Published by Guillaume Rouille(1518?-1589) - "Promptuarii Iconum Insigniorum

יהוא מלך ישראל מלך על ישראל 28 שנה ובירתו הייתה שומרון. המקרא ציין כי הוציא לפועל נבואת אליהו הנביא על הגורל הצפוי לאיזבל המלכה בעקבות פעולתה לרצח וירושת כרם נבות. בהמשך, הוא מחסל את בני אחאב ככתוב במקרא :

וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים, בְּשֹׁמְרוֹן;... וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם סֵפֶר שֵׁנִית לֵאמֹר, אִם-לִי אַתֶּם וּלְקֹלִי אַתֶּם שֹׁמְעִים קְחוּ אֶת-רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי-אֲדֹנֵיכֶם, וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת מָחָר, יִזְרְעֶאלָה; וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ, אֶת-גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים אוֹתָם. ז וַיְהִי, כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם, וַיִּקְחוּ אֶת-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ;

ואם לא די בכך:
וַיַּךְ יֵהוּא, אֵת כָּל-הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל, וְכָל-גְּדֹלָיו, וּמְיֻדָּעָיו וְכֹהֲנָיו--עַד-בִּלְתִּי הִשְׁאִיר-לוֹ, שָׂרִיד. יב וַיָּקָם, וַיָּבֹא, וַיֵּלֶךְ, שֹׁמְרוֹן--הוּא בֵּית-עֵקֶד הָרֹעִים, בַּדָּרֶךְ. יג וְיֵהוּא, מָצָא אֶת-אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר, מִי אַתֶּם; וַיֹּאמְרוּ, אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ, וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם בְּנֵי-הַמֶּלֶךְ, וּבְנֵי הַגְּבִירָה. יד וַיֹּאמֶר תִּפְשׂוּם חַיִּים, וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים; וַיִּשְׁחָטוּם אֶל-בּוֹר בֵּית-עֵקֶד, אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ, וְלֹא-הִשְׁאִיר אִישׁ, מֵהֶם. ... יז וַיָּבֹא, שֹׁמְרוֹן, וַיַּךְ אֶת-כָּל-הַנִּשְׁאָרִים לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן, עַד-הִשְׁמִדוֹ--כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל-אֵלִיָּהוּ. (מלכים ב פרק י)

וכן עשה לנביאי הבעל:
יח וַיִּקְבֹּץ יֵהוּא, אֶת-כָּל-הָעָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַחְאָב עָבַד אֶת-הַבַּעַל מְעָט; יֵהוּא, יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה. יט וְעַתָּה כָל-נְבִיאֵי הַבַּעַל כָּל-עֹבְדָיו וְכָל-כֹּהֲנָיו קִרְאוּ אֵלַי אִישׁ אַל-יִפָּקֵד, כִּי זֶבַח גָּדוֹל לִי לַבַּעַל--כֹּל אֲשֶׁר-יִפָּקֵד, לֹא יִחְיֶה; וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה, לְמַעַן הַאֲבִיד אֶת-עֹבְדֵי הַבָּעַל. ... וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לַעֲשׂוֹת הָעֹלָה, וַיֹּאמֶר יֵהוּא לָרָצִים וְלַשָּׁלִשִׁים בֹּאוּ הַכּוּם אִישׁ אַל-יֵצֵא, וַיַּכּוּם, לְפִי-חָרֶב; וַיַּשְׁלִכוּ, הָרָצִים וְהַשָּׁלִשִׁים, וַיֵּלְכוּ, עַד-עִיר בֵּית-הַבָּעַל. כו וַיֹּצִאוּ אֶת-מַצְּבוֹת בֵּית-הַבַּעַל, וַיִּשְׂרְפוּהָ. כז וַיִּתְּצוּ, אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל; וַיִּתְּצוּ אֶת-בֵּית הַבַּעַל, וַיְשִׂמֻהוּ למחראות (לְמוֹצָאוֹת) עַד-הַיּוֹם. כח וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא אֶת-הַבַּעַל, מִיִּשְׂרָאֵל. כט רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט, אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל--לֹא-סָר יֵהוּא, מֵאַחֲרֵיהֶם: עֶגְלֵי, הַזָּהָב, אֲשֶׁר בֵּית-אֵל, וַאֲשֶׁר בְּדָן.

