הנוכחות היהודית בעכו קיימת מימי אברהם אבינו לפי אתר עכו-תור לפי המסורת אברהם אבינו עבר בעכו בדרכן מחרן לשכם, כאשר נכנס לארץ ישראל דרך סולמה של צור [1]
האתר עכו תור ציין ארבעים מקומות בהן יש קשר למורשת היהדות ולעכו. אם נחזור לתקופת המקרא, הרי עכו נימנת על נחלת שבט אשר ש"פגע בכרמל הימה ובשיחור לבנת" (יהושע יט, כו), אשר בדרום מפרץ עכו, אך "אשר לא הוריש את יושבי עכו" (שופטים א, לא) , וכן בה נמצא מקום קבורתה המשוער של דבורה הנביאה [2]
בימי בית שני[]
עכו הוזכרה גם בתקופת החשמונאים ושער הכניסה היבשתי ממזרח נקרא על שם יהונתן החשמונאי. לפי המרד הגדול, בשנים 66-68 לפנה"ס היה ריכוז של הצבא הרומי בדרכו לכיבוש ארץ ישראל. כו בקרבתו אירע האירוע המפורסם: לפי יהודי עכו מנעו מקיסר רומא גאיוס קליגולה, להציב פסל זהב ענקי בדמותו ולהציב אותו בבית המקדש בירושלים.
באייר שנת 40 נהרו עשרות אלפי יהודים אל בקעת עכו. הם הסתדרו בשש מערכות: זקנים, זקנות, גברים, נשים, ילדים וילדות. בתחילה דימו פטרוניוס וצבאו כי הם באו להילחם, אבל עד מהרה התפרצה מכל המחנה זעקה איומה אחת, שהחרידה אף את פטרוניוס. הם ניגשו אליו בראשים מכוסי אפר, בעיניים דומעות ובידיהם על גביהם, כאסירים. הם הודיעו: לא להילחם באנו. אך אם החלטת להעמיד את הצלם במקדש, השמידה נא קודם את כולנו, ואחר עשה מה שלבך חפץ. כי כל אנו נושמים ? איננו רשאים להרשות שייעשה דבר נגד תורתנו. איננו מרימים יד נגד הקיסר, הנה צווארינו פשוטים לטבח... אבל מה לך ולאנשי הצבא, הנה אנו הכהנים בבית המקדש במו ידינו נהרוג את נשינו ואת ילדינו, ואחר-כך את עצמנו. ואז, כשלא יישאר מאיתנו אפילו אחד, תקיים את הגזרה של קליגולה.
פטרוניוס החליט לעכב את השלמת הפסל בצידון, ודיווח לקליגולה כי יש עיכובים. הוא וקציניו עברו לטבריה, כי לא יכלו לעמוד מול עשרות אלפי היהודים שלא זזו מעכו...
המקור: אדיר זיר - ערוץ שבע כוחה של מחאה פאסיבית
בתקופה הביזנטית[]
ראו ערך:עכו:מנורה כסמל לחותם כשרות במאפיה מהתקופה הביזנטית
בימי הביניים[]
בימי הביניים הגיע הרמב"ם לארץ ישראל דרך נמל עכו. יהודים מאיטליה התיישבו בה, בתוך השכונות הצלבניות (להלן). האתר לעיל ציין גם " רבי שמשון משנץ יחד עם רבי יהונתן מלוניל, רבי יחיאל מפריס וישיבתו בה למדו כ-300 תלמידים,הרמב"ן, רבי יצחק דמן עכו ועוד רבים שהפכו את עכו למרכז תורני עולמי. מידע נוסף על תל נפוליאון:"מקום קבורת הצדיקים:רבי שמשון משנץ, רבי יהונתן מלוניל, רבי יחיאל מפריס,רבי יוסף משיינוש, רמב"ן. אולי גם:"מקום קבורת הרמח"ל".
ראו ערך מורחב:עכו היהודית בימי הביניים
השריד החשוב של היהודים בעכו של ימי הביניים היה בית כנסת קדום במקום בו שוכנת היום כנסיית אנדראס הקדוש בעכו
חורבות המבנה הצלבני בשנת 1681. לפי כיוונו, ייתכן שהיה זה בית כנסת
הכנסיה השוכנת בפינה הדרום-מערבית של עכו העתיקה, והקרויה על שם אנדראס הקדוש. המבנה הנוכחי, אשר נבנה בשנת 1765 על שרידי בנין צלבני, שייך לכנסייה היוונית-אורתודוקסית
בשונה מכנסיות אחרות, מגמת יסודות המבנה מכוונת לירושלים, ועל כן הועלתה ההשערה כי המבנה הצלבני הוא בעצם בית כנסת קדום שנבנה בימי הביניים. על פי השערה זו, בית הכנסת נבנה על ידי סוחרים בני יהדות פיזה, אשר רובע בני עירם בעכו שכן מזרחית לכנסייה[3]. להלן:
ח"ו וולטירא על עכו היהודית[]
ד"ר ח.ו.וולטירא היה מתכנן ערים באזור הצפון ומהנדס הועדה המיוחדת לתכנון ולבניה
- ח"ו וולטרא עכו וערי נמל ורבעים יהודיים
בית כנסת הרמח"ל[]
המקור:אתר עכו העתיקה
במאות 18-16 היו לקהילה היהודית שני בתי כנסת בעכו: בית כנסת אחאב ובית כנסת על שם הרמח"ל שחי בעכו בשנים 1747-1743. בית כנסת הרמח"ל היה הגדול והמפואר בין השניים.
