יהודי סלרנו

מבט על נמל העיר מהמצודה המצויה על ההר מעל העיר. צילם:Mattatoio5

במאות הבאות את האפיפיורות של גרגוריוס הגדול, ההתיישבות היהודית בPozzuoli איבד מחשיבותו וכן וכמעט שום דבר לא ידוע של נפוליטנית, ובוודאי את המושבה היהודית של המשמעות ההיסטורית של נאפולי עד המאה ה-10.גברה החשיבות של הריכוזים הבאים:longobardo, Benevento, Salerno e Capua.

בסלרנו היתה קהילה יהודית, במאה התשיעית העשירית והאחת עשרה שפעלו אחד ברובע היהודי שלו , זה אומת באמצעות סדרה של מסמכים להתמודד עם פעולות משפטיות שונות בין יהודים וזה משמעותי כי מעל מקבילה לתקופה של הקמת בית הספר לרפואה המפורסם סלרנו שאם היא נוסדה בעצם מן היהודים, בוודאי היה זה מומלץ מאוד על ידי מוריו.

למדו בה תיאולוגיה ופילוסופיה של הרמב"ם שנולד בקורדובה שבספרד ב 1135 ו נפטר במצרים בשנת 1204.

אפשר לדבר על תחייה תרבותית יהודית כללית סביב שנת האלף בדרום איטליה, אבל סביב אמצע המאה השתים עשרה, בין סלרנו, תרבות זה מקבל ממד חדש נקבע על ידי הגעתו של מוצרים מספרד בדרום צרפת, אשר בשלב זה נהיה עדים לירידה של המסורת היהודית העתיקה הוחלף כי ממוצא המקומי הערבי יהודי

התנצרות הקהילות

הרדיפות גרמו להיווצרות של קהילות גדולות של neofiti ב סלרנו, טראני, ו Manfredonia וכנראה גם במקומות אחרים לאור ההגדרה החדשה של כפייה, גם אם בתחילה היו אלה יהודים נאלצו לקבל את הטבילה, לא היה להם אחר ברירה אלא לחיות כנוצרים. בכפייה או לא, הרשויות להניח, ככל הנראה בעקבות החלטות השלישי הלטרנית (1179), אשר קבע כי "הממיר צריך להיות בתנאים טובים יותר מאשר היו לפני קבלת האמונה, "הציע חומר תמריצים. בשנת 1294, זמן קצר לאחר המרות הראשוני, הנוצרים החדשים של סלרנו קיבלו פטור ממס, זכות אשר הוארך לאחר מכן על כל ממיר ב זה מעשה של נדיבות נזכר צעדים דומים שצולמו על ידי המלך לואי התשיעי, מלך צרפת, שסיפק יהודים מומרים לנצרות עם פנסיה של 3 מכחישי ביום, למעשה, אומברטו קאסוטו כבר שלפו את תשומת הלב של המדיניות האנטי יהודית שהיו נחקק כמעט בו זמנית הן את דרום איטליה פרובנס על ידי צ'ארלס השני אנז'ו (1285-1309

La_scuola_medica_salernitata

ראו ערך מורחב:La_scuola_medica_salernitata

Nel museo virtuale rivivono, in un racconto coinvolgente, ma essenziale e rigoroso i temi e i protagonisti di quella gloriosa pagina di storia che, negli anni immediatamente seguenti al Mille, vide Salerno con la sua Scuola medica al centro del rinascimento scientifico dell’Occidente.

Un’attenta ricerca tra preziosi codici medioevali, conservati nelle più importanti biblioteche italiane ed europee, ha fornito il ricchissimo corredo iconografico della narrazione che si snoda, piana e fruibile, tra spettacolarizzazioni e miniature animate.

L’allestimento si avvale di tecniche interattive e di ricostruzioni stereoscopiche proposte nel Teatro Virtuale ed è stato realizzato con il dipartimento di Matematica e Informatica dell'Università degli Studi di Salerno.

Il museo virtuale è stato ideato e curato da Maria Pasca con la regia di Maria Rosaria

Mari e si è avvalso della consulenza scientifica di Alessandro Di Muro e Luciano Mauro.

