יטבתה (אתר מקראי)

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641

יָטְבָתָה הוא שמו של אזור הנזכר במקרא כאחת מתחנותיהם של בני ישראל במהלך נדודיהם במדבר. על פי המקורות פירוש שמה - "הארץ הטובה".

אזכורים

יטבתה נזכרת פעמיים בתנ"ך, שתיהן בהקשר של תחנות בני ישראל במדבר. הפעם הראשונה היא בספר במדבר:

"וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה. וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה."

בספר דברים ישנו תיאור מפורט מעט יותר:"מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם."

זיהוי המקום

על פי המסופר בספר דברים, "בעת ההיא" (כנראה בזמן החניה ביטבתה), הפריד אלוהים בין בני שבט לוי לשאר השבטים. התיאור של יטבתה כ"ארץ נחלי מים", מקשה על החוקרים המנסים לאתר את מיקומו המודרני של האתר. הלא בכל דרכם של בני ישראל במדבר לא נמצאו נחלי מים מרובים. עם זאת, בספר במדבר נאמר שלאחר שנסעו מיטבתה המשיכו לעברונה, ולאחר מכן לעציון גבר. עציון גבר זוהתה בידי חלק מהחוקרים עם תל אל ח'ליפה, בין אילת לעקבה בתחומי ירדן.אם הטענה נכונה, הרי שהיא מצמצמת את טווח החיפושים אחרי יטבתה.

לדעת חלק מהחוקרים, הנסמכים על הטענה הנזכרת לעיל, יטבתה מזוהה עם "סבח'ת א-טאבה", הנמצאת כ-35 ק"מ מהמיקום המשוער של עציון גבר ושבה ישנו מעיין בשם "עין א-טאבה", המתאים לתיאור של "ארץ נחלי מים". חפירות שנערכו באזור אכן חשפו שרידים של יישוב. סברה נוספת מזהה את יטבתה עם "עין ע'צ'יאן" (עין רדיאן) הסמוכה לקיבוץ יטבתה, וסברה אחרת עם "ואדי א-טאבה", גם כן מקומות עשירים במים יחסית. עם זאת, חפירות שנערכו בשני האתרים לא חשפו שרידים המתאימים לתקופה.

יטבתה - ארץ נחלי מים

מאת: אורן סעיד אחת התחנות בה חנו בני ישראל במדבר הוא יטבתה. בפרשתנו מתואר המקום כעשיר במים. נחלקו החוקרים בזיהוי המקום.

בפרשתנו מתואר האתר יטבתה, בו חנו בני ישראל, כמקום עשיר בנחלים: "מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן-הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם" (י, ז). בפעם הראשונה, יטבתה נזכרת בפרשת מסעי, כאחת התחנות של בני ישראל במדבר: "וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה; וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה" (במדבר לג, לג-לד).

האבן עזרא בפרשתנו מבאר, שהמקום הנקרא "יטבתה" בפרשתנו, איננו זהה עם המקום "יטבתה" הנזכר בפרשת מסעי (לדעת האבן העזרא, גם המקומות הנקראים 'בארות בני יעקן', 'מוסרה' ו'גודגדה' אינם זהים למקומות הנקראים 'בני יעקן', 'מוסרות' ו'חור הגדגד') : "ויטבתה –הוא המקום הנקרא באר, כי כן כתוב 'וּמִשָּׁם בְּאֵרָה' (במדבר כא, ט) וזה טעם ארץ נחלי מים, כי במשענותם כרו הנדיבים ויצאו המים" (שם). האבן עזרא מבאר, שיטבתה בפרשתנו, זהה עם המקום הנקרא "באר" בחומש במדבר – שם חפרו ומצאו בני ישראל באר פילאית שהוציאה מים רבים (האבן עזרא חולק על הפרשנים הסוברים שמדובר בבאר מרים. השווה לדברי האבן עזרא, במדבר כג, טו ד"ה ונשען לגבול מואב) . הרמב"ן דוחה את דברי האבן עזרא ומציין בנוסף, שכל האזור מחור הגדגד עד יטבתה עשיר במקורות מים: "ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה - ... ועוד שמנהג הכתוב בכל מקום לשנות מעט בהזכירו השמות פעמים בין בשם מקום בין בשם אדם, וכל שכן בכאן שהם שווים... וספר הכתוב משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים, להודיע שעמדו שם ימים בעבור הנחלים. וקצר במסעיהם, שכבר באר אותם, אבל אמר כי משם ממוסרה נסעו אל הגדגדה ואל יטבתה שהיא כולה ארץ נחלי מים, כי מן גדגד ועד יטבתה כולה משקה " (י, ו). גם הספורנו מציין שיטבתה שוכנת באזור עם נחלים - "וּמִן הַגֻּדְגּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי-מָיִם - שֶׁכָּל אותָם הַמְּקומות הַנִּזְכָּרִים עַתָּה הָיוּ אֶרֶץ נְחָלִים, נְכונִים לְמִרְעֵה הַצּאן".

