מגאדה במחוז נמוטומבה שמשתייכים לבסוגה. כמו כן יש גם אחדים שמוצאם מבני הבגנדה וממערב אוגנדה.

הקהילה נוסדה על ידי סמיי קאקונגולו, שליט אוגנדי מקומי, שהמיר את דתו לנצרות במחשבה שהמעשה יוביל לכך שהבריטים יאפשרו לו לשלוט בשטחים שכבש.

"בני יהודה" - באוגנדה[]

(אקטואליה - ממוסף השבת של מקור ראשון)

בית הכנסת של קהילת האבאיודאיה בגבעת נבוגויה, ליד העיר מבאלה, אוגנדה - צולם על ידי ארז נמרוד כהן

דגל בתוך בית הכנסת של האבאיודאייה, משלב מגן דוד עם "עגור הכתר, סמלה של אוגנדה צילם:Amnon Shavit

ארי צבי זיבוטופסקי וארי גרינספאן נוהגים לסייר בקהילות יהודיות נדחות. בין השאר הם הגיעו לאוגנדה ומצאו שם את אָבַּאיוּדָאיה (Abayudaya) ("בני יהודה", בשפת הלוגנדה, מקביל במשמעות ל"בני ישראל".

התיירים כתבו במוסף השבת של מקור ראשון על אוגנדה הקשר היהודי והביאו את סיפור יצירת הקהילה:
הסיפור המדויק המתאר מדוע החליטו בני שבט אבאיודיה לקבל עליהם את היהדות אבד במסורת העוברת בעל פה בשבט האפריקני, אך נראה שזהו סיפור הכוזרי של המאה העשרים. גיבור הסיפור ומייסד שבט אבאיודיה היה סמיי קאקונגולו Semei Kakungulu), 1869-1928), לוחם ומדינאי משבט בַּגַנְדַה (Baganda). במשך שנים רבות הוא זכה לתמיכת הבריטים ובתמורה סייע להם בדיכוי שבטים אחרים. בשנות ה-80 של המאה ה-19 הוא המיר את דתו לנצרות בעזרת מיסיונר פרוטסטנטי שלימד אותו לקרוא בתנ"ך בסווהילית. מבחינה דתית ופוליטית הוא המשיך להתפתח. בשנת 1913 הוא הפך ל-Malakite Christian, והצטרף לקבוצה שכללה כמה היבטים יהודיים. הבריטים החלו להגביל את מעגל ההשפעה שלו וב-1917 הוא עבר לאזור מבלה, במורדות המערביים של הר אלגון. שם, ב-1919 הקים קבוצה דתית משלו. הגרסה הדרמטית של הסיפור טוענת כי הוא הבין בסופו של דבר את מידת מופרכותה של הנצרות, קרע את חלקו השני של התנ"ך שלהם, ואימץ את היהדות עבורו ועבור מאמיניו, אשר מנו בתחילה מעל 3,000 בני אדם.

על הקשר עם יהודי המקום - הם סיפרו:"בשנות ה-30 וה-40 של המאה העשרים החלה להתפתח באוגנדה קהילה של יהודים יוצאי אירופה. מעולם לא היה במקום בית כנסת או רב, אך כנראה שהיה בית קברות יהודי קטן. המושל הבריטי של אוגנדה היה היהודי סר אנדרו כהן ועד שנות ה-50 כללה הקהילה כעשרים משפחות. מצאנו תיעוד בארכיון של הקהילה העברית של ניירובי (Nairobi Hebrew Congregation) לכך שהקהילה האוגנדית הקטנה הזמינה מצות מניירובי כל שנה. במהלך שנים אלו אנשי הקשר היהודים העיקריים עם בני אבאיודיה היו ויקטור פרנקו, מהנדס חשמל שגר בקמפלה, ומוריס לויטן, סוחר יהודי. עד לשנות ה-60 של המאה הקודמת, נציגות ישראלית קטנה בנתה שם בתים וכבישים ואף נטלה חלק בבניית נמל התעופה של אנטבה.

