יהדות אלגרו

רחוב היהודים Carrero dels Hebreus במפת העיר הרחוב מופיע בשם :vicolo bertoloti

רחוב היהודים - הסימטה

כניסה לבית מפואר ברחוב via sant'erasmo - ארמון קארקאסונה

יהדות אלגרו זכתה לפריחה מיוחדת במחצית השנייה של המאה ה-14. בית כנסת נבנה בעיר בשנת 1381, והורחב בשנת 1438. בית קברות היה קיים כבר בשנת 1383, והוא הוגדל בשנת 1435. בשנת 1390 הגיע לעיר הרופא וחכם הקבלה יהודה בן דוד מהעיא מרסיי שבצרפת. הוא נבחר לרבם של יהודי קליארי, ושימש בתפקיד לפחות עד 1408, וכן מונה כשופט לכל יהודי סרדיניה.

במהלך המאה ה-15 עלתה חשיבותם של יהודי העיר, והקהילה אספה 1,600 דוּקָטים לצורך פיתוח המכרות באי. שני יהודים אחרים מימנו את חיזוק חומות העיר בשנת 1423. ב-1467 מונה משה די קרקאסוני על ידי המשנה למלך לממונה הראשי על "בית המשפטים" של העיר. יחד עם אחיו, נינו קרקאסוני, עסק במתן הלוואות ששימשו לבניית אוניות מלחמה ואספקה לצבא. שמואל קרקאסוני ויעקב הכהן היו ראשי הקהילה, ובנו את בית הכנסת הגדול בשנת 1454. לפי סברה אחת בני משפחת קרקאסוני, אשר לא רצו לאבד את ממונם, המירו את דתם עת גורשו יהודי סרדיניה ב-1492.

אחת הסימטאות היוצאות מרחוב ארזמוס, מול הקתדרלה, מכונה בשם "קררו דלס הבראוס ("Carrero' dels Hebreus"), היינו, רחוב היהודים. היום אין בעיר קהילה יהודית.

מהויקיפדיה האיטלקית
Alghero fu sede, insieme a Cagliari, della più ricca e importante comunità ebraica della Sardegna.

Nel XIV e XV secolo gli ebrei di Alghero godettero di ampie libertà e contribuirono in modo decisivo, specie grazie della potente famiglia dei Carcassona, allo sviluppo economico e culturale della città.

Nel porto rimane l'imponente Torre degli ebrei, costruita dagli ebrei locali su finanziamenti giunti da Cagliari. La sinagoga e il cimitero risalgono rispettivamente al 1381 e al 1383 e furono ampliati nel secolo successivo. La ricchezza e il prestigio che per secoli avevano garantito agli ebrei algheresi l'immunità da innumerevoli disposizioni antiebraiche, nulla valsero però di fronte al decreto generale di espulsione del 1492. Ad Alghero rimasero solo i Carcassona che preferirono la conversione all'esilio

Palazzo Carcassone

ראו ערך מורחב:ארמון קארקאסונה

הארמון - עוד תמונות מטה

Palazzo Carcassone הוא בנין מגורים. נבנה לקראת סוף המאה ה-15 ברובע היהודי של העיר והיא מושה של משפחת Carcassone הידועה. המשפחה, אשר היה שר האוצר בעת הכרזת הגישור של היהודים מהאי. הוא החליט להתנצרות ונשאר בעיר. בין מסמכי העיר נמצאנ כתובה של אחד מבניו (אולי קודם ההתנצרות). חןקרת איטלקית מצאה כי לא נותרו בעיר צאצאים למשפחה.

כנראה השריד היהודי היחידי בעיר. היום ממוקמת באתר מסעדת יוקרה

על המבנה - שער הכניסה בנוי מאבנים בצורת מניפה קטלאנית

ועוד מקור - Di origini ebraiche come molti dei residenti di un tempo di questa parte dell'antica Alghero, i Carcassona edificarono nel 1400 lo stabile nell'attuale via sant'Erasmo, proprio di fronte all'unica piazzetta che si apre su questa strada ed in quello che era "il quartiere degli ebrei".

