Family Wiki
אין תקציר עריכה
 
(26 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:Rofr_book_1.jpg|thumb|ימין|200px]]
'''יוסף רופא''' (במקור רויפר) נולד בפיזה בשנת 1930. נפטר בירושלים. היה ספרן באוניברסיטת בר-אילן ועסק בכתבי-יד עבריים עתיקים. היה בין הפעילים בחידוש בניית בית המקדש ויישוב ארץ ישראל.
+
'''יוסף רופא''' (במקור רויפר) נולד בפיזה בשנת 1930. נפטר בירושלים. היה ספרן באוניברסיטת בר-אילן ועסק בכתבי-יד עבריים עתיקים ובתרגום. היה בין הפעילים בחידוש בניית בית המקדש ויישוב ארץ ישראל.
   
  +
נמנה עם מתפללי בית הכנסת האיטלקי ברמת גן, באתרים בו הופעל, עד להקמת [[בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו]]
הבעת תודה: תודה נאמנה למר יוסף רופא , שהעמיד לר שותי באמצעות אחיו ד"ר אלכסנדר רופא , את תרגומו העברי ( בכתב יד ) לספרו של ליאונה קארפי על תחילת הימאות בישראל .[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Page.aspx?nBookID=92730451&nTocEntryID=92739384&nPageID=92730613 אתר כותר]
 
   
 
הבעת תודה ליוסף רופא: תודה נאמנה למר יוסף רופא, שהעמיד לרשותי באמצעות אחיו פרופ' אלכסנדר רופא, את תרגומו העברי (בכתב יד) לספרו של ליאונה קארפי על תחילת הימאות בישראל .[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Page.aspx?nBookID=92730451&nTocEntryID=92739384&nPageID=92730613 אתר כותר]
  +
  +
* [http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b07170680039a37/File/0b07170680f9e000 מכתב לרבנים הראשיםם על השיטה לאיתור מקום בית המקדש]
 
==לקט משירת איטליה החדשה==
 
==לקט משירת איטליה החדשה==
  +
[[קובץ:Rofe_book.png|thumb|ימין|50px]]
 
  +
  +
[[קובץ:רופא_va_pensiero.jpg|thumb|330px|ימין|]]
  +
[[קובץ:Nabucco - Hebrew Slaves Chorus (SUBTITLES)|thumb|שמאל|330px]]
  +
 
לקט משירת איטליה החדשה בתרגום שירי עברי ובצירוף מבואות על המשוררים הכלולים בלקט - יוסף רופא
 
לקט משירת איטליה החדשה בתרגום שירי עברי ובצירוף מבואות על המשוררים הכלולים בלקט - יוסף רופא
   
חלק מהם הובאו על-ידי שמחה רז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28476&pgnum=49 כאן]
+
מבוא לספר נכתב על-ידי שמחה רז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28476&pgnum=49 כאן]
   
עיקר הםסר מוקדש לשלשה המשוררים ה איטלקיים הידועים:
+
עיקר הספר מוקדש לשלושה משוררים איטלקים נודעים:
* גיקולו אוגו פוםקולו( 1827
+
* ניקולו אוגו פוסקולו (1778-1827)
  +
1778 )
 
* גיאקומו ליאופדדי( 1837-1795 )
+
* ג'אקומו ליאופארדי (1837-1798 )
* וג׳ובני סאסקולי (1912 -1855 )
+
* ג׳ובני פאסקולי (1912-1855)
   
 
==קבוצת אריאל==
 
==קבוצת אריאל==
   
נדבר שרגאי בספרו הר המריבה מונה את יוסף דופא בין חברי הקבוצה:
+
נדבר שרגאי בספרו הר המריבה מונה את יוסף רופא בין חברי הקבוצה:
[[קובץ:Kvuzat_ariel_1.png|thumbמרכז|541px]]
+
[[קובץ:Kvuzat_ariel_1.png|thumb|center|650px]]
[[קובץ:Kvuzat_ariel2.png|thumb|500px]|מרכז]
+
[[קובץ:Kvuzat_ariel2.png|thumb|650px|center]]
  +
  +
==תפילה==
  +
(פורסם בתורת חיים)
  +
[[קובץ:מתוך_תורת_חיים_גיליון_13.png|thumb|650px|center|פורסם בעלון יהדות איטליה - תורת חיים]]
  +
  +
==שיר מזמור לאור החיים==
  +
[[קובץ:שיר_מזמור_לאור_החיים.png|thumb|650px|center|מתוך תורת חיים - בטאון יהדות איטליה 16 חנוכה תשי"ח]]
   
