ילקוט מעם לועז

(הועתק מהויקיפדיה העברית)

ילקוט מעם לועז, אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, בת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם, ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.

היסטוריה

תחילתה של הסדרה בחיבור בשפת הלאדינו של החכם רבי יעקב כולי‏‏, על ספר בראשית ומחצית ספר שמות עד פרשת תרומה. על משקל ספר זה, המשיכו את החיבור חכמים שונים: ר' יצחק מאגריסו השלים את היצירה על ספר שמות וכתב את היצירה על ספר ויקרא ובמדבר (ככל הנראה על פי רשימות שהותיר רבי יעקב כולי). ר' יצחק ארגואיטי חיבר את הפירוש לספר דברים. ובתקופתנו, בה תורגמו הספרים לעברית, הסתיימה עריכת הסדרה על ידי הרב שמואל קרויזר-ירושלמי.

הספר זכה לפופולריות עצומה בקרב קהילות יהדות ספרד, שנהגו לקרוא מן הספר בחוג המשפחה, בשבתות מסביב לשולחן, לאחר תפילת שחרית, וכספר הקראה לילדים לפני השינה. הספר נחשב על ידי רבים, כגולת הכותרת, של ספרות הלאדינו בכמות ובאיכות.

סגנון ותוכן

שער הכרך הראשון של מעם לועז, איזמיר, 1864.

הספר כתוב בסגנון עממי, ומשלב שלושה מרכיבים עיקריים:

• אגדות חז"ל על המקרא בלשון קלה, המבוססות על המדרשים אגדות התלמוד ספר הזוהר ועוד.
• הלכות הקשורות למצוות שנזכרו בפרשה והמסתעפות מהן. כך, למשל, בפרשת בראשית, על הפסוק שממנו דרשו חז"ל את מצוות פריה ורבייה, מכניס המחבר דיני נישואין, פרייה ורבייה, טהרת המשפחה וטבילה, מצוות עונה, דיני נטילת ידיים, וברכות השחר. בחלק ההלכתי, משתקפים פסקי ההלכה והמנהגים של יהדות ספרד טורקיה והבלקן.
• דברי מוסר, חיזוק והתעוררות בנושאים שונים.

ייחודיותו של הספר היא, שמרכיבי הדרוש, המוסר וההלכה, שלובים זה בזה, באופן מעניין ומושך, המאפשרים קריאה רציפה בכתוב על גווניו, לקורא הממוצע.

מקור שמו של הספר

מנהג נפוץ הוא שמחברי ספרים תורניים, רומזים את שמם בשם ספרם. היוזם והסופר הראשון של הסדרה, רבי יעקב כולי, ייחד בתחילה את ספרו לנשים וילדים שאינם בקיאים בלשון הקודש, אלא מדברים בלע"ז‏‏.כשההשראה לכך היא מפרק התהילים הידוע מקריאת ההלל, המתחיל במילים: "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז." ומסיים במילים "מלפני אדון חולי ארץ, מלפני אלוה יעקב." כאשר חז"ל דרשו כי המילים "בית יעקב" רומזות לנשים, המילים "מעם לועז" מרמזות על הקבוצה בעם המבינה ומדברת בלועזית, וההופעה של השם "יעקב" פעמיים והמילה "חולי" המרמזת על שם משפחתו כולי.

השפעתו ההלכתית

כיוון שהספר לא נכתב בעברית השפעתו הצטמצמה רק ליודעי שפת הלאדינו והוא נזכר רק פעמים ספורות בספרי חכמי ספרד כמו החיד"א והרב חיים פלאג'י. יוצא מן הכלל הוא הרב עובדיה יוסף שמצטט את ה"מעם לועז" בספרי השו"ת שלו פעמים רבות, גם בתשובות שנכתבו לפני תרגום הספר.

מקרה בודד ויוצא דופן ניתן למצוא בשו"ת מהרש"ם, של רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון, רבה של ברז'אן שבגאליציה ונחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו, המצטט את ה"מעם לועז"‏‏.

לאחר שתורגם הספר לעברית בשנת ה'תשכ"ז, הוא מצוטט גם בספרי פוסקים אשכנזים נוספים, כמו המנחת יצחק והציץ אליעזר.