וכן תיאור של חתונה - התחנה הבאה הייתה בית הכנסת, על מנת לערוך חתונה בסגנון יהודי. במבלה, אנוש אסף 5 טבעות עבור חמישה זוגות שיינשאו בחתונה בסגנון יהודי. מרביתם, ובכללם אנוש שלו יש כבר ארבעה ילדים קטנים, נישאו בחתונה אזרחית לפני שנים רבות. החתונות התקיימו בבית הכנסת הקטן והמטופח הממוקם לצד קיר הלבנים הבנוי למחצה של בית הכנסת הגדול העתיד להיות מוקם שם. בני האבאיודיה ידעו את העקרונות המנחים של מרכיבי החתונה היהודית, ואנו השלמנו את השאר. הם ידעו, למשל, על מרכזיותה של הכלה: החתנים הגיעו לבושים בבגדי היום-יום שלהם, כאשר כל קהל הנאספים המתין לכלות שהיו בביתן, מתגנדרות בבגדים מהודרים יותר מאלו שיכולנו להעלות על דעתנו.

הטקס החל בברכה על היין הכשר שהבאנו מהארץ. אחר כך חזר אנוש על ברכת הקידושין והטבעות נמסרו לכלות. אז שברו החתנים כוס זכוכית לקול שירת "אם אשכחך". שבירת הכוס הייתה חשובה להם. אנו שוכחים כי היא נובעת מערכה של הזכוכית בעבר ומהכאב הכלכלי הכרוך בשבירתה. כך היה במקרה זה. "יהודי מארצות הברית תרם לנו כסף על מנת לקנות כוס לחתונה", סיפר אנוש. שאלנו אם יש להם שיר חתונה מסורתי, ובמנגינה ובמקצב אפריקניים קלאסיים הם שרו ורקדו למילים מתהילים בעברית ובשפת הילידים.

ולסיכום - האווירה הדתית בכפר הייתה מעוררת השראה. קירות בית הכנסת היו מוקפים בשורות של סידורים וחומשים ובארון הקודש היו מונחים ארבעה ספרי תורה. קיים גם בית מדרש נפרד בעל ספרייה מרשימה הכוללת ש"ס "ארטסקרול", כשמאחור נמצא משרדו של סיזומו בנוסף לאתר מאוד יוצא דופן – כיור עם מים זורמים ושירותים עם הדחת מים. התרשמנו מאוד לראות כרכי גמרא ומקראות גדולות על שולחנו. בקרבת מקום נמצאים גם בית ספר תיכון יהודי וכן חנות מכולת בשם "שלום". בנוסף, נתקלנו באחד הסטודנטים שלומד עם סיזומו והוא הותיר עלינו רושם חיובי באופן יוצא מן הכלל.

בני האבאיודיה נמצאים כעת על המפה היהודית כשם שלא היו מעולם. ישנם ארגונים בארצות הברית ובדרום אפריקה המסייעים להם הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רוחנית. הם מודעים היטב לשורשיהם הלא יהודיים, אך נראה שהם כנים ונכספים לחיות חיים יהודיים אמיתיים. כשנפרדנו מהאחיין בן ה-94 של ראש השבט, סמי קאקונגולו, הוא הביט בנו בכובד ראש והורה לנו לשבת לרגע. אלו היו מילותיו: "אני יודע שהוראותיו של דודי היו נכונות. הוא אמר לנו כי אף על פי שאתם רק בני אדם שחורים באפריקה, יבואו זמנים והאדם הלבן מארץ ישראל יבוא וילמד אתכם את דרך היהדות". נקווה כולנו שביכולתנו לעזור לשבט אפריקני קטן ונשכח זה.

היסטוריה[]

בשנת 1880 המיר סמיי קאקונגולו את דתו לנצרות בעזרת מטיפים בריטיים. הוא חשב כי על ידי אימוצה של הדת יאפשרו לו הבריטים לשלוט בשטחים שכבש עבורם במזרח אוגנדה של היום.

ב-1913 כאשר הבריטים לא העניקו לו את שטחי מזרח אוגנדה, כעס קאקונגולו ובהתרסה התנתק מהדת הנוצרית. הוא הצטרף לכת הבאמאלכי המשלבת בין הברית החדשה לתנ"ך.

ב-1919 הקים קאקונגולו קהילה יהודית משלו והעביר את משפחתו ברית מילה, אך עדיין שמר על מנהגים נוצרים מסוימים.

ב-1922 כתב קאקונגולו ספר תפילה אשר ערבב את הברית החדשה והישנה (התנ"ך). הספר מדגיש עד כמה התרחק קאקונגולו מהנצרות והתקרב אל היהדות. בספר ישנם חוקים ותפילות בלוגנדה והוא מיועד לשמש את חברי הקהילה.

