FANDOM


יהדות מסינה
Detail messina
צילם:Stefan Baust מגן דוד בארמון שבמסינה
צילם:Carlomorino
Augustale
יצירות יהודיות
Augustale

מטבע הוא יצירתו של גִדְעוֹן Gaudio
מטבע פרידריך השני

יהדות מסינה
Duegiudei
צילם:Enzian44
Festa dei Giudei a San Fratello (ME)
שני יהודיים   
יהדות נפת מסינה
Abraham abulafia
אברהם אבולעפיה
הקים בית מדרש במחוז מסינה

קישור חיצוני:בית מדרש בנפת מסינה

אברהם אבולעפיה

Abraham Abu-l`Afiyat
Abd el Aziz ben Ali al Kabisis

תלמידי בית המדרש
של אברהם אבולעפיה בנפת מסינה
נטרונאי Rabbi Natronay

אברהם בן שלום Rabbi Abraham
the son of Shalom

נתן בן סעדייה הדעת Rabbi Nathan
the son of Sa'adiah Hadad

סעדייה בן יצחק סיג'ילמסי

Rabbi Sa'adiah
the son of Yitzhaq Sigilmasi

יעקב בן אברהם Rabbi Jacob
ben Abraham

ההיסטוריה היהודית של מסינה עריכה

במסינה התקיימה קהילה יהודית עוד מהתקופה הרומית. קיימת דעה כי בעבר יהודי מסינה גרו בגטו הנקרא ג'ודקה (Giudecca) גטו מסינה הוא הוקם בשנת 594. מרכז קהילת מסינה היהודית נמצא בשכונה בשם ה" קוארטיירה פרפורטו " (Quartiere Paraporto). הפניה לערך מורחב גטו מסינה

פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושהעריכה

הקהילה היהודית במסינה נהנתה משיויון זכויות ואוטונומיה. חיו בה צורפים אמנים יהודיים . גִדְעוֹן (Gaudio) הוא היה אחד מצורפים אמנים יהודיים של מסינה. גִדְעוֹן היה צורף ופסל יהודי, המפורסם בצורפים האמנים במסינה בתקופת ימי הביניים. בשנת 1230 הוזמן לחצרו של פרידריך השני , ועשה בשבילו מטבעות של זהב בשם ה" אוגוסטוס" (Augustale).

גירוש ספרד עריכה

אוכלוסיית היהודים הגיעה לידי 2,400 תושבים - 180 משפחות - 3% מאוכלוסיית העיר - בשנת 1453 .הרדיפות של היהודים בספרד השפיעו גם על התושבים בסיציליה שהחלו לעשות פרעות ביהודי האי. בשנת 1474 נערכה עלילת דם ביהודי מסינה ובשנת 1493 גורשו יהודי מסינה, קהילה שמנתה כ-3,000 יהודים, בגלל גירוש ספרד. יהודי מסינה המגורשים חיפשו להם מקום אחר להתגורר בו. הם עברו להתגורר באיסטנבול.

אמנציפציה ליהדות מסינה עריכה

מלכים הזמינו למסינה מגדלי משי יהודיים על מנת שיפתחו תעשיית משי סיציליאנית באזור מסינה. סוחרים יהודיים נהגו לסחור במשי ועודדו גידול טוואי המשי במסינה. משי מסינה היה פופולרי מאוד באירופה. במטרה להפוך את לעיר נמל חופשי חשובה באגן הים התיכון, פנו ארבעה מלכים אל היהודים לבוא ולהתיישב במסינה:

שלט בשנים 1700-1665.

שלט בשנים 1740-1711.

שלט בשנים 1788-1735.

שלט בשנים 1825-1816.

קארלוס השני מבית הבסבורג הספרדי עריכה

קארלוס השני בית הבסבורג הספרדי ניתן שוויון חוקי ליהדות מסינה בשנת 1695. בשנת 1696 הגיעו לעיר יהודים. עם הזמן, גדלה הקהילה ב-1,100 תושבים והוקם גטו חדש (Quartiere Terranova). תבנית:הפניה לערך מורחב היהודים היו מעורבים כמעט בכל ענפי התעשייה והסחר במסינה: תעשיית טקסטיל - כולל בגדי משי.

בשנת 1700 ההבסבורגים הספרדים נמוגו (מה שגרם למלחמת הירושה הספרדית) וכך גם ההבסבורגים האוסטרים בשנת 1740 (מה שגרם למלחמת הירושה האוסטרית).

קארלו השישי מבית ההבסבורג האוסטרי עריכה

נתן המלך קארלו השישי מבית ההבסבורג האוסטרי (Carlo VI d'Austria) רשות ליהודי מסינה להתיישב במסינה , בעיקר כי רצה לנצל את קשריהם המסחריים לפיתוח כלכלת מסינה, ולכן היגרו יהודים רבים. ההבסבורגים האוסטרים נמוגו בשנת 1740 (מה שגרם למלחמת הירושה האוסטרית).

קרלוס השלישי מבית בורבון בספרד עריכה

בית הבסבורג הספרדי ניתן שוויון חוקי ליהדות מסינה וכך גם קארלו השלישי מבית בורבון בספרד (Carlo III di Borbone ) . בית בורבון הוא כינויה של שושלת אשר בניה שלטו בארצות רבות באירופה. תחילתה של השושלת מתוארכת לתחילת המאה ה-13 עם התחברותה הראשונה למשפחת המלוכה הצרפתית. עם השנים, הפכה שושלת בורבון לאחת ממשפחות השלטון החזקות ביותר באירופה, כאשר בניה מולכים בצרפת, ספרד, דרום איטליה, נווארה (מדינה בצפון ספרד) וכן במספר דוכסויות ברחבי היבשת.

פרננדו הראשון מלך שתי הסיציליות עריכה

ב-1821, לאחר קונגרס לובליאנה, החליטה משפחת רוטשילד לסייע לפרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות מבית בורבון לממן את המלחמת נפולי והמלחמת סיציליה, ולכן נאפולי הוחזרה לשלטון הנסיכים מבית בורבון שמלכו בסיציליה.

קלמן (קארל) מאיר רוטשילד (1788-1855) התיישב בנאפולי שהייתה בירת הממלכת שתי הסיציליות וייסד שם את הסניף הסיציליני של העסק המשפחתי.

הבנקים שהוא ייסד היו:

  • הבנק נפולי בשם "בנק שתי הסיציליות בנפולי" (Reggenza del Banco delle Due Sicilie di Napoli )
  • הבנק מסינה בשם "הבנק המלכותי במסינה" (Casse di corte Messina)

האמנציפציה באיטליה עריכה

באיטליה ניתן שוויון חוקי ליהודים בשנת 1870. עד היום קיים במסינה רחוב הקרוי בשם "רחוב היהודים" (ויה דל ג'ודקה).

לקריאה נוספתעריכה

  • Maria Accascina „Profilo dell’architettura a Messina dal 1600 al 1800“ , Rom 1964
  • Anthony Blunt "Sicilian Baroque" Rome 1968.
  • Amelia Ioli Gigante „Messina“ .„Le città nella storia d’Italia“ .Roma-Bari 1989 ISBN 88-420-1701-9
  • E. Mauceri „ Messina nel Settecento“ , Messina.
  • "Messina com’era“ . „Messina e dintorni“ . Messina, 1981
  • Giuseppe Grosso Cacopardo „Guida per la Città di Messina“, Messina 1989

קישורים חיצונייםעריכה