יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

חפצי קודש לימים הנוראים, במוזיאון היהודי שליד בית הכנסת הגדול של בודפשט - צילמה תמרה

המושג יָמִים נוֹרָאִים מופיע במקורות שונים, החל מספרות ימי הביניים, בשלוש משמעויות קרובות, העוסקות כולן בימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי:

כל התקופות הללו מסמלות שלבים בתהליך הולך וגובר של חשבון נפש, צדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה.

מקור הביטוי[עריכה | עריכת קוד מקור]

המלה "נורא" משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לאל: "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ" (תהילים מ"ז), "ומראהו כמראה האלוהים נורא מאוד" (שופטים י"ג).

תחולת המושג "ימים הנוראים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

עולה מתימן תוקע בשופר לקראת ימים נוראים, 1947 - KLUGER ZOLTAN - NATIONAL PHOTO COLLECTION , THE STATE OF ISRAEL אוסף התצלומים הלאומי, מדינת ישראל

נראים הדברים שלא דייקו המשתמשים במושג "ימים נוראים" לבחור משמעות אחת למושג.
למשל, בשולחן ערוך הרב אורח חיים פח, כותב האדמו"ר הזקן: "ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך ..." ומכאן משתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים.
לעומת זאת, באורח חיים ו' כותב האדמו"ר הזקן: "לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים..." ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה (ודווקא לא את שבת, ראש השנה ויום כיפור בהם לא אומרים סליחות).

במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את:

ראש השנה ויום כיפור[עריכה | עריכת קוד מקור]

המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל המהרי"ל‏‏[1], ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: "בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...", ומאידך הוא כותב "אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה".

בחלק מהמקורות, המושג ימים נוראים כולל את ראש השנה ויום הכיפורים בלבד. כך למשל מתייחס לרוב המושג "תפילות הימים הנוראים" לתפילות ראש השנה ויום כיפור ולא לתוספות של עשרת ימי תשובה. בערוך השולחן, אורח חיים תקפ"א ד', כתוב שאין לאבל להתפלל בימים נוראים לפני העמוד ומהשוואה למשנה ברורה נראה שהכוונה אך ורק לימי ראש השנה ויום כיפור. "ספר המועדים" מצטט תרגום למאמר של הרמן כהן: "ראש השנה קשור ביום הכיפורים ... שני החגים הללו, הנקראים בשם "ימים נוראים" ... "

עשרת ימי תשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעברית של ימינו, בציבורים רבים, נוצרה חפיפה בין המושג ימים נוראים למושג עשרת ימי תשובה. כך למשל, ב100 מושגי יסוד של משרד החינוך, מוגדר המושג "ימים נוראים" באתר הרשמי של משרד החינוך כך: "ימים נוראים - בשם זה מכונים הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים (מא' תשרי עד י' בתשרי)."

כל ימי הסליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקורות אחרים כללו בימים הנוראים גם את ימי אמירת הסליחות מחודש אלול. אצל המגן אברהם הדבר כתוב בצורה מפורשת: "נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל...".

מאפייני הימים הנוראים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רחבת הכותל מלאה במעמד אמירת סליחות בעשרת ימי תשובה, ערב יום הכיפורים תשע"א 2010 צילם: hidro

הימים הנוראים הם ימים בהם השתדלו כל היהודים להגיע לבית הכנסת להתפלל. בתשובות הצמח צדק (אבן העזר קיז) מופיע תיאור של מקרה של ספק נישואין אשר התרחשו כאשר באו בני הכפרים העירה לכבוד הימים הנוראים כדי שיוכלו להתפלל במניין. בתשובה אחרת (צמח צדק, אורח חיים כ) מסופר על הדוחק בעזרת הנשים בימים הנוראים. בהלכה מצוין שכשיש מניין מצומצם אסור לאדם להיעדר בימים נוראים או לחלופין עליו לשכור מישהו במקומו כדי שיהיה במקומו מניין. (שו"ע הרב או"ח נה)

יש המחלקים את המועדים המוזכרים בתורה ל"ימים נוראים" (ראש השנה ויום כיפור) בהם מעוררים את האמונה בבכייה ומרירות, ו"ימי שמחה" (שלוש הרגלים) בהם מעוררים את האמונה בשמחה וריקודים.

לימים הנוראים יש מנגינות מיוחדות לתפילה ולקריאת התורה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב רא"ם הכהן, לרחוק ולקרוב, בין כסה לעשור (שיחות לימים הנוראים).
  • ש"י עגנון, ימים נוראים, הוצאת שוקן, 1947.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ‏הרב אליהו מונק, "עולם התפילות"‏
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.