Family Wiki
Advertisement


SYNAGOGUE_RHODES_GREECE

SYNAGOGUE RHODES GREECE

ביקור בבית הכנסת היהודי ברודוס

יהדות יוון היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר, וראשיתה בתקופה ההלניסטית. תחת שלטון ביזנטיון סבלה הקהילה מגבלות ורדיפות, ואולם שלטון העות'מאנים שהחל במאה ה-15 הביא ברכה לקהילה, ויהודים רבים שגורשו בגירוש ספרד התיישבו ביוון. המגורשים נעשו ליסוד הדומיננטי בקהילה, שנהגה ברובה לפי מנהגי יהדות ספרד, ואולם באיים ובמקומות נוספים נשמרו קהילות של יהודים רומניוטים, ששמרו על מנהגים דתיים קדומים ודיברו בניב ייחודי של יוונית, יווניטיקה. קהילה גדולה וחשובה במיוחד התפתחה בעיר הנמל סלוניקי. רוב יהודי יוון נספו בשואה, וכיום מונה הקהילה כ-5,000 איש.

רבה של אתונה הוא הרב יצחק מיזן המשמש גם מוהל, גם שוחט וגם חברה קדישא.

מפגש עם יהודי יוון: "שלום, שלום. אני לֶאֶהוֹבַת ישראל. שלום"[]

צילומים: אברהם מן

כנ"ל

הרב יעקב ב. פרידמן, בקהילה, ביום שני י"ח אדר התשע"ה, מספר על מפגש שהיה לו עם יהודי יוון. הברכה "שלום, שלום. אני לֶאֶהוֹבַת ישראל. שלום" נאמרה לו על-ידי קבוצת ילדים יהודים שפגש במקרה וראו מולם יהודי בלבוש אופייני.

בכתבה הנושאת את האת הכותרת בימים ההם בזמן הזה: מסע ליוון, ארץ אבודה הוצג הסיכום הבא של הכתבה:"מסע לאתונה היוונית, במסגרת מפגש נועז ומסעיר עם מה שנותר ממוקדי התרבות ההלניסטית שחיללה את מקדשנו לפני אלפיים שנה. גילינו עיר קמלה, אבודה ואחוזת ייאוש, שהכמיהה היחידה שנותרה בה היא לצינור ביוב תקין ולעגבנייה בשלה לפת ערבית. עוד למדנו: איך מדליק גוי יווני נר של חנוכה, ומה מרגיש אדם שסלון ביתו נתמך בקיר בן אלפיים שנה?" בכתבה גם מתואר ביקור בבית הכנסת

"עשר בבוקר בבית הכנסת הקורנייתי הגדול. רבי יצחק מייזן מקדם אותי במאור פנים. הוא ישיש ובעל צורה, מחזיק את המקום בעשר אצבעותיו ונאבק על כל נשמה עם כל נשימה ונשימה. יווני אותנטי עם כתב ייחוס. אבותיו התהלכו כאן במשך 2,600 שנה. בנו את הקהילה היהודית הראשונה בגולה.

הקהילות היהודיות באתונה מונות כשלושת אלפי נפשות ומתחלקות לשתיים: הקהילה הקורנייתית והקהילה הרומנייתית. הקורנייתית יוקרתית ושורשית יותר. אבותיה נוצקו בקהילות הראשונות של העת הישנה. הרומנייתית מורכבת מעולי ספרד שהגיעו בתקופת הגירוש. 500 שנה. חדשה במונחים יווניים.

רבי יצחק מוציא סידור יווני-קורנייתי מארון הספרים. הקהילה היוונית גאה בו מאוד. הרב מייזן טוען שהנוסח שלו הוא המדויק בתבל, משום שנשמר בדקדוקו במשך 2,500 שנה. ודווקא בחלק היווני שלו, בפיוט 'מעוז צור', מתגלה גרסה מפתיעה: "הסורים נקבצו עלי".

"טעות נפוצה טוענת שהיוונים שלטו בארץ ישראל וגזרו בה את גזירותיהם", אומר רבה של אתונה. "למעשה, ליוון כממלכה לא היה קשר ישיר אליהן. אנטיוכוס לא היה יווני בכלל. הוא עמד בראש הממלכה הסלואקית, שמרכזה בסוריה ובטורקיה בנות ימינו. ככל שידוע, היוונים בכלל לעגו לאנטיוכוס ולגילויי כוחנותו הבוטה. זה מוזר, משום שאנטיוכוס, כמו אלכסנדר הגדול שנים לפני כן, לחמו בשם תרבות ההלניזם וההטפה להתייוונות. אבל היוונים לגלגו על צעדיו וראו בהם אקט ברברי. הדוגמה הבולטת: בעוד אנטיוכוס כינה עצמו 'אפיפנס', שתרגומו ביוונית 'הגיבור', היוונים כינו אותו 'אתימנס', שמשמעותו 'המשוגע'.

