(←תמונות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[http://www.synagogues360.org/synagogues.php?ident=italy_032 מבט על פנים בית הכנסת בהיקף של 360 מעלות] |
[http://www.synagogues360.org/synagogues.php?ident=italy_032 מבט על פנים בית הכנסת בהיקף של 360 מעלות] |
||
| + | [[קובץ: לומברדי, פאול (1827-1890) - סיינה - Ghetto.jpg | 200px | ימין | גטו סיינה בתמונה [[המאה התשע עשרה | המאה התשע עשרה]] על ידי [[פול לומברדי (צלם) | פול לומברדי]] |. האגודל]] |
||
| + | הקהילה היהודית של סיינה היא אחת העתיקות ב[[טוסקנה]], היום היא מאורגנת במסגרת [יהדות פירנצה|הקהילה [היהודית של פירנצה]]. |
||
| + | |||
| + | המסמכים המוקדמים ביותר, בהם הוזכרה הנוכחות היהודית בעיר הם משנת 1229 {{<ref ציטוט אינטרנט name=torre> | url = http://www.contradadellatorre.it/alfid/contradadellatorre/pages/det_voce.asp?id=25|titolo=Il שטח המחוז | עבודה = [[Contrada דלה טורה]] | גישה = 2010/04/03}} </ ref> {{<ref ציטוט אינטרנט name=palio> | url = http://www.ilpalio.org / Page2.htm | title = בתי מרזח פונדקים של המאות האחרונות | עבודה = Palio.org | גישה = 2010/04/03}} </ ref>.לקהילה נוספו מלבד יהודי איטליה גם יוצאח ספרד וצפון אירופה. המצב הידרדר סובלנות ניכר המאה החמש עשרה, כאשר, גם לאחר הדרשות של של הכומר Bernardino da Feltre, בשנת 1493 נאלצו לשאת אות זיהוי. |
||
| + | |||
| + | בשנת 1571 מעצר הבית נגזר בגטו על כתפיהם של Piazza del Campo <ref name=torre/>, סיינה שבו היהודים יישארו עד 1859 <ref name=torre/> <ref name=palio/>. מתקופה זו תאריכי הבנייה החלה בשנת 1756, בית הכנסת של סיינה (להלן), ניאו קלאסי ארכיטקטורה סגנון | Neoclassical]. |
||
| + | |||
| + | הכיבוש הצרפתי קיבל תפנית לקהילה היהודית של סיינה: הנציב הצרפתי Abram riconobbe, ביום 29 מרס 1799, סיינה יהודים אזרחי מלא, כדי לסמל השוויון הגיע לשערי הגטו נשרפו פיאצה דל קמפו. כמה שבועות לאחר מכן, לעומת זאת, כאשר חסידיו של התנועה נגד הצרפתים jacobin''Viva Maria''Siena לרגע שוחררה על ידי הצרפתים, התקיימה בתגובה, רק אירוע חמור של אלימות שבו הקורבן היתה הקהילה הראשונה של "סיינה השואה: יוני 28 פוגרומים אלימים גרמו להרס נרחב בגטו רצח של 19 יהודים, 13 מהם נשרפו חיים ב Piazza del Campo, עם עץ של עץ "[חירות , אשר היה מורם שם, משמש האור ציטוט <ref> מדורת {{אינטרנט | url = http://www.accademiaintronati.it/recensioni/Turrini.pdf|titolo=Patrizia Turrini, הקהילה היהודית של סיינה | האקדמיה פועלת Intronati = | גישה = 25/03/2010}} </ ref>. שובו של הצרפתים ויתרו על זכותם של יהודי סיינה, אבל מן הפרק כי הוא החל את התקופה של ירידה איטית של הקהילה בגולה. |
||
| + | |||
| + | במהלך מלחמת העולם השנייה, 14 של סיינה יהודים גורשו ונרצחו במחנה ההשמדה הנאצי. |
||
| + | |||
| + | הקהילה מונה כיום כ - 100 חברים |
||
| + | |||
| + | המקור: הויקיפדיה האיטלקית - להלן |
||
| + | |||
| + | |||
<poem> |
<poem> |
||
גרסה מ־10:19, 8 ביולי 2011
מבט על פנים בית הכנסת בהיקף של 360 מעלות
_-_%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%94_-_Ghetto.jpg){kind=link}
הקהילה היהודית של סיינה היא אחת העתיקות בטוסקנה, היום היא מאורגנת במסגרת [יהדות פירנצה|הקהילה [היהודית של פירנצה]].
המסמכים המוקדמים ביותר, בהם הוזכרה הנוכחות היהודית בעיר הם משנת 1229 {{שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; שמות שגויים, למשל, רבים מדי[1]. Agli ebrei italiani si aggiunsero in seguito gruppi provenienti dalla Spagna e dal Nord Europa. La situazione di sostanziale tolleranza andò peggiorando nel XV secolo quando, anche in seguito alle prediche di Bernardino da Feltre, fu imposto agli ebrei senesi nel 1493 di portare un segno di riconoscimento.
Nel 1571 fu decretata la residenza coatta nel ghetto alla spalle della Piazza del Campo[2], dove gli ebrei senesi sarebbero rimasti fino al 1859[2][1]. A questo periodo risale la costruzione, iniziata nel 1756, della sinagoga, in stile Architettura neoclassica|neoclassico].
L'occupazione francese portò alla comunità ebraica senese una svolta: il commissario francese Abram riconobbe, il 29 marzo 1799, gli ebrei senesi cittadini a pieno titolo e, a simboleggiare la raggiunta parità, le porte del ghetto furono bruciate in Piazza del Campo. Poche settimane dopo, tuttavia, quando i seguaci del moto antifrancese e antigiacobino del Viva Maria liberarono momentaneamente Siena dai francesi, si verificò, in tutta risposta, l'unico grave episodio di violenza cui fu vittima la comunità senese prima dell'Olocausto: il 28 giugno un violento pogrom causò ampie distruzioni nel ghetto e l'uccisione di 19 ebrei, 13 dei quali furono arsi vivi in Piazza del Campo, con il legno dell'albero della libertà, che era stato ivi innalzato, usato per accendere il rogo[3]. Il ritorno dei francesi restituì agli ebrei senesi i propri diritti, ma, da quell'episodio, cominciò il lento periodo di diaspora e declino della comunità.
Durante la seconda guerra mondiale], 14 ebrei senesi furono deportati e uccisi nei campo di sterminio nazisti.
La comunità conta oggi circa un centinaio di iscritti.
Il cimitero in via Certosa (fuori Porta Romana) è stato l'unico ad essere usato dalla comunità dalla sua fondazione; vi si trovano tombe dal XVI secolo|Cinquecento ad oggi.[4]