Il ghetto era ricompreso tra la piazza Duomo ed i bastioni Marco Polo, Pigafetta e Magellano, disponeva di un proprio cimitero e di una sinagoga di discrete dimensioni, ospitata dove oggi sorge la piazzetta Santa Croce, così chiamata perché dopo la cacciata degli ebrei dal Regno di Aragona (1492) l'edificio di culto ebraico venne convertito in chiesa cattolica, appunto con la dedica alla Santa Croce.

Nell'edificio della famiglia Carcassona, in buona parte convertitasi al cattolicesimo per evitare l'espulsione, spiccano non solo le vistose decorazioni (foto 6), le cornici delle false finestre (foto 7) che racchiudono due archi acuti accostati, accompagnati da lobature piuttosto elaborate, tutto in perfetto stile aragonese, ma anche il grande portale (foto 5) con l'imponente arcata a tutto sesto, oggi ingresso dell'elegante ristorante "Il vicerè".

Nella foto 2 è inoltre rappresentato un interessante dettaglio: si può osservare un blocco di arenaria nel quale è stato scolpito un volto, molto simile a quello presente nella Torre di Garibaldi.

ממוצא יהודי כמו רבים מתושבי העבר של חלק זה של Alghero הישן, קרקסון נבנה בשנת 1400 בבניין הנוכחי באמצעות St ארסמוס, ממש מול הכיכר אחת שפותחת על הכביש הזה ובמה זה היה "השכונה של היהודים."

הגטו נכלל בין כיכר הדואומו וחומות מרקו פולו, מגלן ופיגאפטה, היה בית קברות משלה ובית הכנסת בגדלים בדידים, ארח היום שבו עומד בכיכר סנטה קרוצ'ה, נקראים כך משום שלאחר גירוש היהודים מארצות אראגון (1492) בניין פולחן יהודי הוסב לכנסייה קתולית, רק עם הקדשה לצלב הקדוש.

בבניין של המשפחה קרקסון, הוסב במידה רבה לקתוליות, כדי למנוע גירוש, עומדים לא רק קישוטים ראוותניים (תמונה 6), מסגרות חלונות שווא (תמונה 7) מצרף שתי קשתות פנו, בליווי ולא אונות כל באראגון סגנון המושלם מעובד, אלא גם פורטל הגדול (תמונה 5) עם הקשת העגולה המרשימה, הכניסה של היום של המסעדה האלגנטית "המשנה למלך".

בתמונה 2 הוא גם ייצג פרט מעניין: אתה יכול לראות גוש של אבן חול שבו נחצב פנים, ממש כמו אחד במגדל של גריבלדי.