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין "בקהילה". למבצע מנויים מיוחד, עבור גולשי הידברות,הקש כאן

ביקור עתונאי ערוץ שבע[]

חזקי עזרא, כ"ה בכסלו תשע"ה, 17/12/14 14:10 ביקור בקהילה היהודית באתונה מגלה קהילה שהולכת ומתמעטת מיום ליום הביא כתבה על יהדות יוון וכותרתה:"גם מוהל, גם שוחט וגם חברה קדישא" - גם אחרי 2,000 שנה היהודים ביוון מתמודדים פחות או יותר עם אותן הבעיות מתקופת המכבים. כתב ערוץ 7 חזר מסיור בקהילה היהודית.

הנה הפתיח - יקור בקהילה היהודית באתונה מגלה קהילה שהולכת ומתמעטת מיום ליום.

קהילת יהודי יוון מנתה לפני השואה כ-80 אלף יהודים שרובם גרו בסלוניקי. כיום הקהילה היהודית מונה כ-5,000 יהודים, כאשר 2,700 מתוכם גרים באתונה ועוד כ-2,000 יהודים פזורים ברחבי יוון.

בתחילת הביקור אני פוגש את רבה של אתונה, הרב יצחק מיזן, בבית הכנסת 'בית שלום' שמשמש ב-50 שנה האחרונות את הקהילה. "אחרי מלחמת העולם השנייה פתחנו את בית הכנסת 'בית שלום' ששימש מחסן לנאצים. כיום מתקיימת תפילה רק בימי שני, חמישי, שבת וחגים בלבד. אין הרבה יהודים דתיים באתונה".

לאחרונה שיפצה הקהילה היהודית את בית הכנסת 'עץ חיים' שנמצא מעל למשרדי הקהילה. מדובר באחד מבתי הכנסת היפים בעולם.

תמונות מהכתבה בערוץ 7: בית הכנסת בית שלום, בית הכנסת עץ חיים וספר תורה עתיק כתבה של חזקי עזרא, כ"ה בכסלו תשע"ה, 17/12/14 14:10

היסטוריה[]

עד חורבן בית שני[]

העדויות הראשונות המעידות על קיום יהודים ביוון הן מהתקופה ההלניסטית (תקופה שנמשכה בין השנים 323 לפנה"ס ועד 30), ולפיהן חיו יהודים בערים סלוניקי, לאריסה, ביזנטיון ועוד.

בתנ"ך מצויים מספר מקומות שמעידים על יישוב יהודי ביוון:

  • "ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם" (יואל ד ו)
  • "ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי והגידו את כבודי בגוים" (ישעיהו סו יט)

במחצית הראשונה של המאה השלישית לפנה"ס ישנן ידיעות על קשר בין יהודה וספרטה. ספר מקבים א' מתאר חליפת מכתבים בין יונתן הוופסי לבין אנשי אשפרתא, היא ספרטה – חליפת מכתבים שנועדה לחדש קשר קודם. מכתבו של הקונסול הרומאי מ-142 לפנה"ס, שהעתקים ממנו נשלחו לספרטה וסיקיון שבפלופונסוס, מעיד על קיום יישובים יהודים במקומות אלה. הכהן הגדול חוניו השלישי נמלט לספרטה מפני אנטיוכוס אפיפנס; אדם במעמדו נמלט רק למקום שיש בו קהילה שתקיים אותו ברמת חיים גבוהה.

הממצא הארכאולוגי הקדום ביותר הוא כתובת מן המאה ה-3 לפנה"ס שבה נזכר עבד משוחרר, מוסכוס בן מוסכיאון שישב בעיר הנמל אורופוס שבאזור בויאוטיה. בתקופת גזירות אנטיוכוס (168 לפנה"ס) ומרד המכבים, גדל מס' היהודים שהובאו ליוון כעבדים, כפי שמעידות כתובות מן התקופה הזאת שנמצאו בדלפי. לאחר שחרורם התיישבו רבים מהם במקומות שאליהם הובלו.

