אליהו בירנבוים על ארץ אררט במדור: יהודי עולמי


גלות, השמדה המונית ותחייה לאומית מחודשת – היו מנת חלקו של העם הארמני. 700 יהודים בלבד חיים כיום במדינה שגורלה מזכיר כל כך את גורלנו שלנו

האם יש יהודים בארמניה? שאלה זו נשאלתי פעמים רבות לאחר שחזרתי מביקור בארמניה. התשובה היא חיובית ואף יותר מכך, יש קשר עתיק יומין ודמיון רב בין העם הארמני, אשר חלקו יושב על אדמתו וחלקו בגלות, לבין העם היהודי.


מקור השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארמניה גם לא נפקדת מהתלמוד ושמו של רבי יעקב הארמני מופיע בתלמוד הירושלמי (תלמוד ירושלמי, גיטין ו, ז, מ"ח ע"ב). ככל הנראה שכן מקורו היה בארמניה. סיפורים מימי הביניים מתארים את ארמניה כמקומם של "היהודים החופשיים". משכילים יהודיים מתחילת המאה השנייה האמינו שעשרת השבטים האבודים נמצאים בארמניה. ארמניה גם נקראת לפעמים עמלק במקורות מסוימים ויהודים קוראים לארמנים עמלקים לעיתים קרובות.



מצבות מהמאה ה-13[עריכה | עריכת קוד מקור]

היסטוריונים רבים מציינים את תחילת היישוב היהודי בארמניה בזמן חורבן בית ראשון. ההנחה היא שהיהודים הגיעו לארמניה בגלות בבל או עם חורבן בית ראשון וישבו שם כאשר ארמניה הייתה חלק מהאימפריה הפרסית והמלך הארמני טיגראן הגדול הגלה אלפי יהודים מארץ ישראל לאימפריה הארמנית כשבויים במאה הראשונה לספירה. יש הטוענים שיהודים אלו היו אבותיהם של ה"זוקים" של ימינו, אשר נחשבים לעיתים קרובות ליהודים ארמנים אתניים. הזוקים הם צאצאיהם של יהודים עתיקים שחיו באדמת ארמניה ומאוחר יותר התנצרו. היום הם מחשיבים עצמם לארמנים וכך גם רואה אותם העולם היהודי.


קשה ליצור תמונה כוללת של הנוכחות היהודית בארמניה, בגלל חוסר הדיוק של דיווחים היסטוריים. אולם, השילוב של הידע ההיסטורי הקיים ומציאות ארכיאולוגית פותח חלון צנוע להיסטוריה הכללית של מציאות יהודית בארמניה. במאות ה-13 עד ה-15 קהילה יהודית אחת לפחות פרחה בארמניה. יהודים רבים חיו בעיר אגגיס, ומצבותיהם נמצאו. ב-1375, כשארמניה נכבשה על ידי הממלוקים, הקהילות היהודיות נעלמו, ובמשך חמש המאות הבאות אין שום עדות להימצאות יהודים בארמניה.


לפני מספר שנים נתגלה בית קברות יהודי בקרבת העיר ירוואן, בירת ארמניה. חפירה מקרית שם חשפה בית קברות יהודי עתיק במקום שאף אחד לא תיאר לעצמו שקהילה יהודית הייתה קיימת. נמצאו יותר מ-40 מצבות עם תאריכים שמגיעים עד למאה ה-13. מתוכם 16 מצבות עם כתב עברי וארמי המצביעות ללא עוררין על חיי היהודים בארמניה של ימי הביניים. התאריך האחרון המופיע על גבי המצבות הוא 1337. העדויות הבאות לקיום יהודים בארמניה הן רק מהמאה ה-19.

המצב היום[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום יש בארמניה כ-700 יהודים, בעיקר בירוואן הבירה. רובם ממוצא אשכנזי, והחלק האחר אלו משפחות יהודיות שמוצאן מגאורגיה. יהודים מפולין ומפרס התחילו להגיע לארמניה בתחילת המאה ה-19. מאז 1840 מתיישבים יהודיים הקימו קהילות אשכנזיות וספרדיות בירוואן. עד 1924 בית הכנסת הספרדי "שייח מרדכי" היה מקום מרכזי בקהילה היהודית.

הקהילה היהודית המודרנית מורכבת בעיקר מיהודים שהגיעו לארמניה החל משנות השלושים מרפובליקות שונות של ברית-המועצות לשעבר. ארמניה משכה יהודים כמקום של שפע יחסי ואנטישמיות מעטה, אחד מראשי הקהילה אמר לי בביקורי: "קווקז זה לא כמו רוסיה... לא הייתה אנטישמיות בארמניה". בזמן ואחרי מלחמת העולם השנייה עברו מאות יהודים לארמניה הסובייטית. האוכלוסייה היהודית בארמניה גדלה לכ-5,000 איש. ב-1959 האוכלוסייה היהודית הגיעה לשיאה בארמניה הסובייטית, עם כ-10,000 אנשים. גל נוסף של מהגרים יהודים הגיעו לעיר בין 1965 ל-1972, בעיקר משכילים, אנשי צבא ומהנדסים. יהודים אלה הגיעו מרוסיה ומאוקראינה, ונמשכו לחברה הליברלית יותר. בין 1992 ל-1994 יותר מ-6,000 יהודים עלו לארץ, בגלל הניתוק הפוליטי והשפל הכלכלי של ארמניה.

כיום נותרו בארמניה כ-700 יהודים ואולי אפילו פחות. המדינה איננה מהווה כיום יעד אטרקטיבי מבחינה כלכלית, תרבותית או יהודית. ארמנים רבים עוזבים את המדינה ובתוכם גם יהודים. למרות שלאחר נפילת מסך הברזל והדמוקרטיזציה החל גל של התעוררות רוחנית ויהודית במדינה עדיין קשה להצביע על שינוי משמעותי. בירוואן יש בית כנסת קטן אחד ואין מקווה בעיר. קצב נישואי התערובת בין יהודים ונוצרים בארמניה הוא גבוה מאד. בשבתות מתקיימות תפילות וגם בשני וחמישי. באופן סמלי, הגעתי לביקור בארמניה בעשרה בטבת וזכיתי להתפלל במניין מקומי תפילת שחרית. יהודים בודדים אשר ניכר שעשו מאמץ גדול הגיעו למניין והתפללו בהדרכתו של רב הקהילה ושליח חב"ד במקום, הרב מאיר בורשטיין. הרב בורשטיין נמצא שנים רבים בארמניה ובמאמצים גדולים מנסה להחזיק את לפיד היהדות במדינה על ידי מעשי חסד ושיעורי תורה.


היהודים הארמנים נחשבים למיעוט בארמניה ובתור מיעוט הם מקבלים זכויות מסוימות. הארמנים לא מתייחסים ליהודים כארמנים אלא כיהודים. בעיניהם צריכה להיות חפיפה בין הזהות הלאומית לדתית, וכיוון ש-93 אחוז מתושבי המדינה הם נוצרים, אילו שהם בעלי דת שונה אינם נתפסים כחלק מהקולקטיב אלא כמיעוט.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.