 
==שיר לקדומים==
 
==שיר לקדומים==
 
[[קובץ:Rofe_song_about_kdumum.jpg|thumb|מרכז|650px]]
 
[[קובץ:Rofe_song_about_kdumum.jpg|thumb|מרכז|650px]]
 
 
   
 
==מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית==
 
==מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית==
 
יוסף רופא במאמרו '''מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית'''‏‏<ref>‏ [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/itur-2.htm ניב המדרשה] תשל"ח-ל"ט‏</ref> סבור כי "כמטחווי-קשת" הוא מרחק שבין 150 מטר ל-200 מטר. הוא נעזר מאיזכור אחר של מונח זה ב[[חברון]], בהקשר לאתרים הידועים בימינו ושם הוא מדד ומצא כי המרחק היה ‏‏<ref>‏בין "מקום (קבר) אבנר בן נר" ו"מערב מערת המכפלה"‏</ref> הוא כ- 90 מטרים. אם זאת במקרה של תאורו של הפרחי הוא מגיע למסקנה כי "כמטחווי-קשת" הוא לא פחות מ- 160 מטר. <br />לפי עדותו ר' אשתורי הפרחי, כי שער-שושן נמצא בשליש הדרומי של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית" דהיינו: בתוך 155 המטרים הדרומיים של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית (כי אורכה הכולל של חומה זו הוא 465 מטרים). מכאן מסיק רופא כי אמצעיתו של שער-שושן בנקודה המצויה במרחק 135 מטר מצפון לקרן הדרומית-המזרחית של חומת רחבת הר-הבית. נקודה זו בחומה המזרחית מצויה באותו מרחק עצמו, 135 מטר, מדרום למגרעת-הדומה הסמוכה לשער-הלוויות ("באב-אל-גנאיז" בערבית) ו- 180 מטר מדרום לאמצעיתם של שערי-הרחמים (באב-אל-רחמא", בערבית). מסקנתו היא כי "בית-המקדש" היה מדרום לכיפת הסלע.
 
יוסף רופא במאמרו '''מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית'''‏‏<ref>‏ [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/itur-2.htm ניב המדרשה] תשל"ח-ל"ט‏</ref> סבור כי "כמטחווי-קשת" הוא מרחק שבין 150 מטר ל-200 מטר. הוא נעזר מאיזכור אחר של מונח זה ב[[חברון]], בהקשר לאתרים הידועים בימינו ושם הוא מדד ומצא כי המרחק היה ‏‏<ref>‏בין "מקום (קבר) אבנר בן נר" ו"מערב מערת המכפלה"‏</ref> הוא כ- 90 מטרים. אם זאת במקרה של תאורו של הפרחי הוא מגיע למסקנה כי "כמטחווי-קשת" הוא לא פחות מ- 160 מטר. <br />לפי עדותו ר' אשתורי הפרחי, כי שער-שושן נמצא בשליש הדרומי של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית" דהיינו: בתוך 155 המטרים הדרומיים של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית (כי אורכה הכולל של חומה זו הוא 465 מטרים). מכאן מסיק רופא כי אמצעיתו של שער-שושן בנקודה המצויה במרחק 135 מטר מצפון לקרן הדרומית-המזרחית של חומת רחבת הר-הבית. נקודה זו בחומה המזרחית מצויה באותו מרחק עצמו, 135 מטר, מדרום למגרעת-הדומה הסמוכה לשער-הלוויות ("באב-אל-גנאיז" בערבית) ו- 180 מטר מדרום לאמצעיתם של שערי-הרחמים (באב-אל-רחמא", בערבית). מסקנתו היא כי "בית-המקדש" היה מדרום לכיפת הסלע.
 
[[קובץ:Tarshim_rofe.jpg|מרכז|החומה המזרחית של רחבת הר הבית והסימנים אשר בה,תרשים מאת יוסף רופא ז"ל]]
 
[[קובץ:Tarshim_rofe.jpg|מרכז|החומה המזרחית של רחבת הר הבית והסימנים אשר בה,תרשים מאת יוסף רופא ז"ל]]
  +
  +
==הדבקות ברעיון בניית המקדש==
  +
<gallery orientation="square" widths="300" columns="2" position="center" captionalign="left">
  +
Beth hamikdash rofe 2.jpg
  +
Beth hamikdash rofe 1.jpg
  +
</gallery>
  +
  +
   
 
==תרגומים==
 
==תרגומים==
 
יוסף רופא עסק בין השאר בתרגומים, למשל:
 
