יומנו של הנרי בייקר טריסטראם

איור של קברי המלכים בשלהי המאה ה-19, מתוך ספריית הקונגרס האמריקני

מסע בארץ ישראל - יומן 1863 - 1864 הוא יומנו של הנרי בייקר טריסטראם. טריסטראם היה אחד מהחוקרים האירופאים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל, כתביו ואוסף הפוחלצים והאדרים שלו מהווים מקור ידע חשוב בדבר עולם החי של ארץ ישראל במאה ה-19. את סיפורי מסעותיו אסף ופרסם בספר זה. טריסטראם היה נוצרי מאמין והתייחס ביראת כבוד לארץ ישראל. מספר פעמים בספרו הוא מספר על ההתפעמות שאחזה בו כשעמד מול מקום קדוש, כבית אל או ירושלים. במסעותיו הוא לא חדל לחפש ראיות לנאמר בכתבי הקודש. הוא פעל בשירות המיסיון ואולם לא עבד כמיסיונר בארץ ישראל והתייחס בכבוד ליהודים הגרים בה.

ביומנו הוא מנסה למצוא באתרי הארץ, עדויות לדברים הכתובים בתנ"ך.

• אחד האזורים שבהם הוא הירבה לטייל היה בסביבות ים המלח וכך הוא מייחס את מזמור מ"ב בתהילים לנחל דוד. וכך נאמר במזמור: "לַמְנַצֵּחַ, מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח. כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקים. צָמְאָה נַפְשִׁי, לֵאלֹקים לְאֵל חָי: ... אֱלֹהַי עָלַי, נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח: עַל-כֵּן--אֶזְכָּרְךָ, מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן; וְחֶרְמוֹנִים, מֵהַר מִצְעָר. תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא, לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ; כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ, עָלַי עָבָרוּ... אוֹמְרָה, לְאֵל סַלְעִי-- לָמָה שְׁכַחְתָּנִי."

• הוא בחקר בשכם ומציין כי "בתיה משופרים בדרך כלל מבתי ירושלים, רחובותיה נקיים יותר, ובאמצע רבים מהם ניגר זרם קטן של טחנה ומימיו צלולים מאד". הוא מוצא בה 200 שומרונים ועוד פחות מזה יהודים. הוא מבקר בקבר יוסף. הקבר נמצא בין "באר יעקב" - אתר הקדוש לנוצרים לבין הכפר הקטן "עסקר" שבו יש מעיין שופע. לדעתו, זהו מקום "שלם" העתיקה. על קבר יוסף הוא אומר כי הוא קטן ומסויד אך "אינו מצטיין בשום דבר מיוחד". יחד עם זאת, הוא סבור כי אין לפקפק בזיהוי שלו.

• גולת הכותרת של מסעו היא ירושלים. הוא מספר על הגילוי של משלחת פרדיננד דה סוסי

את קברי המלכים באותה שנה . בתוך ארון הקבורה היה שלד של אישה ועל הסרקופג כתובת בעברית. ההשערה הראשונית של המגלה הייתה כי אלו העצמות של אחת מבנות המלך דוד.

הוא ביקר בהר הביתוהראו לו את המערה מתחת לכיפת הסלע. הוא כותב : " בו מנהרות המקשרות אותו עם הנקבת השילוח ועם עיר דוד.

טריסטראם - אבי הזואולוגיה של ארץ ישראל

טריסטראם - אבי הזואולוגיה של ארץ ישראל

כנס שמציין 150 שנה למסע של טריסטרםאם

משה גלעד דיווח בעיתון הארץ מיום 20 במרץ 2016 על לפני 150 שנה הסתובבו כאן דובים ותנינים: מסע בעקבות הספר "מסע בארץ ישראל" ומסכם בכותרת:
כשהכומר והחוקר האנגלי הנרי בייקר טריסטראם ביקר כאן במאה ה–19 הוא ראה בעיקר תנינים, דובים, עופות דורסים ושודדי דרכים. תערוכה שתיפתח במלאות 150 שנה לפרסום ספרו מתחקה אחר מסעו. בין השאר נאמר בכתבה:

• ב–5–6 באפריל ייערך באוניברסיטת חיפה כנס שמציין 150 שנה למסע של טריסטרםא ולפרסום ספרו. במסגרת הכנס תוצג בספריית סוראיה נזריאן באוניברסיטה תערוכה שמציגה את העושר המדעי שהניב המסע. בתערוכה מוצגים ציורים מהמאה ה–19 בהם נראית ישראל כארץ מדברית המיושבת בדלילות. מוצגים בה גם כמה פוחלצים שטריסטראם גילה והגדיר לראשונה בארץ וגולגלות של דב ונמר. במסגרת הכנס ייערך גם יום סיור בעקבות מסעו של הכומר האנגליקני.{להלן)
• הספר "מסע בארץ ישראל" נהפך כבר לקלאסיקה. הוא קריא, כתוב בשטף וסוקר מגוון רחב של היבטים אפשריים ומאות אתרים ברחבי הארץ. טריסטראם לא נטה לוותר על תחום כלשהו. הוא כתב על ארכיאולוגיה והיסטוריה, זואולוגיה ונוף, אנשים, תרבות ומנהגים. כאשר הגיע לטבריה כתב: "הבתים פזורים בלי כל סדר, כאילו הוטלו מתוך ענן חול, אבל רובם נראו נקיים בפנים, כאילו השתדלו להפריך את הפתגם האומר כי 'מלך הפרעושים שוכן כבוד בטבריה'
• ומסיים - בר־עוז ורשף מדגישים את תשומת הלב של טריסטראם לארכיאולוגיה מקראית. המסע כולו אפוף בהתרגשות של ארץ המקרא. הוא שולט בתנ"ך ובברית החדשה ומצטט בכל מקום את הפסוקים הרלוונטיים. כאשר הגיע לירושלים כתב כך: "המבט הראשון על ירושלים מעורר תמיד מחדש התרגשות, וחבל על האדם שלא מלא רוח הצליין, לפחות ברגע זה, ואינו רואה מבט זה כאחת הזכויות הגדולות שבחייו. עיר זו שוכנת במעמקי רגשותיו של כל נוצרי, ונפשו קשורה בה בחבלי אמונה ותקווה — אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". בחיפה דווקא זוכרים אותו היטב.

• על התרגום העברי של הספר בהוצאת מוסד ביאליק

הנרי בייקר טריסטראם 1822 – 1906 Henry Baker Tristram - כנס אוניברסיטת חיפה

איש דת ומדע בריטי שנולד בכפר אגלינגהם שבצפון אנגליה. פרופ' שמעון בודנהיימר, מראשוני הזואולוגים והביולוגים העבריים בעת החדשה הכתיר את הכומר ה. ב. טריסטראם בתואר "Father of the Natural History of Palestine". תיאור זה ממצה את פעילותו של טריסטראם ואת תרומתו הרבה לחקר החי והצמחיה של ארץ ישראל. בשנים 1863-1864 הוביל הכומר משלחת חקר אשר תיעוד קורותיה פורסמו ב 1865 בספר The Land of Israel: Travels in Palestine, שתורגם לעברית תחת השם "מסע בארץ-ישראל : לחקר חיי הארץ וטבעה, יומן, 1864-1863", בהוצאת מוסד ביאליק. בהקדמה לספרו מציין טריסטראם כי מטרת מסע זה הייתה להכיר וללמוד את הגיאולוגיה, החי והצמחיה של ארץ הקודש, אשר לא נלמדו מספיק טרם ביקור משלחת המחקר. במסעו, אשר מומן על ידי האגודה לקידום הידע הנוצרי שבלונדון, בחן הכומר נושאים אלו בכלים מדעיים תוך התייחסות למאורעות המתוארים בתנ"ך. בהקדמה לספרו מציין טריסטראם כי המבקר בארץ הקודש צריך להתרשם משני דברים: העדר רומנטיקה מנופי הארץ, ומהמגוון "המדהים" של האקלים, הנוף והחי והצומח של אזור זה, כדבריו.

טריסטראם מזכיר ביומן המסע מעל 400 מינים של בעלי חיים וצמחים, ומתוך אלו הוא אסף 119 מינים של ציפורים. בסך הכל הוא ביקר בארץ הקודש ארבע פעמים (1858, 1863, 1872, 1881), ובעקבות מסעותיו אלו הוגדרו מספר רב של מינים חדשים למדע כמו הטריסטרמית, תחמס נובי ודרור הירדן אותם מצא באזור ים המלח והטברנון (אמנון) אותו מצא באיזור גינוסר. טריסטראם חלה במחלת השחפת בגיל 24, וכתוצאה מכך על מנת להקל על תסמיני המחלה בילה חלק ניכר מחייו במסעות, משלחות וביקורים באזורים חמים ומרוחקים מביתו. במסגרת מסעותיו ביקר גם בצפון אפריקה, ארמניה, יפן, ובמקומות נוספים. במהלך עבודתו המדעית הגדיר טריסטראם 92 מינים חדשים של בעלי חיים. פעילותו המדעית התרחשה בימים סוערים של מחלוקת בין דת ומדע, בשנים בהן צ'ארלס דארווין (Charles Darwin) ואלפרד ראסל וואלס (Alfred Russel Wallace) הציגו את רעיונותיהם הנוגעים לתהליכים ומנגנונים האבולוציוניים (1858). בעקבותיהם, אימץ טריסטראם גישה מדעית זו, בבואו לתאר מינים של עפרונים ובהכירו בחשיבות של המנגנון האבולוציוני במיוחד באורגניזמים מדבריים. אך יחד עם זאת, טריסטראם האמין כי תהליכים של ברירה טבעית מתקיימים ברמת המין בלבד. עקב אמונתו הדתית וההנחה שכל בעלי החיים נבראו בידי אלוה, הוא חשב כי תהליכי ברירה טבעית אינם יכולים להתקיים ברמות טקסונומיות הגבוהות מרמת המין. במילים אחרות, האבולוציה ומנגנוניה פועלים רק בפרטים קטנים המבדילים מינים והקשורים להתאמה של המין לסביבת חייו אך אינה מתרחשת ברמות הגבוהות שם קיימת קביעות שמקורה