מהדורות הספר

עקב הפופולריות העצומה לה זכה הספר בקרב דוברי שפת הלאדינו, הוא נדפס במהדורות רבות. כ-50 שנה עברו מתחילת הדפסת המהדורה הראשונה של ספר בראשית בשנת 1730 ועד לסיום הדפסת ספר דברים בשנת 1777. הספר מעם לועז על ספר בראשית נדפס לראשונה בקושטאנדינה (איסטנבול) בשנת ה'ת"צ (1730), ולאחר מכן עוד כתשע פעמים. המהדורה האחרונה של הספר נדפסה בסלוניקי בשנת ה'תקנ"ז (1897).

מהדורות שלמות של הספר על התורה נדפסו בסלוניקי (1796-1803), ליוורנו (1822-1823) ואיזמיר (1864-1868). מלבד זאת נדפסו חלקים מהספר בקושטא ובירושלים. מהדורת אזמיר תרכ"ד – קיבלה את הסכמתו של רב העיר – ר' חיים פלאג'י.

חלקים נוספים על שאר ספרי הנ"ך נכתבו על ידי חכמים שונים:

• מעם לועז על ספר יהושע – נכתב על ידי רבי רחמים מנחם מיטראני ונדפס בסלוניקי בשנת תרי"א (1851), ופעם שניה בירושלים בדפוס ישראל בק בשנת ה'תרכ"ו (1866).

• מעם לועז על מגילת אסתר – נכתב על ידי רבי רפאל חיים פונטרימולי ונדפס פעם באיזמיר, ה'תרכ"ד (1864), פעם שניה בסלוניקי בשנת ה'תרכ"ז (1867), ופעם אחרונה באיסטנבול, ה'תרנ"ט (1897).

• מעם לועז על ספר ישעיהו – נכתב על ידי רבי יצחק יאודה דידיע אבא ונדפס פעם יחידה בסלוניקי בשנת ה'תרנ"ב (1892).

• מעם לועז על מגילת רות – נכתב על ידי רבי רפאל יצחק מאיר ונדפס פעם יחידה בסלוניקי בשנת ה'תרמ"ב (1892).

• שני ספרים על מגילת קהלת – חשק שלמה מאת ר' שלמה הכהן ואוצר החכמה מאת ר' נסים עבוד.

• מעם לועז על ספר שיר השירים – נדפס פעם יחידה בקושטא, תרנ"ט (1898).

תרגומי הספר

חשיבותו של הספר, הביאה לתרגומו למספר שפות.

התרגום הראשון של חלקים מספר בראשית ושמות נעשה לשפה הערבית יהודית, בשם "פתשגן הכתב". הוא נדפס באלג'יר בין השנים ה'תרמ"ו לה'תרנ"ד. וחזר ונדפס בג'רבה בשנת ה'תרצ"ט.

לעברית תורגם הספר במלואו על ידי הרב שמואל קרויזר וכונה "ילקוט מעם לועז" ונדפס לראשונה בירושלים החל משנת ה'תשכ"ז. הרב קרויזר כתב גם את המשך סדרת הספרים על רוב חלקי הנ"ך, ובסה"כ מפעלו הגדול מסתכם ב-32 כרכים.

לאנגלית תורגם הספר (בעיקר על ידי הרב אריה קפלן) לסדרה של 20 כרכים בשם Torah Anthology.

לקריאה נוספת

• המעם לועז, על התורה ומהדורותיו השונות, ד"ר פילאר רומיאו פרה. מבוא לספר "דעת לנבון – לקט מעם לועז בראשית, מוגש בכבוד ויקר ליצחק נבון..." ליקט וערך אבנר פרץ, מעלה אדומים, 2006.
• לואיס לנדאו, "הטראנספורמציה של הסיפור התלמודי במעם לועז" בתוך פעמים 7, תשמ"א 1981, עמ' 35-49.
• תמר אלכסנדר, "דמותו של האר"י בסיפור הספרדי-יהודי - סיפור 'האנוס והלחם' בתוך מעם לועז" בתוך פעמים, 26, תשמ"ו 1986, עמ' 87-107.

קישורים חיצוניים

• ילקוט מעם לועז לספר בראשית, באתר HebrewBooks
• הקדמותיו של יעקב כולי ל'מעם לועז' בעברית ובלאדינו כמפתח להבנת תוכניתו ותפיסתו הרעיונית בכתיבת היצירה, ד"ר אבנר פרץ.