בשנת 1926 נפגש קאקונגולו עם מנהיגים יהודים דתיים קונסרבטיביים והם העבירוהו גיור. יוסף, האדם העיקרי שלימד את המלך על היהדות, לימד אותו ברכות ומנהגים יהודיים, והעניק לקהילה ספר תורה גדול בעברית ובאנגלית. לאחר שיחותיו עם יוסף החליט קאקונגולו שיש להסיר את שמו של ישו מספר התפילה והורה על מחיקת שמו, הוא עשה זאת על מנת למנוע בלבול אצל אנשי הקהילה הפשוטים. מאז החלה הקהילה המגויירת לחיות חיים יהודיים לכל דבר.

קאקונגולו המלך החל ללכת לבוש טלית, מורי ביה"ס, אותו הקים המלך, החלו לחבוש כיפות והקהילה הפסיקה להטביל את הילדים. יוסף לימד את הקהילה שחיטה יהודית כשרה, ואלו פסקו לאכול בשר שלא נשחט על ידי הקהילה. בנוסף, אכלו אנשי הקהילה אוכל כשר בלבד, לא בשר חזיר ולא ערבוב של בשר וחלב. הקהילה בחרה לקרוא ולחיות על-פי החודשים העבריים וכן לחגוג את כל חגי ישראל, בסוכות בנו סוכות וחיו בהן, בפסח שמרו ולא אכלו חמץ, בשבועות מכרו את הבציר הראשוני ואת הכסף השקיעו בבית הכנסת. ביום כיפור יש הקפדה על שמירת הצום.

קאקונגולו המלך לא כפה את היהדות על נתיניו, אך ניסה להניעם לעבר האמונה היהודית. הוא נהנה מדרשות ותפילות בבית הכנסת והסברת הדת היהודית.

ב-1928 נפטר קאקונגולו במבאלה, הקהילה מנתה אז כ-2,000 איש. מאז מותו ועד 1986 המשיכה הקהילה לחיות על פי דרכו של קאקונגולו: מנהיגים מעורבים, חילוניים, דתיים ומורי הקהילה. המנהיג החילוני אחראי על כל הקשור לפן החילוני שבקהילה, המנהיג הדתי הוא בעל ההחלטה וה"וטו" על כל נושאי הדת (בעיות הקשורות בדת נפתרו ברוח התנ"כית), והוא משמש גם כמוהל ונקרא "לויט" או "קאבונה" (בלוגנדה משמעות המילה היא "כהן").

משום שקאקונגולו לא הסדיר בבהירות את המבנה הארגוני, פעמים רבות גלשו המנהיגים מתחום שיפוטם ונכנסו למריבות. על רקע מאבקי הכוח על השליטה בקהילה החלה קריעה של הקהילה לשניים. קריעה זו הביאה לשינויים וערעורים בדת המנהיגים, והיו אף כאלה שחשבו על חזרה לנצרות. הפיצול נמשך עד 1962, אז הגיע אריה עודד לבקר את הקהילה. לאחר שסיפרו לו על הפיצול הוא ארגן פגישת פיוס, ולאחר השיחות נמצאה פשרה וחיי הקהילה חזרו למסלולם. במשך שנים חיו האבאיודיה בניתוק מוחלט מהעולם היהודי העולמי. בשנות ה-70, בתקופת שלטונו של אידי אמין, רבים הוכרחו להמיר את דתם. בסוף כהונתו עמד מספר חברי הקהילה על מספר זעום של כ-750 חברים.

חיי הקהילה[]

מרכז הקהילה הינו על גבעת נאבוגויה, שם נבנה בית כנסת גדול ובית ספר. בבית הכנסת נפגשת הקהילה היהודית בשבתות וחגים, לתפילות גדולות בהן שרים חלקים מהתנ"ך ובין הבתים מקריאים קטעים שונים הקשורים בתפילה. לתפילה בבית הכנסת יש אווירה מיוחדת, במהלך השבוע מתפללים האבאיודיה בבית, וההגעה לבית הכנסת הינה בלבוש מיוחד. הגיור הוא נושא חשוב בקהילת האבאיודיה, והוא נעשה על ידי מנהיגי הקהילה. אדם שבוחר להתגייר לומד אצל מורי הקהילה את החוקים המנהגים והתרבות היהודית, וכשהמורים מרגישים כי הוא מוכן ובעל הרצון האמיתי להתגייר הוא עובר טקס השבעה ליהדות, מקבל שם תנ"כי, ובמידת הצורך עובר ברית מילה. הקהילה הקפידה מאוד על נישואים אך ורק בתוך הקהילה. אלו שבחרו להתחתן מחוצה לה, ובני זוגם בחרו שלא להתגייר, לא יוכרו כיהודים. פניית הנשים והגברים אל מחוץ לקהילה, לאחר שנגמרו הזיווגים האפשריים והמתאימים בתוך הקהילה, הביאה להצטמצמות הקהילה.

