יחנוך המדבר "מטבעון" "47 בהוצאת בית ספר שדה שדה בוקר

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

יחנוק המדבר ליד שדה בוקר - צילם:Nikola Herweg

יחנוק בנחל מסור - שבט תשע"ה - מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

יַחְנוּק המדבר (שם מדעי: Cistanche tubulosa). הוא צמח טפיל רב שנתי ממשפחת העלקתיים הצומח במדבר.

תכונה מיוחדת[עריכה | עריכת קוד מקור]

טפיל שורש רב-שנתי. החפים והחפיות קירחים או כמעט קירחים. אורך הכותרת 45-35 ס"מ, צבעה צהוב, גבעול בשרני ומסורגים (עלה אחד בכל מפרק) צמחיית ישראל ברשת

הטבע הטפילי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בצמח היחנוק לא קיים שום חלק ירוק ולכן הוא לא מסוגל לבצע בעצמו פוטוסינתזה, דבר המחייב את היחנוק להיצמד לשורשים של שיחים וצמחים מדבריים אחרים כמו המלוח, אשל וזוגן השיח, ולקבל את כל צרכיו מן הפונדקאי. לאחר הבשלת הזרעים בקיץ, הצמח מעל הקרקע מתייבש ונעלם.

לאחר הגשמים יוצאותתפרחותיו מן הקרקע היבשה. הפריחה היא בחודשים מרץ עד אפריל (התמונה למעלה היא מינואר). הגבעולים עבים ובשרניים וקוטרם מגיע ל 3 עד 5 ס"מ. הקשקשים בראש הצמח קרחים וכך הוא בוקע מהאדמה. הפרי הוא הלקט הכולל אלפי זרעים קטנים המתפזרים ברוח או בזרמי המים. התפרחת צפופה באורך של 60 עד 100 סנטימטר (צמח היחנוק הגבוה ביותר שהתגלה עד כה בארץ צמח בסמוך לקיבוץ אילות והתמר לגובה של 102 ס"מ). הכותרת בצבע צהוב באורך של 35 עד 40 סנטימטר ולה צינור ארוך. צופן טבעתי וצוף רב מושכים אל הפרח חרקים בעלי חדק.

שימושים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שורש קלוי של היחנוק הוא מאכל מוכר אצל הבדואים בסיני. ברפואה העממית משמש הצמח כתרופה לצהבת, אבנים בכליות, עצירות בדרכי השתן, שלשולים, פצעים וחתכים בגוף


התפוצה[עריכה | עריכת קוד מקור]

היא בנגב, בערבה ובבקעת ים המלח.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע. 1983. כרך 11 עמוד 104. ISBN 965-05-0078-2
  • הבריטניקה החדשה לנוער, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד וכתר. כרך 8, עמוד 140.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחנוק המדבר וויקישיתוף

יחנוק המדבר ליד שדה בוקר

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.