הילקוט השני שחשיבותו מרובה לעניינו הוא "ילקוט המכירי" לר' מכיר בר אבא מרי, שרק חלקו נשתמר והגיע לידינו31. הירושלמי נמנה על מקורותיו, והוא מצוטט בו - בקטעים שהגיעו לידינו - מאות פעמים. לכאורה, חשיבותו מרובה מאחר שהמחבר מעיד על עצמו כי ציטט מקורותיו כלשונם, בלי לעבדם כמעשה מלקטים אחרים. פרט למבואות המהדירים, לא זכה עד היום ילקוט זה למחקר מקיף, וההדרתו המשובשת מקשה עוד יותר על הסקת מסקנות ביחס לענייננו. המעיין אנוס אפוא לחזר בעצמו אחר כתבי היד, ולנסות למצות מהם מסקנות בנוגע ליחס ילקוט זה למקורות המדרשיים האחרים, נוסחו, מבנהו ומקורותיו. בעל ילקוט זה מפנה לעתים לתלמוד הירושלמי, למרות שהחומר מצוי אף במקורות מקבילים32. ככל הנראה, בדומה לבעל ילקוט שמעוני ראה גם בעל ילקוט המכירי את ירושלמי שקלים כחלק מן הקורפוס של התלמוד הבבלי33. בחינה שיטתית של מובאותיו מן הירושלמי מעלה שיש להיזהר בשימוש בהן: ניכר שאף כאן חלו ידים בנוסח, נתקצרו שמות המוסרים, הושמטו מונחי הצעה, ולעתים אף נשתבש הנוסח. חלק מהשינויים ניתן להסביר בתיקונים מכוונים של המעתיקים או בטעויותיהם, אך כמה מהם משקפים, כמעט בבירור, נוסח אחר (אם כי לאו דווקא "מקורי") שעמד לפני בעל הילקוט. אפשר אף, שבילקוט זה נשתמרו עדויות למקבילות שהיו לפניו בירושלמי ונשמטו בירושלמי שלפנינו 33א. לאחר בחינתן של גירסאות הילקוט (בכתב היד), כל אחת לגופה, ניתן לומר שאפשר להציב מקצת מהן כעד נוסח נוסף - גם אם עקיף - לתלמוד הירושלמ

המקור: אביעד כהן אגדות התלמוד הירושלמי

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.