בשנת 1758 החרים השליט הבדואי של עכו דאהר אל-עומר את בית הכנסת ובנה מעליו את מסגד אל- מועלק. כתחליף קיבלו היהודים מבנה קטן מצפון למסגד אל-מועלק.
בשנים האחרונות שופץ ושוקם בית הכנסת ונפתח לביקורי קהל
לפי אתר קברי צדיקים[]
בית תפילה קטנטן זה, הנמצא ליד הרחוב הראשי של השוק הססגוני של עכו העתיקה, הוא פנינה של היסטוריה יהודית ושל מנהגים יהודיים. בשנים האחרונות שוקם בית הכנסת ושופץ, והוא עומד כיום שוב במלוא תפארתו.
בית הכנסת נקרא על שמו של רבי משה חיים לוצאטו, שהיה מחכמי איטליה, והגיע לעכו בשנת 1743. בזמנו היה הרמח"ל דמות שנויה במחלוקת, אבל כיום הוא נחשב לאיש קבלה ומוסר מבריק, שנודע בעיקר כמחבר ספר המוסר מסילת ישרים. כשהרמח"ל הגיע לעכו, הוא עודד את שיפוצו של מבנה קטן ברובע היהודי של העיר העתיקה, מבנה שבהמשך נשא את שמו. על-פי הנהוג בקהילות היהודיות באיטליה, הוצבה בימת בית הכנסת בקיר שמול ארון הקודש.
לגבאי בית הכנסת יש ספר תורה שאין קוראים בו עוד בבית הכנסת, ובאמצעותו הוא מסביר למבקרים את אופן כתיבת התורה. החברה לפיתוח עכו העתיקה, המתחזקת את האתר, מזמינה קבוצות החוגגות אירועים מיוחדים כמו בר מצווה או בת מצווה לקיים את האירועים באווירה הייחודית של בית הכנסת של הרמח"ל.
לפי אתר אל-עכו[]
המקור: אתר אל-עכו
בית הכנסת נקרא על שם הרמח"ל - רבי משה חיים לוצאטו. בית הכנסת נמצא היום בקצה סמטה קטנה, היוצאת מרחוב פאח'ר א-דין קצת מצפון למסגד אל-מועליק (דאהר אל-עומר). מחלוקת קיימת בשאלה כיצד זה קם בית הכנסת במקומו הנוכחי. יש האומרים שדאהר אל עומר החרים את מבנה בית הכנסת שהתקיים באתרו של מסגד אל-מועלק דהיום והפכו למסגד. במקומו היקצה ליהודים את המקום הנוכחי להיות בית כנסת. ויש הטוענים כי מבנה בית הכנסת המקורי הוסב למסגד בימיו של עבדאללה פחה, ששלט בעיר החל משנת 1818, והוא אשר נתן ליהודים את המבנה בו קיים בית כנסת רמח"ל כיום.
במה ייחודו של בית כנסת זה? ראשית, הינו בית התפילה היחיד של יהודים הקיים ופעיל בעיר העתיקה. שנית, במבנהו חסרים שני יסודות טיפוסיים לבתי כנסת: הבמה - במקומה קיים מרתף מתחת לרצפה והוא גלוי לעיני המתפללים משום סבכת סורגי ברזל הסוגרת עליו במפלס הרצפה. כך פירש הרמח"ל, שהיה עניו וצנוע, את הפסוק "ממעמקים קראתיך יה" הווה אומר, לא זו בלבד שלא יעמוד שליח הציבור על במה מוגבהת, אלא שירד אל התפילה, ויעמוד מתחת לקהל המתפללים. כמו כן, חסרה בבית הכנסת עזרת הנשים - שכן הרמח"ל, שדגל בקבלה, אסר כניסת נשים לבית התפילה פן תעסוקנה בדברי חולין. משום כך הנשים פתחו להן צוהר בקיר המערבי של בית הכנסת, והיו עומדות מחוץ לבית הכנסת במפלס הדרך ורואות ושומעות תקיעת שופר, קריאת המגילה ושאר תפילות.