במאה ראשונה לספירה היו, לפי עדותו של פילון האלכסנדרוני יהודים ברוב חלקי הפלופונסוס. פאולוס מצא יהודים ובתי כנסת בעיר קורינתוס. אספסיאנוס שלח אלפי שבויים יהודים אל נירון קיסר לעבוד באיסתמוס הקורינתי.

אחרי חורבן בית שני ודיכוי המרד ברומים[]

קיסר האימפריה הרומית קונסטנטינוס הפך את דת הקיסרות לנצרות ואף הטיל חוקים שהקשו על חיי היהודים ביוון, אך גם פגע בפגאנים שחיו באותה תקופה ביוון. באותה עת החלה התבוללות מסוימת בקרב יהודי יוון. הובטח להם שאם ימירו את דתם לנצרות, ההגבלות תפוגנה. אבל דבר זה לא קרה, ויהודי יוון חיו במשפחות יהודיות מפולגות שכללו את החלק מבני המשפחה שבינתיים המירו את דתם לנצרות. בתקופה הביזנטית סבלו יהודי יוון, בדרך כלל, מרדיפות ומגבלות חוקיות קשות.

בשנת 1204], בעקבות מסע הצלב שבו נחרבה העיר קונסטנטינופול החלו להתעורר בקהילה תקוות משיחיות.

בית כנסת קהל שלום - הוותיק ביוון - בית הכנסת של יהודי רודוס צילם:NYC2TLV

עד כיבוש יוון על ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1453 היו עליות ומורדות בחיי היהודים לפי מצב רוחם של השליטים באותה עת. בזמן השלטון העות'מאניבין השנים 1453 עד 1832 זכו היהודים לחופש דתי ופולחני בגלל סובלנותם של השליטים הטורקים. לאחר גירוש ספרד גדלה הקהילה מאוד, בקולטה גולים מספרד ופורטוגל שהגיעו ליוון, שהייתה חלק מהאיפריה העות'מאנית שהסכימה לקבל יהודים רבים. הקהילה קיבלה ברובה הגדול את מנהגי יהדות ספרד ואת שפת הלאדינו ועמדה בקשרים הדוקים עם פוסקי הלכה בטורקיה. על-פי רוב עמדו היהודים בקשרים טובים יותר עם הטורקים שהתיישבו ביוון מאשר עם היוונים. צמיחתה של קהילת סלוניקי מוסברת בין היתר בכך שעיר זו הייתה בתקופה העות'מאנית בעלת אופי טורקי יותר מאשר יווני.

בשנת 1821 עם התקוממות היוונים כנגד הטורקים במלחמת העצמאות היוונית, תמכו רוב יהודי יוון בטורקים. בעקבות זאת, נרצחו כ-5,000 יהודים בחצי האי פלופונסוס בשל אהדתם לצד הטורקי בעימות. פרעות ביהודים נלוו למלחמה בטורקים, ולפיכך היגרו יהודים רבים מיוון למדינות אחרות.

בחג הפסחא של שנת 1847 אירעו פרעות אנטישמיות שבמהלכן נפגע רכושו של דוד פסיפיקו, סוחר בעל אזרחות בריטית. ממשלת בריטניה הטילה מצור ימי בן שנתיים על יוון, עד שהממשלה היוונית נעתרה לדרישתה ופיצתה את פסיפיקו.

לאחר הכיבוש הגרמני בשנת 1941, בזמן מלחמת העולם השנייה, נשלחו 50,000 יהודים מבני קהילת סלוניקי הגדולה לאושוויץ, ושם נרצחו רובם. בסך הכל נרצחו במהלך השואה כ-80,000 מיהודי יוון.

לאחר המלחמה היגרו רבים מבני הקהילה לארץ ישראל, אך הקהילה לא חדלה מלהתקיים, ואף עברו אליה יהודים, הן מיד לאחר המלחמה וגם בשנים שלאחריה. כיום מונה הקהילה היהודית ביוון כ-5,300 יהודים.

ישנם מספר יישובים בישראל שהוקמו על ידי עולים מיוון, והראשון שבהם הוא צור משה שהוקם בשנת 1937 על ידי עולים מקסטוריה.

יהדות סלוניקי[]

יהודים בסלוניקי במאה ה-19

התעללות פומבית ביהודי סלוניקי, יולי 1942

ערך מורחב:יהדות סלוניקי

הקהילה הגדולה ביותר מכל קהילות יוון הייתה קהילת יהודי העיר סלוניקי. הקהילה הוקמה כבר בימי התקופה ההלניסטית, בשנת 140 לפנה"ס וישנם אזכורים להתיישבות יהודים במקום כבר בימים ההם.