• המקור]

רדיפות הגזע

כבר בירת מחוז של ממלכת שתי הסיציליות, עם איחוד איטליה הפכה לבירת המחוז הביתה למחוז צבאי. עם כניסתו של פשיזם, שני מנזרים לשעבר שימשו מחנה המעצר ליהודי.(הויקידפיה האיטלית הערך קמפניה)

קמפניה 1940-1943 היתה פעילה של מקומות כליאה ליהודים בלבד הגדול של הדרום, לא ניתן לבצע ספירה מדויקת של אנשים שעברו שלוש שנים במנזר שתי לשעבר של הריונה הטהור ו סנט ברתולומיאו. בעיקר יהודים גרמנים ופולנים, הסלאבים, ואנשים חסרי מדינה. עבור רבים מהם הקמפיין היה רק ​​מקום של מסלקה עבור שדות אחרים, כפי הידוע ביותר של צפון איטליה, פרוזדור של המשרפות הגרמנים. עבור רבים אחרים, הקמפיין נועד הישועה במקום, הודות לאומץ לבם של האוכלוסייה הבישוף ג'וזפה מריה Palatucci

המקור: Campagna dal 1940 al 1943 fu attivo uno dei luoghi di internamento per soli ebrei più grandi del Sud, impossibile fare un conto preciso delle persone che in tre anni transitarono nei due ex conventi dell'Immacolata e di San Bartolomeo. Ebrei in prevalenza tedeschi e polacchi, apolidi e slavi. Per molti di loro Campagna era solo un luogo di smistamento per altri campi, come quelli più tristemente famosi del Nord Italia, anticamera dei forni crematori tedeschi. Per molti altri Campagna significò invece la salvezza, grazie al coraggio della popolazione e del vescovo Giuseppe Maria Palatucci.

לא ניתן לצטט המקור הוא הוגדר כספם

המקורות:

Nei secoli seguenti al pontificato di Gregorio Magno, si perdono le tracce dell’insediamento di Pozzuoli e quasi nulla si sa di quello napoletano; certamente la colonia ebraica di Napoli non riprese l’antica importanza anche se esisteva intorno al secolo X il Vicarius Judeorum, mentre invece nelle città a dominio longobardo, Benevento, Salerno e Capua, aumentò l’importanza degli insediamenti ebraici.

Proprio a Salerno è accertata la presenza di una comunità ebraica nel IX, X e XI secolo che operava in una sua giudecca (8); ciò è verificabile attraverso una serie di documenti che riguardano vari atti giuridici fra ebrei (9) ed è significativo che quanto sopra corrisponda al periodo di istituzione della famosa scuola medica salernitana che, se non fu effettivamente fondata (10) da ebrei, sicuramente fu fortemente incentivata dai suoi insegnanti.

centri dove fiorirono questi studi furono Bari, Otranto, Trani e Siponto, mentre sul Tirreno precipuamente a Salerno si affermava la filosofia e la teologia del grande Mosè ben Maimon, nome italianizzato in Maimonide, il quale era nato a Cordova in Spagna nel 1135 e morto in Egitto nel 1204.

Si può quindi parlare di una generale ripresa culturale ebraica intorno al 1000 in tutto il Mezzogiorno italiano, tuttavia intorno alla metà del secolo XII, a partire da Salerno, questa cultura assume una nuova dimensione determinata dall’arrivo di dotti dalla Spagna e dal Mezzogiorno di Francia, per cui in questa fase si assisterà al declino dell’antica tradizione giudaica locale sostituita da quella di origine arabo ebraica

]http://www.escholarship.org/uc/item/91z342hv;jsessionid=3C4C46E411EB3F5A5999E5DC3F9F0EB2#page-המקור] The persecutions resulted in the formation of large communities of neofiti in Salerno, Trani, and Manfredonia and probably in other places as well.32 In view of the new definition of coercion, even if these Jews had initially been forced to accept baptism, they had no other option but to live as Christians. Coerced or not, the lay authorities, probably following the decisions of the Third Lateran Council (1179), which decreed that “converts ought to be in better circumstances than they had been before accepting the Faith,” offered material inducements. In 1294, a short time after the initial conversions, the New Christians of Salerno were granted tax exemptions, a privilege that was later extended to all converts in the kingdom.33 This act of generosity recalls similar measures taken by King Louis IX of France, who provided Jewish converts to Christianity with a pension of 3 deniers a day, each.34 In fact, Umberto Cassuto had already drawn the attention to the anti-Jewish policies that were enacted almost simultaneously in both the Italian South and Provence by Charles II of Anjou (1285-1309