הקהילה היום[]

כיום מונה קהילת האבאיודיה כאלף חברים. בני הקהילה אמנם אינם מוכרים כיהודים על ידי הרבנות הראשית; אך מוכרים על ידי היהדות הקונסרבטיבית, שהיא הזרם היהודי הגדול בקרב יהדות ארצות הברית, וכן על ידי גופים חילוניים בישראל. ב-25 ביולי 2008 הקימה התנועה הקונסרבטיבית ישיבה בעיר מבאלה, בה מתקיימים שיעורי תורה, משנה ותלמוד.[2]

הקהילה יושבת באזור מבאלה ופאליסה והמרכז הקהילתי עודנו קיים ועובד בגבעת נאבוגויה. קיימים בתי כנסת נוספים בכפרים נמניוני, נסניי ופוטי (הקרובים למבאלה) ובמגאדה (כפר שנמצא במחוז נמוטומבה במרחק של כ-70 ק"מ ממבאלה). על פי רוב, יהודי הכפר פוטי מעוניינים בגיור אורתודוקסי ומתבדלים במידה מה משאר הקהילה כאשר הם נמצאים בקשר עם רבנות דרום אפריקה.

התחזקות הקשר היהודי המערבי הביא לפיתוח הקהילה בדרכים רבות, הם החלו מייצאים קפה לארצות הברית והוציאו לאור תקליט מוזיקה אפריקאית-יהודית-מסורתית, אשר היה מועמד לפרס הגראמי בשנת 2004.

בנוסף לבתי הכנסת, מחזיקה הקהילה במרכז רפואי ("שערי רפואה"), בית ספר יסודי ("הדסה") ובית ספר תיכון ("סמיי קקונגולו"). כל המוסדות הללו פתוחים בפני כל תושבי הכפרים.

קשר עם ישראל[]

מטיילים ישראלים רבים מגיעים לקהילה היהודית באוגנדה ושוהים אצלם, בעיקר בחגים. תנועת ההתנדבות ברית עולם מארגנת מדי שנה משלחות סטודנטים אשר מעבירות אחד מן החגים בקרב האבאיודאיה. נוסף על כך, רב הקהילה ישראל גרשום הגיע לירושלים ללימודי תורה בשנת 2006 ולאחר מכן המשיך ללימודים בארצות הברית.

קשר עם שאר יהודי אוגנדה[]

הזיקה בין רוב הישראלים המתגוררים באוגנדה (כמה עשרות) לבין האבאיודייה היא דלה ביותר. הדבר נובע אצל חלקם מחוסר עניין בענייני דת בכלל, ואצל אחרים מזלזול בזהותם היהודית. חלק מן היהודים הלא-ישראלים החיים באוגנדה (כמה עשרות ממוצא אמריקאי, דרום אפריקאי ואחר) מבקר בבית הכנסת של הקהילה.

קשר עם התפוצות[]

בני האבאיודאיה נתמכים בעיקר על ידי הארגון האמריקאי הקונסרבטיבי "כולנו" אשר מממן את לימודיהם של ילדי הקהילה ומאפשר לקהילה לשמור על רמה גבוהה של ידע ושל תברואה באזור מחייתם.

לקריאה נוספת[]

  • עודד, אריה. יהדות בתוככי אפריקה, ירושלים - האגודה לידידות ישראל-אפריקה. 2003. ISBN 9659046413.

קישורים חיצוניים[]

דורית סגל, מכתבים מאפריקה: השבט היהודי האבוד, באתר nrg מעריב, 12 בינואר 2009

הערות שוליים[]

  1. עם הבדל מהותי: נהוג להניח של"בני ישראל" מהודו יש שורשים בישראל.
  2. שלמה שמיר, ‏גם באפריקה לומדים תורה, באתר הארץ, יולי 2008

תבנית:יהדות אפריקה

Advertisement