לאחר גזרות ת"ח ות"ט בפולין היגרו יהודים ממנה לסלוניקי והתיישבו בה. הקהילה שהוקמה הייתה הגדולה ביותר ביוון עד ימי הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. בזמן שלטון האימפריה העות'מאנית במקום הגיעו אליה יהודים רבים משאר מדינות אירופה שבהן ישבו הנוצרים. לקהילה היו מספר בתי מלאכה גדולים שבהם עבדו חלק מבני הקהילה באריגה וצביעת בדים. במחצית השנייה של המאה ה-19 היוו היהודים למעלה ממחצית מתושבי העיר, והקהילה נחשבה לאחת הקהילות החשובות ביותר בין קהילות הבלקן ואף כונתה "ירושלים דבלקן". הנוכחות היהודית בעיר הייתה כה ניכרת עד כי הנמל הושבת ממלאכה בשבתות ומועדי ישראל. בשנת 1917 כילתה שריפה גדולה את הרובע היהודי ומאז חלה שקיעה במצבם של היהודים.

הגרמנים נכנסו לסלוניקי ב-9 באפריל 1941. יומיים לאחר כניסתם הם סגרו את כל העיתונים היהודיים, אך עד יולי 1942 לא הופעלו חוקים מיוחדים נגד היהודים. ב-11 ביולי 1942 נצטוו כל היהודים בגילאי 19-45 להתייצב בכיכר החירות בעיר. 9000 יהודים עמדו בשמש הלוהטת והוכרחו לבצע תרגילי התעמלות ולרקוד לקול צחוקם של הגרמנים והקהל היווני. תוך כדי הריקודים הם ספגו מכות אכזריות, ורבים נזקקו לטיפול. לאחר אירוע זה הופיעו גזירות נוספות כמו עבודות כפייה.

בינואר 1943 זימן אייכמן את עוזרו דיטר ויסליצני לברלין והטיל עליו את המשימה של חיסול יהודי סלוניקי. ויסליצני בחר בעמיתו אלויס ברונר כעוזרו הבכיר, וב-6 בפברואר 1943 הם הגיעו עם צוות מצומצם לסלוניקי והשתכנו בשתי וילות מהודרות שהוחרמו מיהודים. ב-25 בפברואר 1943 פורסמו חוקי הגזע בסלוניקי, ועל היהודים הוטלו גזירות שונות. הגרמנים ריכזו את היהודים בשלושה גטאות צפופים. גטו אחד בשכונת הברון הירש היה צמוד לתחנת הרכבת ונועד לריכוז היהודים לקראת שילוחם. ב-15 במרץ 1943 יצא המשלוח הראשון של 2800 יהודים. בקרונות שיועדו ל-8 סוסים העמיסו מעל מאה איש. הימלר היה מקבל דו"ח על כל משלוח. המשלוח ה-19 והאחרון יצא מסלוניקי ב-10 באוגוסט 1943 והגיע לאושוויץ ב-18 באוגוסט 1943. סה"כ הוגלו מסלוניקי 46,061 יהודים, ואך מעטים מהם שרדו. הקהילה הגדולה הושמדה כמעט לגמרי, ורוב הניצולים מהשואה עלו למדינת ישראל לאחר המלחמה בשנים 1945-1948.

יהודי יוון בישראל[]

יישובים שהוקמו על ידי בני התפוצה בארץ ישראל או שהיו בין המקימים או בין התושבים הראשונים בישוב:

  • צור משה - הוקם על ידי עולים מקסטוריה בשנת 1937
  • שכונת פלורנטין בתל אביב - הוקמה על ידי שלמה פלורנטין שעלה מסלוניקי.
  • נמל תל אביב הוקם ברובו על ידי עולים מיוון.

ראו גם[]

  • יהדות קורפו - קהילה יהודית שהתקיימה ומתקיימת עד היום באי קורפו שבצפון-מערב יוון
  • יהדות קסטוריה
  • יואנינה
  • היהודים ביוון העות'מאנית

קישורים חיצוניים[]

באתר מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם (מה-יא"ה)[]

לקריאה נוספת[]

  • Bowman, Steven, The Agony of Greek Jews 1940-1945, Stanford University Press, California, U.S.A, 2009.


המקור[]

Advertisement