יוסף רופא עסק בין השאר בתרגומים, למשל:
  +
* [[הזמנה לשבת]]
   
 
* [http://www.bookgallery.co.il/content/english/bookpageschema.asp?bookpageid=77212&showhebrew=1 משה חיים קאפסוטו - יומן מסע לארץ הקודש 1734 ]
 
* [http://www.bookgallery.co.il/content/english/bookpageschema.asp?bookpageid=77212&showhebrew=1 משה חיים קאפסוטו - יומן מסע לארץ הקודש 1734 ]

גרסה אחרונה מ־12:17, 29 באוקטובר 2017

Rofr book 1

יוסף רופא (במקור רויפר) נולד בפיזה בשנת 1930. נפטר בירושלים. היה ספרן באוניברסיטת בר-אילן ועסק בכתבי-יד עבריים עתיקים ובתרגום. היה בין הפעילים בחידוש בניית בית המקדש ויישוב ארץ ישראל.

נמנה עם מתפללי בית הכנסת האיטלקי ברמת גן, באתרים בו הופעל, עד להקמת בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו

הבעת תודה ליוסף רופא: תודה נאמנה למר יוסף רופא, שהעמיד לרשותי באמצעות אחיו פרופ' אלכסנדר רופא, את תרגומו העברי (בכתב יד) לספרו של ליאונה קארפי על תחילת הימאות בישראל .אתר כותר

לקט משירת איטליה החדשה[]

רופא va pensiero
Nabucco_-_Hebrew_Slaves_Chorus_(SUBTITLES)

Nabucco - Hebrew Slaves Chorus (SUBTITLES)

לקט משירת איטליה החדשה בתרגום שירי עברי ובצירוף מבואות על המשוררים הכלולים בלקט - יוסף רופא

מבוא לספר נכתב על-ידי שמחה רז כאן

עיקר הספר מוקדש לשלושה משוררים איטלקים נודעים:

  • ניקולו אוגו פוסקולו (1778-1827)
  • ג'אקומו ליאופארדי (1837-1798 )
  • ג׳ובני פאסקולי (1912-1855)

קבוצת אריאל[]

נדבר שרגאי בספרו הר המריבה מונה את יוסף רופא בין חברי הקבוצה:

Kvuzat ariel 1
Kvuzat ariel2

תפילה[]

(פורסם בתורת חיים)

מתוך תורת חיים גיליון 13

פורסם בעלון יהדות איטליה - תורת חיים

שיר מזמור לאור החיים[]

שיר מזמור לאור החיים

מתוך תורת חיים - בטאון יהדות איטליה 16 חנוכה תשי"ח

שיר לקדומים[]

Rofe song about kdumum

מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית[]

יוסף רופא במאמרו מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית‏‏[1] סבור כי "כמטחווי-קשת" הוא מרחק שבין 150 מטר ל-200 מטר. הוא נעזר מאיזכור אחר של מונח זה בחברון, בהקשר לאתרים הידועים בימינו ושם הוא מדד ומצא כי המרחק היה ‏‏[2] הוא כ- 90 מטרים. אם זאת במקרה של תאורו של הפרחי הוא מגיע למסקנה כי "כמטחווי-קשת" הוא לא פחות מ- 160 מטר.
לפי עדותו ר' אשתורי הפרחי, כי שער-שושן נמצא בשליש הדרומי של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית" דהיינו: בתוך 155 המטרים הדרומיים של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית (כי אורכה הכולל של חומה זו הוא 465 מטרים). מכאן מסיק רופא כי אמצעיתו של שער-שושן בנקודה המצויה במרחק 135 מטר מצפון לקרן הדרומית-המזרחית של חומת רחבת הר-הבית. נקודה זו בחומה המזרחית מצויה באותו מרחק עצמו, 135 מטר, מדרום למגרעת-הדומה הסמוכה לשער-הלוויות ("באב-אל-גנאיז" בערבית) ו- 180 מטר מדרום לאמצעיתם של שערי-הרחמים (באב-אל-רחמא", בערבית). מסקנתו היא כי "בית-המקדש" היה מדרום לכיפת הסלע.

החומה המזרחית של רחבת הר הבית והסימנים אשר בה,תרשים מאת יוסף רופא ז"ל

הדבקות ברעיון בניית המקדש[]


תרגומים[]

יוסף רופא עסק בין השאר בתרגומים, למשל:

הערות שוליים[]

  1. ניב המדרשה תשל"ח-ל"ט‏
  2. ‏בין "מקום (קבר) אבנר בן נר" ו"מערב מערת המכפלה"‏