נווה "עין ע'צ'יאן" . אחד הזיהויים ליטבתה המקראית. מתוך ויקימדיה התיאור של יטבתה כ"אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם", מקשה על החוקרים המנסים לאתר את מיקומו המודרני של האתר; הלא בכל דרכם של בני ישראל במדבר לא נמצאו נחלי מים מרובים. עם זאת, בספר במדבר נאמר שלאחר שנסעו מיטבתה המשיכו לעברנה, ולאחר מכן לעציון גבר. עציון גבר זוהתה בידי חלק מהחוקרים עם תל אל ח'ליפה, בין אילת לעקבה בתחומי ירדן. אם הטענה נכונה, הרי שהיא מצמצמת את טווח החיפושים אחרי יטבתה.

החוקרים הציעו מספר זיהויים ליטבתה המקראית, תוך התאמה לתיאור שמדובר במקום שיש בו מים (ראה גם ה"מכלול – אנצ' יהודית" בערך "יטבתה (אתר מיקראי)"). חלק מהזיהויים המוצעים נמצאים באזור קיבוץ יטבתה כיום. יטבתה הוא קיבוץ בדרום הערבה, כ-45 ק"מ מצפון לאילת. הקיבוץ ידוע בעיקר בשל המחלבה שלו, המייצרת מוצרי חלב. מדרום לקיבוץ יטבתה ובתחום שמורת יטבתה נמצאת מלחת טאבה (שמה הערבי: סבח'ת א-טאבה).

מלחת יטבתה היא שקע רדוד חסר ניקוז, הקולט מי שיטפונות של הנחלים היורדים לכאן מהרי אילת ומהרי אדום. בגלל מליחותה הרבה אין אדמת המלחה מסוגלת להצמיח דבר, ורוב שטחה צחיח לחלוטין. בשוליים המזרחיים והמערביים של המלחה מצויים מי תהום עיליים, וכאן יש צמחייה צפופה של סמר, ינבוט, הגה, ימלוח ודקלי תמר (על פי אתר "מפה" בערך "מלחת יטבתה".

) . המלחה חצויה כיום על ידי הגבול עם ירדן. בגבולה הצפוני-מערבי של המלחה נמצא נווה "עין ע'צ'יאן" (כיום אתר ארכיאולוגי בשם עין יטבתה), ובשוליה המזרחיים, בתחום ירדן, נמצא נווה המדבר ביר טאבה.

חלק החוקרים מזהים את יטבתה המקראית עם מלחת טאבה (שמה הערבי: סבח'ת א-טאבה), הנמצאת כ-35 ק"מ מהמיקום המשוער של עציון גבר ושבה ישנו מעיין בשם "עין א-טאבה" (כיום בשטח ירדן), וכן בשוליה המזרחיים של מלחת יטבתה (בתחום ירדן), ישנו באר-מעיין בנווה המדבר "ביר טאבה", המתאים לתיאור של "ארץ נחלי מים". חפירות שנערכו באזור אכן חשפו שרידים של יישוב. השם "טאבה" משמר אולי את השם העתיק "יטבתה". חוקרים אחרים מזהים את יטבתה המקראית עם נווה "עין ע'צ'יאן" (קרי: רדיאן) כיום אתר ארכיאולוגי בשם עין יטבתה. נווה "עין ע'צ'יאן" נקרא כך כנראה על-שם שיחי הפרקרק הפרסי (ע'צ'א בערבית), הנפוצים עד היום בחולות שבסביבה (להרחבה ראה ב"אריאל" - כתב עת לידיעת ארץ ישראל, במאמר "נווה יטבתה : נופיו ואתריו" מאת זאב משל, הוצאת ספרים אריאל, גיליון 78, תשנ"א – 1991.) . יש המזהים אותה עם "ואדי טאבה" הנמצא בסיני, שהמים שבו נשפכים למפרץ אילת. שני המקומות האחרונים, עשירים במים יחסית. עם זאת, חפירות שנערכו בשני האתרים לא חשפו שרידים המתאימים לתקופה.

© כל הזכויות שמורות למחבר פורסם על ידי [1]toraumada ב- 5:00