והתוצאה:
ל וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יֵהוּא, יַעַן אֲשֶׁר-הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי--כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי, עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב: בְּנֵי רְבִעִים, יֵשְׁבוּ לְךָ עַל-כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל. לא וְיֵהוּא, לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת-יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל--בְּכָל-לְבָבוֹ: לֹא סָר, מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם, אֲשֶׁר הֶחֱטִיא, אֶת-יִשְׂרָאֵל. לב בַּיָּמִים הָהֵם--הֵחֵל יְהוָה, לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל; וַיַּכֵּם חֲזָאֵל, בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל. לג מִן-הַיַּרְדֵּן, מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַגִּלְעָד, הַגָּדִי וְהָראוּבֵנִי וְהַמְנַשִּׁי--מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל-נַחַל אַרְנֹן, וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן. לד וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֵהוּא וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ: הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. לה וַיִּשְׁכַּב יֵהוּא עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּשֹׁמְרוֹן; וַיִּמְלֹךְ יְהוֹאָחָז בְּנוֹ, תַּחְתָּיו. לו וְהַיָּמִים, אֲשֶׁר מָלַךְ יֵהוּא עַל-יִשְׂרָאֵל--עֶשְׂרִים-וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה, בְּשֹׁמְרוֹן.


חיסול בית אחאב בידי יהוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

יהוא מעניש את איזבל. ציור מעשה ידי אנדראה קלסטי מהמחצית הראשונה של המאה ה-17

זו השנה השישית ש-ynet משדר שיעורים מתוך "ימי עיון בתנ"ך" של המכללה האקדמית הרצוג. צפו בקישור להלן בשיעורו של הרב אמנון בזק, שדן בסיפורו הדרמטי והקשה של חיסול בית אחאב על ידי יהוא מלך ישראל. כותרת השיעור : חיסול בית אחאב בידי יהוא או "פוליטיקאי על הכוונת: כשמבקר המדינה הוא נביא"

מלכות ישראל הייתה תופעה מיוחדת במינה, אין בה יציבות שלטונית: מלך קם , בא יורש ונרצח. ואז נתקב בתופעה מגוחכת, מלכותו של זמרי נמשכת שבעה ימים !

ואז באה תפנית חשובה: בית עומרי זוכה להעמיד שלשלת שמלכה 40 שנה והיו לה 4 מלכים. מלכות בעלת עצמה: מקורות היסטוריים וארכאולוגיים מזכירים אותה חז"ל זוקפים לזכותה שבנה עיר בישראל את שומרון. יחד עם זאת, בית המלוכה אינו עושה "הטוב בעיני ה'". יתר על כן, הייתה לה מלכה רשעי: איזבל הורגת את נביא ה' וכן מיוחס סיפורו של כרם נבות. ואז באה דבר ה' מפי אליהו הנביא:


וַיְהִי, דְּבַר-ה', אֶל-אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, לֵאמֹר. קוּם רֵד, לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל--אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן; הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת, אֲשֶׁר-יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ. וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ; וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת-דַּם נָבוֹת, יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת-דָּמְךָ גַּם-אָתָּה ...הִנְנִי מֵבִי אֵלֶיךָ רָעָה, וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ; וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר, וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל. וְנָתַתִּי אֶת-בֵּיתְךָ, כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט, וּכְבֵית, בַּעְשָׁא בֶן-אֲחִיָּה: אֶל-הַכַּעַס אֲשֶׁר הִכְעַסְתָּ, וַתַּחֲטִא אֶת-יִשְׂרָאֵל. וְגַם-לְאִיזֶבֶל--דִּבֶּר ה', לֵאמֹר: הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת-אִיזֶבֶל, בְּחֵל יִזְרְעֶאל. כד הַמֵּת לְאַחְאָב בָּעִיר, יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים; וְהַמֵּת, בַּשָּׂדֶה, יֹאכְלוּ, עוֹף הַשָּׁמָיִם. כה רַק, לֹא-הָיָה כְאַחְאָב, אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר-הֵסַתָּה אֹתוֹ, אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ. (מלכים א, כ"א, י"ז)

ולעתיד:

וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו, לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק; וּבָאתָ, וּמָשַׁחְתָּ אֶת-חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ--עַל-אֲרָם. וְאֵת יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי, תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל; וְאֶת-אֱלִישָׁע בֶּן-שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה, תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ. (מלכים א', י"ט,ט"ו)

ואכן הגיע סוף מלכות בעת עומרי.

אליהו הנביא הספיק רק לעשות צעד אחד: מינוי אלישע והיורש מבצע את המשימות הנוספות. מאבקו של אליהו הנביא בבית ממלכת אחאב הוא מרשים: אלמוני מרמת גלעד גוזר רעב שלוש שנים, הורג מאות מכוהני הבעל הפועלים בחסות המלכה והגיע להר סיני למעמד הדומה לזה של משה רבינו.

השלב הבא בתולדות ממלכת ישראל, נוצרים קשי משפחה עם מלכות יהודה, תופעה המשפיע לרעה.

בִּשְׁנַת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְיוֹרָם בֶּן-אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם, מֶלֶךְ יְהוּדָה. כו בֶּן-עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ, וְשָׁנָה אַחַת, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ, בַּת-עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. (מלכים ב', ח', כ"ה)

- הם בני דודים !

המשיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעולת המשיחה של יהוא דומה לזו של שאול המלך ודוד המלך. היא נעשית בסתר, לקראת מילוי תפקיד בעתיד.

וֶאֱלִישָׁע, הַנָּבִיא, קָרָא, לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים; וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ, וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ, וְלֵךְ, רָמֹת גִּלְעָד. וּבָאתָ-שָּׁמָּה; וּרְאֵה-שָׁם יֵהוּא בֶן-יְהוֹשָׁפָט בֶּן-נִמְשִׁי, וּבָאתָ וַהֲקֵמֹתוֹ מִתּוֹךְ אֶחָיו, וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ, חֶדֶר בְּחָדֶר. וְלָקַחְתָּ פַךְ-הַשֶּׁמֶן, וְיָצַקְתָּ עַל-רֹאשׁוֹ, וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר ה', מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל-יִשְׂרָאֵל.(מלכים ב', ח')

המשיחה של יהוא נראית כאילו כמסויגת: התפקיד עובר מנביא לנביא ובסוף ניתן לנער והוא נדרש לברוח לאחר מילוי התפקיד. ההנחיה ליהוא, בפעם השנייה, היא ארוכה ומפורטת (חמישה משפטים), איך לחסל את מלכות אחאב. יהוא מגלה, תחת לחץ חבריו, את הבשורה לציבור ומייד יוצא לפועלו למרות הזמן שאינו מתאים, מלכי ישראל נמצאים במערכת נגד ארם. לבית אחאב יש מימד חיובי, יוצא למלחמות ישראל.

חיסולו של בית אחאב היה נדרש. אך העיתוי והצורה מעוררים שאלה: מלך ישראל במערכה ויהוא בעל נוהגים לא מקובלים: " וְהַמִּנְהָג, כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי--כִּי בְשִׁגָּעוֹן, יִנְהָג" . אולי זה יסביר מדוע הנביאים, עצמם, היססו להמליך את יהוא. והשאלה היא היא: מתי עושים ואיך עושים.



Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.