יוסף רופא (במקור רויפר) נולד בפיזה בשנת 1930. נפטר בירושלים. היה ספרן באוניברסיטת בר-אילן ועסק בכתבי-יד עבריים עתיקים. היה בין הפעילים בחידוש בניית בית המקדש ויישוב ארץ ישראל.
הבעת תודה: תודה נאמנה למר יוסף רופא , שהעמיד לר שותי באמצעות אחיו ד"ר אלכסנדר רופא , את תרגומו העברי ( בכתב יד ) לספרו של ליאונה קארפי על תחילת הימאות בישראל .אתר כותר
לקט משירת איטליה החדשה
מכתב הקדשה לספר
לקט משירת איטליה החדשה בתרגום שירי עברי ובצירוף מבואות על המשוררים הכלולים בלקט - יוסף רופא
חלק מהם הובאו על-ידי שמחה רז כאן
עיקר הםסר מוקדש לשלשה המשוררים ה איטלקיים הידועים:
- גיקולו אוגו פוםקולו( 1827
1778 )
- גיאקומו ליאופדדי( 1837-1795 )
- וג׳ובני סאסקולי (1912 -1855 )
קבוצת אריאל
נדבר שרגאי בספרו הר המריבה מונה את יוסף דופא בין חברי הקבוצה:
שיר לקדומים
מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית
יוסף רופא במאמרו מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית[1] סבור כי "כמטחווי-קשת" הוא מרחק שבין 150 מטר ל-200 מטר. הוא נעזר מאיזכור אחר של מונח זה בחברון, בהקשר לאתרים הידועים בימינו ושם הוא מדד ומצא כי המרחק היה [2] הוא כ- 90 מטרים. אם זאת במקרה של תאורו של הפרחי הוא מגיע למסקנה כי "כמטחווי-קשת" הוא לא פחות מ- 160 מטר.
לפי עדותו ר' אשתורי הפרחי, כי שער-שושן נמצא בשליש הדרומי של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית" דהיינו: בתוך 155 המטרים הדרומיים של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית (כי אורכה הכולל של חומה זו הוא 465 מטרים). מכאן מסיק רופא כי אמצעיתו של שער-שושן בנקודה המצויה במרחק 135 מטר מצפון לקרן הדרומית-המזרחית של חומת רחבת הר-הבית. נקודה זו בחומה המזרחית מצויה באותו מרחק עצמו, 135 מטר, מדרום למגרעת-הדומה הסמוכה לשער-הלוויות ("באב-אל-גנאיז" בערבית) ו- 180 מטר מדרום לאמצעיתם של שערי-הרחמים (באב-אל-רחמא", בערבית). מסקנתו היא כי "בית-המקדש" היה מדרום לכיפת הסלע.
תרגומים
יוסף רופא עסק בין השאר בתרגומים, למשל:
- [הזמנה לשבת]]
הערות שוליים
- ↑ ניב המדרשה תשל"ח-ל"ט
- ↑ בין "מקום (קבר) אבנר בן נר" ו"מערב מערת המכפלה"