Family Wiki
Advertisement
יין חלק נמצא בעופל.png

המקור: הרצאה מטעם עיר דוד בנושא : הויכול הגדול על המאה העשירית 14 דצמבר 2020 (לצערי נשמט שם המרצה)

יין חלק, הכתובת העברית הקדומה ביותר שנחשפה בירושלים[]

גרשון_גליל_-_יין_חלק,_הכתובת_העברית_הקדומה_ביותר_שנחשפה_בירושלים

גרשון גליל - יין חלק, הכתובת העברית הקדומה ביותר שנחשפה בירושלים

גרשון גליל - יין חלק, הכתובת העברית הקדומה ביותר שנחשפה בירושלים

מאת: גרשון גליל, אוניברסיטת חיפה

בחפירות שנערכו בעיר דוד, כ-80 מטר דרומית להר הבית, נמצאה שפת קנקן גדול ועליה חרוטות 8 אותיות. גרשון גליל פענח את הכתוב והגיע למסקנה כי מדובר בנוסח שהיה מקובל בשפת קנקני יין: בשנת ...יין (סוג היין) מ..(שם המקום) . היין כונה "יין חלק". לפי מימצאי העבר, "יין" בשני יוד היה מקובל לדרום ארץ ישראל, בצפונה נכתב רק עם "יוד" אחד, דהיינו היין הוא מאזור יהודה. הנומח "חלק" לפי מקבילות אחרות, היה כינוי ליין נחות. העובדה שאוכסן הכדים גדולים תומכת בכך.

התאריך המשוער היה ימי שלמה המלך. גליל סבור כי מדובר ביין שנהגו לשתות פשוטי העם, אולי הבנאים של בית המלוכה ובית המקדש הראשון - זאת, לאור מיקומו של הכד.

כאמור, מדובר בכתובת העברית הקדומה שנמצאה בירושלים.

הידען כתב[]

לדבריו של פרופ' גרשון גליל מהחוג למקרא ותולדות ישראל באוניברסיטת חיפה שפיענח את הכתובת, היא מעידה על יכולת כתיבה ועל קיומו של מנהל מסודר שגבה מיסים, גייס עובדי כפייה ודאג לצרכיהם במחצית השנייה של המאה העשירית לפני הספירה, כנראה בתקופת מלכותו של שלמה המלך

קנקן זה מכיל יין חלק - אומרת הכתובת שהתגלתה בירושלים ומתוארכת כאלף שנה לפני הספירה קנקן זה מכיל יין חלק – אומרת הכתובת שהתגלתה בירושלים ומתוארכת כאלף שנה לפני הספירה פרופ' גרשון גליל מהחוג למקרא ותולדות ישראל באוניברסיטת חיפה מציע פענוח לכתובת העברית הקדומה ביותר שנמצאה בירושלים, כפי שפורסם בכתב העת "חידושים בחקר ירושלים", שמעידה על יכולות המנהל, ככל הנראה בימי ממלכת שלמה. הכתובת, שנרשמה לפני כ-3000 שנה, במחצית השנייה של המאה העשירית לפה"ס, נמצאה בחפירות העופל שבירושלים, ליד החומה הדרומית של הר הבית בידי משלחת ארכיאולוגית של המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, בראשותה של ד"ר אילת מזר.

הכתובת נחרטה על גבי קנקן אגירה גדול, ונשתמרו ממנה 8 אותיות. עד כה הצעות הפרשנות דיברו על כך שלא מדובר בכתב עברי, וכי מספר האותיות הספור לא מאפשר קריאה של הכתובת. על פי הקריאה של פרופ' גליל, שפורסמה לפני מספר ימים בכתב העת "חידושים בחקר ירושלים" – (ראו ציור), מדובר בכתובת עברית וניתן גם ניתן לקוראה: [בשנת…]ם, יין חלק, מ[…]. – לדבריו, של פרופ' גליל הכתובת נחלקה לשלושה מרכיבים: תאריך "[בשנת …]ם" – אולי שנת עשרים או שנת שלושים לשלמה -, סוג היין – "יין חלק" -, והמקום ממנו הוא נשלח לירושלים "מ[…]" – שם המקום לא שרד. עוד ציין פרופ' גליל כי הצורה "יין", מלמדת שזו כתובת עברית, שנכתבה בניב הדרומי, שכן בכל השפות האחרות באזור, ובכללן גם בעברית הצפונית הכתיב הוא תמיד "ין". לעומת זאת בכתובות שנמצאו בדרום הארץ (ערד, לכיש ועוד), וכן גם במקרא (בלא יוצא מן הכלל), במגילות מדבר יהודה ובספרות התלמודית, הצורה היא תמיד "יין". המונח "יין חלק" מכוון ליין מאיכות נמוכה כפי שעולה מטקסט אוגריתי המונה סוגי יין שונים בסדר יורד: יין טוב, יין לא טוב, ויין חלק (מאיכות נמוכה).

"הכתובת החדשה כתובה בכתב הכנעני המאוחר, ובניב הדרומי של העברית. בכתב זה כתבו הן בעברית והן בכנענית. זו הכתובת העברית הקדומה ביותר שנמצאה בירושלים. היא קודמת במאתיים וחמישים שנה לכתובות עבריות אחרות שנמצאו בירושלים, ויש לתארך אותה משיקולים ארכיאולוגיים ופליאוגרפיים (כלומר, על-פי צורת הכתב) למחצית השנייה של המאה העשירית לפה"ס. בימים ההם השלים שלמה את מפעלי הבנייה הגדולים שלו בירושלים שהתמקדו בעיקר בהר הבית ובהם המקדש והארמונות. רק בימי שלמה, ולא בימי דוד, נבנה ויושב אזור העופל, שבו נמצאה הכתובת. שלמה הוא המלך שבנה גם את חומת ירושלים, שהקיפה את הר הבית, העופל, ועיר דוד, והפכה את שלושת האזורים הללו לעיר אחת מאוחדת, כפי שמצויין במלכים-א ג, א; י, טו", אמר פרופ' גליל.

עוד הוא הוסיף כי הכתובת מעידה על צורך בכמויות גדולות של יין לא איכותי. "יין זה לא הוגש על שולחנו של שלמה, גם לא במקדש, אלא שימש כנראה את עובדי הכפייה הרבים שהועסקו במפעלי הבנייה במקום. באזור העופל רוכז המזון והמשקה לעובדים אלה, ולחיילים ששמרו על המקום. ביוון וברומא שימש יין מסוג נחות כמשקה לחיילים ולפועלים מפשוטי העם, ועדות לשימוש במשקה מעין זה בממלכת יהודה מצויה בחרסי ערד", אמר.

לדבריו, הכתובת היא עדות ליכולת הכתיבה של הסופרים בירושלים במאה העשירית לפני הספירה. יכולת רישום היין ואגירתו בכלי גדול שיועד לכך, תוך ציון סוג היין, תאריך קבלתו, והמקום ממנו נשלח, מעידים על קיום מינהל מסודר שגבה מסים, גייס עובדי כפיה, הביאם לירושלים, ודאג להאכילם ולהשקותם.

"סופרים שידעו לכתוב טקסטים מנהליים היו מסוגלים לכתוב גם טקסטים ספרותיים והיסטוריוגרפיים, כפי שמעידה הכתובת מקיאפה, ולסוגיה זו יש השלכות חשובות ביותר לחקר המקרא ולהבנת תולדות ישראל בתקופת המקרא", סיכם פרופ' גליל.

במקור יש תגובות מענינות <

Advertisement