תכנית יום העיון - יום שלישי, 5/4/2016

האירועים יתקיימו בנוכחות בני משפחת טריסטראם מאנגליה, וסגן שגריר בריטניה בישראל, ד"ר רוברט דיקסון 9:00 – 9:30 התכנסות

9:30 – 9:45 ברכות (לחץ לצפייה)

                        ד"ר רוברט דיקסון, סגן שגריר בריטניה בישראל
                        מר יחיאל לקט, יו"ר מכון קק"ל לחקר תולדות הציונות וההתיישבות
                        פרופ' יוסי בן-ארצי, הועדה המדעית של יום העיון

מושב ראשון

יום עיון לציון 150 שנה להופעת ספרו של הנרי בייקר טריסטראם - מסע בארץ ישראל - מושב ראשון

יו"ר המושב - ד"ר דן מלקינסון, החוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה, אוניברסיטת חיפה

הנרי בייקר טריסטראם, איש דת, כומר, וחקר ארץ-ישראל במאה ה-19- פרופ' יהושע בן-אריה, האוניברסיטה העברית

ארגוני מחקר כסוכני שינוי: ייסוד ה-PEF וה-DPV והשפעתן על מחקר הארץ - פרופ' חיים גורן, המכללה האקדמית תל-חי

"לקטוף פרחים בשדות הזמן" : על כתיבה הסטוריוגרפית בערבית במאה ה-19 - ניקול כיאט, אוניברסיטת חיפה

מושב שני

יום עיון לציון 150 שנה להופעת ספרו של הנרי בייקר טריסטראם - מסע בארץ ישראל - מושב שני

• יו"ר המושב - פרופ' גיא בר-עוז, החוג לארכיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה
• תרומתו של טריסטראם לבוטניקה של ארץ-ישראל - פרופ' אמוץ דפני, אוניברסיטת חיפה וגברת הגר לשנר, האוניברסיטה העברית
• טריסטראם - אבי הזואולוגיה של ארץ-ישראל - ד"ר עוזי פז
• השינויים בעולם החי של ארץ ישראל מאז ביקוריו של טריסטראם - פרופ' יורם יום טוב, אוניברסיטת תל אביב
• העתיד שטריסטראם לא היה יכול לחזות: כיווני שמירת הטבע במאה ה-21 - ד"ר יהושע שקדי, רשות הטבע והגנים

פתיחת התערוכה בספריה

יום עיון לציון 150 שנה להופעת ספרו של הנרי בייקר טריסטראם - מסע בארץ ישראל - פתיחת התערוכה בספרייה

מושב שלישי

יום עיון לציון 150 שנה להופעת ספרו של הנרי בייקר טריסטראם - מסע בארץ ישראל - מושב שלישי

 יו"ר המושב: ד"ר רם רשף, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה

                        הכרמל בין ימי טריסטראם (1863-4) לבין פון מולינן (1904-5)                        
                        פרופ' שמעון דר, החוג ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

                        מבצר מונפורט במחקרו של טריסטראם                       
                        ד"ר רביע חמיסה, אוניברסיטת חיפה

16:00 – 16:15 הפסקה

16:15 – 17:15 "בארץ הגלעד" - מתוך האודיסאה של לורנס אוליפנט, יצירה לשחקנים ולמצגת פאוור-פוינט,

                        מאת יוחאי אברהמי ודורון תבורי    

• המקור

מסע מרתק של 206 ימים בארץ-ישראל 1863-4

הרצאתו של יואב אבניאון על טריסטרמית, דב סורי וארץ שאיננה - הנרי בייקר טריסטראם - כומר, חוקר וטַייל. מסעו בארץ-ישראל רגע לפני שהשתנתה לבלי הכר. אירוע יוצא דופן במרחב ובזמן שתובנות לא מעטות בצידו.