בית כנסת אור התורה[]
ראו ערך מורחב: "אור תורה", בית הכנסת התוניסאי בעכו
.jpg){kind=link}
קטע מהפסיפס בבית הכנסת - צילם:Jane ג'יין Fresco
בית הכנסת אור תורה הוא בית כנסת בעכו. בית הכנסת הוקם בידי עולים מתוניסיה, והוא מכונה גם "התוניסאי" או "הג'ריבה", על שם בית הכנסת הגדול באי ג'רבה שבתוניסיה, אף שכיום הוא משמש מתפללים מכל עדות המזרח.
בית הכנסת הוקם בשנות ה-50 בידי עולים מתוניסיה, במבנה עתיק ששימש עד אז כמתנ"ס. גבאי בית הכנסת, ציון בדש, החליט להוסיף למבנה יצירות פסיפס, כשם שהיה מקובל בבתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל. הוא פנה למפעל הפסיפס של קיבוץ אילון, ופסיפס ראשון הוצב בבית הכנסת.
לאורך השנים נוספו עוד ועוד קטעי פסיפס, וכיום קירותיו החיצוניים והפנימיים, תקרתו וחלק מהרצפה מכוסים כולם במאות מיליוני אבני פסיפס צבעוניות. צבעי האבנים טבעיים, ואף אחת מהן לא נצבעה. כולן הובאו ממקומות שונים בארץ ישראל, מרמת הגולן ועד הרי אילת. בנוסף, יש בבית הכנסת 140 חלונות ויטראז'. הפסיפסים והוויטראז'ים עוסקים בתולדות עם ישראל, החל בסיפורי התנ"ך וכלה באירועים מהמאה ה-20, וכן בנופי ארץ ישראל, עריה ועולם החי והצומח שלה. 11 יצירות עוסקות בה|שואה, וסדרה נוספת של פסיפסים מוקדשת למטבעות ארץ ישראליים לדורותיהם. עד היום מיוצרים רוב הפסיפסים באילון.
(הועתק מהויקיפדיה העברית)
בעת החדשה[]
חצר בית הסוהר האחים אליהו
בתקופת המנדט הבריטי עכו נבנה בה אחד ממפעלי התעשיה הראשונים בארץ - לגפרורים נור. עכו נזכרה בשל הפריצה של אצ"ל לכלא המפורסם [4].
אחד האירועים החשובים שהתרחשו בעכו בתקופת המנדט היה הפריצה לכלא עכו. הפריצה לכלא עכו היא פעולה של ארגון האצ"ל, שנערכה ב־4 במאי 1947, ובמסגרתה נפרצה חומת כלא עכו ונמלטו אסירים רבים שהיו כלואים בו, בהם 27 אסירי אצ"ל ולח"י ו180 אסירים ערבים.
יש הסבורים כי לפעולה היתה השפעה רבה על החלטת ממשלת בריטניה להפסיק את שלטונה בארץ ישראל.
- כנס לציון 70 שנה לפריצה לכלא עכו - כנס לציון 70 שנה לפריצה לכלא עכו שהתקיים בל"ג בעומר, יום ראשון יח' אייר תשע"ז 1 4/5/17במוזיאון אסירי המחתרות בעכו - בהפקת מרכז סיור ולימוד גליל ובסיוע של 'עמיתים לטיולים'
ראו גם[]
- עכו היהודית בימי הביניים
- חיים ויטו וולטירא עכו בית הכנסת גדולה - המאה ה-18
קישורים חיצוניים[]
- הדס כרמונה, "פסיפס וקדושה", בפורטל התיירות של הגליל המערבי
- ראובן גפני, "פנינה עכואית מופלאה" באתר "מורשת"
מקורות[]
- ↑ המדרש בבראשית רבה מתאר את דרכו ארצה: "בשעה שהיה אברהם אבינו מהלך בארם נהרים ובארם נחור, וראה אותם אוכלים ושותים ופוחזים, אמר: הלוואי לא יהא חלקי בארץ הזאת. כשהגיע לסולמה של צור ראה כי חורשים בזמן החריש, זורעים בזמן הזרע, מנכשים ועודרים. אמר: הלוואי יהי חלקי בארץ הזאת".ריבונו של עולם שומע את תפילתו של אברהם ומבטיח בשכם: "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" ( י"ב, ז')
- ↑ תלמיד אלמוני של הרמב"ן ,שחי לפני כ-700 שנה, מעיד:"סמוך לעכו בתחום שבת,יש שם הר (תל-אלפכר=גבעת נפוליאון), ושם בית הקברות בא"י יש אומרים כי שם קבר דבורה הנביאה" [כתב-יד לנינגרד,נתפרסם ב"ירושלים" לזכר לונץ עמוד נג].הערת מחבר הערך: בקדש בגליל יש מצבה המזוהה עם דבורה הנביאה
- ↑ פרופ' וולטירא חיים ויטו, אתרים היסטוריים יהודיים בפיסא וברבע הפיסאנים שבעכו, תורת חיים - בטאון תורת חיים, גיליון 120.
- ↑ משוחזרת למופת במקום האירוע בסרט אקסודוס