• המקור

תמונות מהכתבה

גליריית תמונות - 2015

LA JUHARIA DI ALGHERO

"מגדל היהודים" באלגרו

אלג'הרו ג'והריה ב אלג'רו היהודים הגיע כאשר נכבשה העיר על ידי אראגון (1354), בסכסוך עם משפחת דוריה, הגברת של העיר מן המאה השתים עשרה המאוחרות. האראגון מ -1354 דחק ואיפשר את בואם של יהודים מספרד (ספרד), שחלקם היו צבאיים בצבא המלכותי. הקהילה אלגרו היה חשוב בשנים הראשונות של המאה החמש עשרה: בגטו היה בסמוך לחומות העיר מצפון-מערב לעיר, במגדל Castilla, שם הם הקימו בית כנסת (1381) ובית הקברות, אז הם מושטת פנימי עד לכבוש קטע הקיר שהוביל לשער לים והשני לכיוון הסמטה שהובילה "מעוז מיראדור" מאחורי קרמיין היה רחוב שנקרא "Judeos דה לוס". "Fossar iudeorum", מוסמך מ 1381 באזור המרכזי, הועבר לכביש המוביל לים, על היום Sant'Agostino הכנסייה. לאחר 1492 הפך בית הקברות לאזור כרם. משליטיה של אראגון, הקהילה היהודית באלגרו השיגה זכויות רבות ומינויים, הקרקע לבית הכנסת ולבית הקברות. היהודים הגיעו בשנת 1370 ובראשית 1400 מפרובנס (שמות המשפחה בלקייר, דה לונל, קרקסון). אתה יכול לדבר על ממוצע של 30-40 משפחות, כלומר 150/200 יחידות של לאומים שונים (קטלנים, אראגון, מיורקה, הקסטיליאנית, סיציליה וצרפת). בתקופה המפוארת אירח הג'והארי כ -800 יהודים. החברה חולקה חבורה של אנשי מקצוע (אדם הגדולות) ו להקה יותר פופולרי (אדם קטין). החובות היו מקצועות שונים: סוחרים, רופאים, מנתחים, נגרים, סוחרים, בורסקאים, נפחים, אלא גם מזכירות, שליחים, אנשי החצר. בדרך כלל היו להם יחסים טובים עם נוצרים. הם נכים המלך כסף, במיוחד בזמן מלחמה ו היו exonerated על ידי מכס (1335). בשנת 1432 העניק אלפונסו למגנינים זיכיונות, הבטיח להם בית משפט נפרד ופטר אותם מ סיוע הטפה קתולית עשה להמיר אותם. בשנת 1451 הם לא נושאים את "רוטה", הם יכולים להיות משרתים נוצריים במשך שנה אחת ויום אחד. בשנייה. XV יהודים רבים נסעו בלוגודורו, על הגיאוגרפיה של סורס וג'ייב. בכפר בורוטה היו להם בתים או חנויות, הם ניהלו עבודות אמנות ואלמוגים. ב -26 באוגוסט, 1410, סטפנו, הגמון סובלני של הבישופות כי, אסר נוצרים, נידוי, להתמודד עם יהודים, אבל נראה כבר נענה. היהודים אלגרו הנסחרות עם ספרד ב 1360 ו הוקם מגדל (עם לוחית מצורפת לציון), בעזרת הכספי של היהודים caralitani .בשנת 1370 המלך פטור אותם ממסים למשך שנים. ב -1454, הודות לשתי המזכירות, סמואל קרקסונה ויעקב כהן, הניחו את המעיל על דלת בית הכנסת. יש להם משרדים ציבוריים רבים. המשפחה החשובה ביותר של העיר היתה זה של Carcassonne אשר במשך חמש מאות היה מובחן, קבלת honours ומשימות. הצו של 1492 אשר החליט על גירוש יהודים מכל המושבות הספרדיות, משוללי Carcassona בית הנין שבחר ללכת למדינות אחרות, אחיינו הפך רב Cracovia.Gli בני מש' אחרים הפכו "שכבו", ואחד של אלה סבלו את התהליך כמו להמיר שווא נאלץ לבטא "מכונית התה", כי הוא abiura. יהודי אלגרו הבחינו במדע ובאמנות רפואית. בין אלה, Eymies Isacco, שעבד גם כרופא קליארי, גם טיפל המושל Conte Berengario קארוז. רופא אחר היה אים דה שיפר שכתב ספר על צמחי מרפא אי. באלגרו היה ליהודים בית קברות גדול, שלאחר גירוש 1492 הצטמצם לכרם.

מקורות קניקו ג'ובאני ספאנו תולדות היהודים בסרדיניה 1875 ססיליה טאסקה: יהודים בסרדיניה במאה ה - 14 1992 ססיליה טסקה: תמונות מיהודי העבר האבודים בסרדיניה שבאגן התיכון 199 לטפל במורים ליזה קוטיס וקטרינה רודה

Copyright © 2017 · Chenàbura האגודה מס קוד 92178750920 cagliari@federazioneitaliaisraele.it · · · chenabura@gmail.com sardosproisraele@gmail.com.

• המקור יהדות סרדיניה - סקירה היסטורית של Cecilia Tasca