יין אליסטון הוא יין מתוק, שנוצר על-ידי חשיפת הענבים לשמש, על מנת לעלות בחום את הגלוקוז. היין נקרא ביוונית:PROTOTOPUM או בלטינית: MUSTUM LIXIVUM. היין נחשב יקר וטעים יותר.

פסול לפי ההלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במסכת מנחות נאמר:"אין מביאין אליוסטון. ואם הביא, כשר. (ח',ו'). רבי עובדיה מברטנורא פירש:"יין מתוק מחמת השמש, שתלו הענבים בשמש למתקן. שמש בלשון יון יוסטן:" בתלמוד בבלי, מסכת מנחות, רש"י פירש:"שנתבשלו הענבים בחמה יותר מדאי" (פ"ו,ב').

לפי המשנה יש הבדל:"יין מתוק" אסור מלכתחילה ואילו יין אליסטון רק בדיעבד. זהר עמר סבר כי במקדש אסור להשתמש ביין שהוסיפו לו חומרים כמו דבש (ויקרא, ב',י"א). לעומת זאת, ביין זה המתיקות היא טבעית.

הדגמה של השיטה התמונה התקבלה באדיבות זהר עמר


הגתות מחורבת חבלתא שבנוה-צוף (חלמיש):עדות אפשרית לייצור יין מתוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:עדות אפשרית לייצור יין מתוק .

זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן הירצה במסגרת כנס מערב בנימין השני ותוכן ההרצאה הובא במעבה ההר - קובץ מאמרים 2011 על המימצא הבא:

בתחומי היישוב נוה צוף (חלמיש) נמצאים שרידי יישוב קדום שפעל בעיקר בתקופה הרומית-ביזנטית. האתר כולל מתקני תעשייה ייחודיים שנחצבו על משטח סלע גיר קשה. מדובר ב-16 מתקנים עגולים שקוטרם הממוצע 2.3 מטרים, ועומקם עד כ-10 סנטימטרים בלבד. המשטחים נמצאים בשיפוע קל, וצמוד לכל אחד מהם ישנה גומה חצובה שקלטה נוזלים מהמשטח העגול. סמוך להם ניתן לזהות גת כפולה בעלת שני משטחי דריכה רבועים המחוברים ביניהם בתעלה.

לדעתו מדובר במתקנים להפקת יין אליוסטון.


אתר נוסף:ליד רמלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדרכינו עברנו בכרמי יין ולכן לא הופתענו למצוא גת גדולה ומשוכללת - המטייל סבור כי כאן יצרו יין אליוסטון.


ייצור בהווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תשובה משקבלתי מכרמל מזרחי:ביקבי כרמל לא מוסיפים סוכר ליינות מתוקים ברובן מדובר בתוספת רכז מיץ ענבים (יינות המתוקים לקידוש).ליקבי כרמל יש יין מאוד איכותי הנעשה בשיטת הפורט שמו כרמל וינטאז' וניתן למצוא בחנויות יין מקצועיות

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.